יהושע 1 – מבוא לספרי נביאים ראשונים

פורסם לראשונה במסגרת

בית מדרש "אעלה בתמר" ע"ש תמר ספיר-קליבך הי"ד

 סנסנה, חורף תשס"ה 2004

א.

ספר יהושע פותח את קבוצת ספרי "נביאים ראשונים", קