Archive for 3rd ב-פברואר, 2012

הגדה של פסח – חד גדיא

רעיונות שונים נאמרו ביחס ל"חד גדיא" הנאמר בסיומו של ליל הסדר. אחד הדיונים המעניינים בנדון מתייחת לענין ההגינות והצדק מצד המעורבים בשרשרת האירועים. וכך היא השאלה: השונרא/חתול שאכל את הגדי הוא ודאי חוטא ופושע, שהרי עשה מעשה זלא ייעשה. נמצא שהכלב שטרפו הרי הוא רודף צדק, דורש דין וכהוגן עשה. נמצא המקל, שהכה את הכלב, מתערב שלא כהוגן ופוגע בצד האָמון על הצדק והרי הוא פושע מצד עצמו. נמצאת האש מענישה את המקל כהוגן ונמנית על "מחנה הצודקים". אי לכך, נמצאו המים, המכבים את האש, נוהגים שלא כהוגן ומצטרפים בזאת אל ה"מתאכזר על הרחמנים". נמצא השור בצד "השרידים אשר קרא ה' ", ואילו השוחט בצד החוטאים ופושעים. מכאן שמלאך המוות מצדד בהגונים ובנאמנים למשפט וליושר וכהוגן  עשה כששלף חרבו על השוחט. נמצא הקב"ה, ששחטו למלאך המוות, מצטרף ומצדד ב…

אך דבר זה ודאי אינו ניתן לאומרו והוא בכלל דברים שאינם נכתבים !

אמנם, מצוה עלינו להצדיק בוראנו, וכיצד נוכל לבאר את עמדתו בנדון?

תשובות שונות ומגוונות נאמרו בדבר, ומצוה על כל אדם להשתדל בתשובה משלו, כפי עומק מחשבתו ומיטב הגיונו. הסבר אפשרי אחד יש בידיי, וכיוון שמן הסתם אין הוא טוב משל אחרים, הרי שעליך לקוראו רק לאחר שמצאת הביאור שלך לבעיה.

ומה עלה בידי?

       

בהגדה אשכנזית, כתב יד מהמאה ה-15, הכתובה שורה בארמית שורה ב"אשכנזית" ניתן לראות נוסח של "חד גדיא" הכולל מרכיב נוסף ומפתיע בשרשרת. מי שאוכל את הגדי הוא לא השונרא ! אלא עכברא: "ואתא עכברא דאכל לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא חד גדיא".

נמצאת השרשרת כולה "זזה" שלב קדימה – העכבר חוטא, החתול שופט צדק, הכלב חורץ לשון וכן הלאה עד שמלאך המוות מגן על הרשעים והקב"ה שופט צדק, והכל בא על מקומו בשלום. הנה למדנו שהשאלה כלל אינה מתחילה וממילא אין צורך לטרוח ולחפש תשובות.

עם זאת, כאמור לעיל, ההסבר המובא הוא בגדר אפשרות אחת מני רבות  ושערי תירוצים לא ננעלו.

%d בלוגרים אהבו את זה: