האם נמצאות בידינו הגהות המהר"ל על טור אבן העזר?

רשומה זו היא חלק ממאמר שפורסם כתב העת "עלי ספר":

גזבר גדי, "הגהות המהר"ל מפראג על ספר ה"טורים", עלי ספר כב (טבת תשע"ב), עמ' 28 – 47

במהדורת ה"טור" של הוצאת "אל המקורות" (ירושלים, תשט"ו – תשי"ח) נכללו חידושי המהר"ל מפראג לטור יורה דעה ולטור אבן העזר. החידושים לטור אבן העזר נערכו והוהדרו מכתב יד ע"י הרב שמואל ברוך ורנר.

בהקדמתו לחידושים מציין המהדיר מספר פרטים:

א.   מקור מהדורתו הוא כתב יד יחיד בעולם המצוי בקמברידג'. אין הוא מוסר פרטים מזהים נוספים על כתב היד.

ב.    לדבריו, כתב היד מכיל חידושים על טורי יורה דעה ואבן העזר ונכתב ע"י נכד המהר"ל בשנת שנ"ה, כפי המשתמע מקולופון אותו הוא מצטט במלואו במסגרת ההקדמה.

ג.     מאידך, המהדיר מפנה לתיארוך שונה המשתמע מכתה"י. בסוף סימן ל"ט, ישנה הפנייה לדברים שכתב הב"ח, שספרו נדפס לראשונה בקרקא בשנים שצ"א – ת'. כמו"כ מוזכר בסימן ל"א שו"ת הב"י, שיצא רק בשנת שנ"ח, שעה, שבקולופון מצויין בפירוש: "והיתה השלמתו היום יום ד' י"ג אב שנ"ה לפ"ק". משום כך מסיק המהדיר שמעתיק החידושים החל את מלאכתו הכוללת על ארבעת חלקי הטור בשנת שנ"ה, ובתאריך המצויין לעיל הוא סיים את העתקת החידושים על הטור הראשון, טור אורח חיים. להערכתו, עשה הנכד הפסקה באותן השנים ורק לאחר שנות דור, כשחידושי הב"ח כבר פורסמו, הושלמה המלאכה, כמשאלתו: "ואם יגזור השם בחיי אבאר ואעתיק השלשה טורים אשר עדיין לא נתנו להכתב".

ד.    המהדיר מעיד: "כתב יד זה מכיל חידושים על יורה דעה והם מתאימים לספרו על טור יורה דעה מרבינו שנדפס בצולזבאך (= צ"ל "זולצבאך") ואח"כ באמסטרדם".

ה.   המהדיר תומך את שייכות החידושים למהר"ל גם במישור הסגנוני בכותבו: "וניכרים דברי אמת לכל הרגיל בחידושי רבינו. דרכו בקודש, לעשות את דברי רבינו אשר – הרא"ש – ליסוד מוצק לחידושיו בהלכה".

1. בירור על בסיס דברי המהדיר.

להלן מספר ערעורים על תורף דברי המהדיר:

א.      כאמור, רש"ב ורנר סיים לההדיר בשנת תשט"ז (1956) חידושים מתוך כת"י "יחיד בעולם", שמלבד היותו מצוי בקמברידג' אין הוא מוסר עליו כל פרט מזהה. נכון להיום, אין בספריית קמברידג'[1] לא את כתב היד המדובר ולא כל כתב יד אחר הקשור לחידושי המהר"ל מפראג על הטור[2]. לפיכך, אין אפשרות להתייחס לעצם קיומו (או אי קיומו) של כתב היד ממנו העתיק המהדיר.

ב.        לדברי המהדיר, כתב היד שברשותו הכיל: 1. קולופון משנת שנ"ה. 2. חידושים ליורה דעה ואבן העזר, שזמן העתקתם אינו ידוע אך הוא אינו מוקדם מסביבות שנת ת'. בכדי לגשר על פער התאריכים, העלה המהדיר השערה שאולי היו בכתב היד המקורי הגהות לטור או"ח, שאליהם התייחס הקולופון. מכלל הן אתה שומע לאו, דהיינו שכתב היד לא הכיל בפועל את החידושים לטורי אורח חיים וחשן משפט. לענ"ד, אף שהסברו של הרב ורנר, שתחילה הועתקו החידושים לטור או"ח ולאחר שנות דור נמשכה המלאכה על שנים או שלושת הטורים האחרים – אפשרי תיאורטית, הרי שיש בו מן הדוחק. הקושי הוא בצורך לומר שכתב היד במקורו כלל את החידושים לאורח חיים ובסיומם הוצב הקולופון. החידושים נקטעו מכתב היד בשלב כלשהו וכתב היד שהיה לעיני הרב ורנר נפתח בקולופון. לאחר הקולופון נכתבו, על הסדר, החידושים ליורה דעה ואבן העזר ואילו החידושים לחשן משפט או שנקטעו או שכלל לא הועתקו. נצטרך לשער עוד כמה השערות כדי לייצב את סברת הרב ורנר, אך מ"מ ודאי שאם כתב היד יהיה ערוך באופן קצת שונה, השערתו תופרך.

ג.        בהתייחסו לתוכן החידושים והתאמתם לסגנון המהר"ל כותב המהדיר: "וניכרים דברי אמת לכל הרגיל בחידושי רבינו" ומציין בעיקר את יחס המהר"ל לרא"ש. אלא, שהמכיר בסגנון המהר"ל יראה שאין כל קשר סגנוני בין החידושים לאבן העזר לבין החידושים ליו"ד ולסגנון כתיבתו של המהר"ל בחידושיו לש"ס או בביאוריו ההלכתיים שב"גור אריה" על פרש"י לתורה. להדגמה, נערוך השוואה עם מאפיני הגהה אחת – בסי' כ"ח, ד"ה "בב"י אבל בא לידה" –
1. הגהה ארוכה. המהר"ל משתדל לצמצם ורוב ההגהות ליו"ד הינן קצרות יחסית.
2. סגנון הכתיבה אינו חוסך בהסבר ומילים, ואין הדבר רגיל אצל המהר"ל בהגהות.
3. מוזכרים בהגהה ראשונים אחרים שאינם על אתר בטור או בב"י, כגון: שו"ת בן לב, ריטב"א, שו"ת ריב"ש. המהר"ל מצמצם באיזכור ראשונים אחרים מיוזמתו ובמידה והוא מזכיר, הם בד"כ אלו שהובאו ע"י הב"י או הטור.
4. "אח"כ מצאתי בשו"ת בן לב" – שו"ת בן לב אכן היה בספריית המהר"ל[3], המהר"ל הכירו וצאצאו אף עיין בו[4], אך בכל חיבוריו, אין המהר"ל מזכירו אפילו פעם אחת. בחידושים שההדיר רש"ב ורנר מובא ומצוטט שו"ת בן לב פעמים רבות.
5. "וכן מוכח משו"ת ריב"ש סי' ק"ע וז"ל…עכ"ל". מובא ציטוט ארוך מהריב"ש הכולל ציטוט ארוך משו"ת בן לב. – כאמור, המהר"ל, בחידושיו ליו"ד או לש"ס, אינו מצטט אחרים ולא באורך כזה.
וכללית יש להוסיף שרוב מוחלט של ההגהות פותח בביטוי המקובל "נ"ב", אלא שאצל המהר"ל הדבר אינו מצוי בשום מקום בהגהות ליו"ד או בחידושים לש"ס.

ד.       נכד המהר"ל כותב בקולופון שהוא מעלה על הכתב "את אשר קבלתי מפי זקיני מהר"ר יהודא ליוא נר"ו הגאון הנרמז בכל מקום כאמ"ז מהרי"ל" ומעיד ש"מעט מזעיר הוספתי אני מדעתי… אחר ציינתי עכ"ל אמ"ז מהרי"ל". המעיין ימצא שבכל החידושים לאה"ע שהוהדרו וכן בכל חידושי המהר"ל לטור יו"ד, הן אלו המודפסים והן אלו שהובאו במהדורת "אל המקורות", אין, ולו גם פעם אחת, רצף אותיות המתחבר לכלל "אמ"ז מהרי"ל" או "עכ"ל אמ"ז מהרי"ל".

כל אלו, הערות המתייחסות להקדמת רש"ב ורנר למהדורתו, ואנו נוסיף את השגותינו העולות מבדיקה והשוואה מכתבי יד אחרים.

2. בירור על פי כתבי יד אחרים.

כאמור, אין בידינו את כתה"י בו השתמש המהדיר, אך מן המצוי והרלוונטי לדיוננו נוכל להעזר בשני כתבי יד:

  1. אוקספורד – בודלי, נויבאואר 752 (סרט[5]: F 20289), דפים 1א – 50ב = להלן: כת"י 752.
  2. אוקספורד – בודלי, נויבאואר 753 (סרט: F 20290) = להלן: כת"י 753.

1. כת" 752.

כזכור, כת"י זה נסקר על ידינו לעיל והיווה מקור מרכזי לחידושים על טור יו"ד. נסכם פה את עיקרי מאפייניו בכדי להקל על ההשוואה למהדורת רש"ב ורנר:

כת"י זה כולל הגהות של נכד(?) המהר"ל על טור יו"ד הנסמכות ברובן על הגהות המהר"ל לטור יו"ד. הגהות המהר"ל הועתקו לכתב היד ע"י צאצאו בצורה מדוייקת ומלאה, כפי שעולה מהשוואה למקורות אחרים של הגהות המהר"ל לטור יו"ד שבידינו. בסיום קובץ זה, באמצעו של דף 50, א, מובא הקולופון של כתב היד, שכתיבתו מתפרשת על חציו השני של העמוד. קולופון זה זהה לחלוטין(!) לקולופון שציטט רש"ב ורנר בהקדמתו לחידושי אה"ע שפירסם. קולופון זה אותנטי ובמקומו, משלש סיבות לפחות:

א.   הוא, כדרך הקולופונים, מצוי בסופו של כתב היד והוא המשכם של החידושים רק בהפסקת שורה אחת ביניהם.

ב.    הכתיב, ושרטוט האותיות, זהה לזה המצוי בחמישים הדפים שקדמו לו וכולם "מרועה אחד ניתנו".

ג.     כמוזכר לעיל, מעיד צאצא המהר"ל בקולופון, שבגוף החיבור מוזכר המהר"ל כ"אמ"ז מהרי"ל" ושהוא מוסיף לעיתים על דבריו לאחר ציון "עכ"ל אמ"ז מהרי"ל". ואכן כתב יד זה מכיל את כל הגהות המהר"ל לטור יו"ד ובסוף כל הגהה כתב המעתיק בצורה ברורה "עכ"ל אמ"ז מהרי"ל", בין אם הוסיף משלו על דברי המהר"ל ובין אם לא. אין צורך בהבאת דוגמאות שכן ציון "עכ"ל אמ"ז מהרי"ל" מצוי בכל כתב היד.

שיוך הקולופון לחידושי המהר"ל לטור יו"ד מלמדנו דבר נוסף. בסוף הקולופון כותב נכד המהר"ל "ואם יגזר השם בחיי אבאר וא[ע]תיק השלשה טורים אשר עדיין לא נתנו להכתב". מכאן למדנו:

א. שהמהר"ל כתב הגהות לכל חלקי הטור.

ב. שהעתקת ההגהות החלה מטור יורה דעה והם שנסתיימו בחודש אב, שנת שנ"ה.

ג. כשנכתב לעיל שאין בידינו כל ידיעה, מכתב יד זה או אחר, מתי ואם בכלל הושלמה בשלב כלשהו מלאכת העתקת ההגהות על שלשת הטורים האחרים, הכוונה הייתה גם לטור אה"ע.

ד. אין כל קשר בין הקולופון ל"חידושי המהר"ל על טור אה"ע".

2. כת"י 753.

כת"י זה מכיל 70 דפים הכוללים מעט חידושים על טור יורה דעה[6], חידושים על טור אבן העזר, המצויים במרכז כתב היד[7], ומעט מאד חידושים על טור חשן משפט[8]. בעניינו של כת"י זה יש להאיר מספר נקודות:

א.   סגנון הכתיבה מעיד על אחדות חלקי כתב היד[9], והוא כולל: ציטוט מהטור או מהב"י[10], מילת סגנון החוזרת על עצמה: "בהדיא"[11], התייחסות לדברי הטור בסגנון "מש"ר (= מה שכתב רבינו")[12], סגנון "ואח"כ מצאתי… " וכתיבה בגוף ראשון[13], איזכור בני דור המהר"ל[14] ושימוש בשו"ת מהר"י בן לב[15].

ב.    החידושים לטור אבן העזר זהים לחידושים שפרסם ורנר במהדורתו וששייכם למהר"ל[16] !

ג.     אין בגוף כתב היד כל רמז או סימן המעיד על שייכות החידושים למהר"ל מפראג. יתרה מזאת, אין כל קשר ו/או דמיון בין החידושים לטור יו"ד המובאים בכתה"י לאלו המוכרים לנו מהחידושים המודפסים ומאלו המצויים במספר כתבי יד. וכבר הערתי[17] שגם מבחינת סגנון הכתיבה, אין דמיון בין סגנונו של המהר"ל המוכר לנו מחידושיו לטור ומפרשנותו התלמודית לבין הסגנון המצוי במהדורה שההדיר רש"ב ורנר[18].

ד.    הרב ורנר בהקדמתו למהדורתו מפנה את תשומת הלב לאיזכור הב"ח ושו"ת הב"י בחידושים לאה"ע, שהם בעייתים לתיארוך שהוא נתן לחידושים, שנת שנ"ה. מתוך כך הוא הציע ביאור, שעל הדוחק שבו כבר התייחסנו לעיל. מכתב היד שלפנינו ניתן להוסיף[19] נתון בעייתי נוסף, מההגהות לטור חשן משפט. המילים האחרונות בדף 70א הן: "ועיי' סמ"ע סע' כ"ד". אנו, שאין לנו בכתב יד זה לא קולופון ולא תאריך, רשאים להניח שאיזכור ספרי ר' יואל סירקיש ור' יושע פלק בכתב היד מעיד על כתיבתו מלכתחילה דור אחד, לפחות, לאחר המהר"ל ואין לו כל שייכות אליו.

ה.   על אף האמור לעיל[20], אין כתב היד שלנו חף מכל קישור למהר"ל מפראג. בשער כתב היד כתוב ככותרת, בין השאר: "ביאור נחמד על יורה דעה להגאן מהר"ל מפראג". בראש העמ' הראשון של החידושים ליו"ד, דף 1א, מתחת לכותרת "יורה דעה", כתובות המילים "מהר"ל פראג"[21]. אלא שיש להבהיר מספר נקודות בהקשר זה:
1. הכיתוב הכולל שבשער כתב היד הוא כדלקמן: "ביאור נחמד על יורה דעה להגאן מהר"ל מפראג, חדושי הלכות מהרשא, חדושים להגאון מור"ר העשיל ז"ל, חידושי נחלת בנימין". כפי שהוזכר בראש דברינו לכתב יד זה, כתה"י מכיל 70 דף, הכוללים חידושים לשלושה טורים ולדעתנו מוצא כולם ממחבר אחד. באופן פשוט ניתן לומר שאין שער כתב היד משקף את התוכן המצוי בתוך כתה"י ושיוכו לחידושים שבגוף כתב היד אולי אף אינו מקורי.
2. בראש העמוד הראשון של כתב היד, דף 1א, כתוב: "ביאורים…[22] ממ"ו הגאון המופלג מוהררי"ר נרו[23]". כיתוב זה אינו מצוי בדפים האחרים ויתכן שהוא כותרת כתב היד. מ"מ מכיתוב זה אין משמע שהכוונה למהר"ל מפראג.
3. לצד הכותרת המובאת בסעיף הקודם כתובה הכותרת "יורה דעה". בדומה לכך גם בראש דף 69א, הדף הראשון של החידושים לחשן משפט, כתוב "חשן משפט". שם, השורה מתחת לכותרת ריקה, כשורת הפסק, והחידושים מתחילים בשורה השלישית. בדף 1א, בשורה השניה, מתחת לכותרת "יורה דעה", כתוב "מהר"ל פראג" ובשורה השלישית מתחילים החידושים. ההשוואה בין דף 1 לדף 69, בנוסף לעובדה שלצד הכותרת "יורה דעה" כבר כתוב מי הוא בעל החידושים, מעצימה את הסברה שהמילים "מהר"ל פראג" הינם תוספת מאוחרת לכתב היד ואין הן אורגינליות בו. מסייעת לאפשרות זו ההבחנה שכתיב האותיות "א" ו"ג" במילה "פראג" אינו תואם לסגנון כתיבתם בתוככי כתב היד.
4. לשיטת הרב ורנר, שהחידושים לאה"ע הם מהמהר"ל, קשה מכל מקום – אם נסתמך על שער כתב היד, הרי כתוב שם "ביאור נחמד על יורה דעה", ואם על כך שהחידושים ליורה דעה ולאבן העזר "מרועה אחד ניתנו", הרי שהחידושים ליו"ד, במובהק, אינם משל המהר"ל וכ"ש החידושים לאה"ע. לשיטתו, המתארכת את החידושים לשנת שנ"ה, קשה בנוסף, שהכינוי "מהר"ל מפראג" בתקופה זו טרם היה מקובל[24] ואין הוא מוזכר כלפי המהר"ל ע"י בני דורו ובודאי שלא ע"י נכדו, שלדעת הרב ורנר הוא כותב החידושים, והוא עצמו מעיד שהוא מכנה את סבו "אמ"ז מהרי"ל".

3. סיכום.

אין בידי את כתב היד שגרם לרש"ב ורנר להוציא מהדורה של "חידושים מהמהר"ל מפראג על טור אבן העזר" ואיני יודע לענות על הקשיים שהעליתי על דרכו. "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" ומן המובא לעיל ניתן להסיק:

א.   שאין יסוד לשיוך המהר"ל מפראג אל החידושים לטור אבן העזר, שההדיר רש"ב ורנר.

ב.    אין כל קשר בין הקולופון עליו הסתמך המהדיר לבין החידושים אותם הוא פירסם. הקולופון מתייחס לחידושים על טור יורה דעה שנכתבו ע"י נין המהר"ל והמצויים בכת"י 752.

ג.     נראה הדבר, שאין בידנו כיום חידושים של המהר"ל לטור אבן העזר.

בשולי הדברים אעיר, שלאחר עיסוק בכת"י 752 ובמהדורת רש"ב ורנר ומתוך השוואה סגנונית ביניהם, יש, לענ"ד, יסוד להניח שאת החידושים לאה"ע שפרסם רש"ב ורנר כתב נכד(?) המהר"ל. מאפייני הסגנון המצויים במהדורת ורנר, שאינם מתאימים לסגנון המהר"ל, יש בהם התאמה לסגנון נין המהר"ל, המוסיף על דברי זקנו, בכת"י 752.  הזיהוי יכול להסביר גם את איזכור הספרים המאוחרים במהדורת רש"ב ורנר. כמו"כ משתמש המחבר רבות בשו"ת מהר"י בן לב, שהיה בספריית המהר"ל והוא הכירו. יתכן ואחר שנות דור לא התאפשר לצאצא המהר"ל להתבסס על גליונות זקינו ולכן כתב רק את החידושים שלו. דרך כתיבתו, המתבססת על כתיבת זקינו, מאפשרת אולי הסבר כיצד, מאוחר יותר, נוצרה החלפת הזהות בין הכותבים ואולי זה גם מה שהביא לטעות במהדורת רש"ב ורנר.

הערכה זו מיוסדת על היקש השוואתי, שאין בו ראיות חד משמעיות ומוחלטות. על כן, מחד, היא מוצגת כהערכה  ובהסתייגות מתאימה, ומאידך, אין לבטלה שאם כן נעלת דלת בפני המחקר[25].


[1] ע"פ הקטלוג המקוון של האוניברסיטה ועל פי המידע המצוי במכון לתצלומי כתבי יד בבית הספרים הלאומי.

[2] מצויים שם שני פריטים הקשורים לחיבור "גור אריה" על פרש"י לתורה.

[3] שמואל בן אלעזר מאפטא, תלמיד המהר"ל חיבר ספר "חידושי גמרא" ובו ליקוטים מספרי שו"ת רבים, כמצויין בשער ספרו, וביניהם משו"ת בן לב. המחבר מעיד שאת הספרים מצא בספריית המהר"ל: ""אסתעיא מלת' שבאתי לחסו' תחת כנפי מ"ו ארי' דבי עילאי האלוף המופלג בתורה ומפורסם בחסידות מוהר"ר יהודה לוואי אב"ד ור"מ דק"ק ניקלשפורג אשר שאבתי מי"ם בששון ממעיין הישועה מאור זיו הדרת תורתו ומצאתי בידו בית מלא ספרים… אזרתי כגבור חלצי… ללמוד ולהבין מתוך אלו הספרי' ושאלות ותשוב' אין מספר". ראה גם י. יודלוב, "תשובות מהר"ל מפראג", ספר הזכרון לר' בצלאל ז'ולטי, ירושלים: מוריה, תשמ"ז, עמ' רס"ה.

[4] כת"י 752, טור יו"ד נז, ד"ה נראה שיש תקנה: "…ואמרתי כן לפני זקני מהרי"ל ואמר לי שכן הוא בתשובות בן לב וכו חפשתי ועינתי וכדברי מצאתי וכמוצא שלל רב ששתי יען לדעת גדולים כוונתי יעויין משות בחלק שני דף קל"ו".

[5] מס' סרט במכון לתצלומי כתבי יד, הספריה הלאומית, ירושלים. וכן להלן.

[6] החל מעמ' 1א.

[7] החידושים על אה"ע מתחילים בסביבות דף 35, אך בניגוד לחלקים האחרים אין כותרת ברורה "אבן העזר" ולא הצלחתי להגדיר במדוייק את נקודת ההתחלה, אם כי על פי הנושאים הנידונים ניתן לראות שכבר מדובר בענייני טור אה"ע.

[8] נפרשים על פני 4 עמודים, בין הדפים 69א – 70ב.

[9] ואביא להלן בהערות דוגמאות מספר רק לשם ההמחשה, על אף שחלק מן הדוגמאות חוזרות פעמים רבות. הדוגמאות לסגנון נבחרו ע"פ מדד שיאפשר להשוותן לסגנון כתיבת המהר"ל בחידושיו האחרים.

[10] מבנה ציטוט בד"ה : התחלת ציטוט, וכו', המשך ציטוט ופתיחת ההגהה ב"נ"ב".

[11] 1ב, שורה 2: "וכ"מ בהדיא"; 2א, שורה 1: "וכ"כ בש"ע בהדיא"; 47ב, ד"ה "בטור וכן זכאי": "וכ"כ תוס' בהדיא"; אה"ע, לח, ד"ה "כגון שאמרה היא": "מלדא פי' הרא"ש בהדיא… דתוס' דחו אותו פי' בהדיא… ולדינא כיון דלתוס' כתבו בהדיא… וה"ה לרבא דהא בהדי' ".

[12] 47א, ד"ה "שם וכ"כ הרמ"ה": "כמש"ר סי' לא"; 69ב, סי' כ: "זה סותר למש"ר";  70א: "למש"ר בסי'…"

[13] 1א, ד"ה מש"ר וכן יראה: "אח"כ מצאתי ברא"ש"; 41ב, ד"ה ונלמד: "אחר כתבתי זאת מצאתי שהר"ן…"; 44א, ד"ה "ואם נתנה לה": "הקשתי ארבינו סי' קמ"ג ס"א וגם התירוץ שכתבתי שם".

[14] 2א, שורה 1: "וכ"כ בש"ע בהדיא"; 41, בד"ה "ונלמד" מוזכר הרמ"א פעמיים. ; 70א, ד"ה פירש"י כגון ראובן כו' – "נ"ב עמ"ש רש"ל פ' הפרה שהאריך שם בסי' ד'."

[15] 39ב, ד"ה בב"י אבל בא לידה: "אח"כ מצאתי בשו"ת בן לב ס"ס פ"ד" ; 43א, ד"ה בב"י וגם הר"ן": "ועמ"ש ע"ז בתשו' בן לב סי' סו"; 70ב, סי' כ"ו ס"ב, ד"ה נטל רשות: "עמ"ש שו"ת בן לב ח"ג סי' מ"ח".

[16] יש לציין שהזהות היא גם בסיום הבאת החידושים, הנקטעים בדיוק באותו מקום, באמצעו של סימן פ"א בטור. יש לסייג במקצת את הזהות. ישנם דפים מכתב היד שאינם מובאים במהדורת ורנר, כמו דפים 40, 42 ו- 43. כמו"כ החידושים במהדורת ורנר מתחילים מסי' כ"ח (דף 39א בכתב היד) ואילך, בעוד שהחידושים בכתה"י כוללים כמה סימנים הקודמים לכך (והמתחילים, כאמור בהערה לעיל, בסביבות דף 35).

[17] לעיל, בהערתי למהדורת ורנר, סעיף ג'. הדברים מתבטאים גם בכל מה שציינתי לעיל, סעיף א, כמצביע על אחדות סגנון בחידושים לשלושת הטורים בכתב היד. לשם הנוחות, סיכום כל המצוי בהערות הנ"ל מובא בהערה הבאה.

[18] דהיינו, לסיכום, סגנון המהר"ל: אינו כולל הגהות ארוכות ו/או ציטוטים ממקורות כלשהם, סגנונו חסכוני בד"כ בהסבר ובמילים (בהשוואה להגהות על טור יו"ד. וזאת בניגוד לכתיבתו הפילוסופית, הן בגור אריה על פירש"י לתורה והן ברוב ספריו המודפסים.). המהר"ל אינו מתייחס בד"כ לראשונים או לספרי שו"ת שאינם מוזכרים בטור או בב"י, אינו מזכיר את בני דורו, אינו משתמש במילות סגנון כמו "בהדיא", "כמש"ר", "ואח"כ מצאתי", אינו פותח את הגהותיו בקוד "נ"ב" ואינו כולל שימוש בגוף ראשון אלא במקרים נדירים.

[19] מלבד האיזכורים הנ"ל המצויים גם בכתב היד שלפנינו. איזכור שו"ת הב"י בדף 43, סי' לא, ד"ה ומשמע ואיזכור הב"ח בדף 55, מילים אחרונות בהגהות לסימן ל"ט.

[20] שלפיו, אין כל סיבה פנימית לייחס את החידושים שבכתב היד למהר"ל אלא אף להפך מזאת.

[21] ושמא כתב יד זה הוא שעמד לפני ורנר והאזכורים הנ"ל הם שגרמו לו לשייך את החידושים למהר"ל? אלא שא"כ לא ברור כיצד שייך ורנר את הקולופון לכתב יד זה ותיארך את החידושים לשנת שנ"ה.

[22] אחרי המילה "ביאורים" כתובה מילה החצויה לאורכה בשוליים העליונים. ברשומת המכון לתצלומי כת"י מצוטט "בייאורים נחמדים", אך דומני שאין זה הפיענוח הנכון.

[23] ברשומת המכון לתצלומי כת"י כתוב, במקום שתי המילים האחרונות, רק "מוהרר' ".

[24] נעיר שבשנת שנ"ה (1595) היה המהר"ל רבה של העיר פוזנא. רק בשנ"ז (1597) החל המהר"ל לכהן כרבה של פראג. ראה גזבר, עמ' 1 והערה 3.

[25] ראה בהקשר זה י"מ תא שמע, כנסת מחקרים ב, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ד, שלהי עמ' 201.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: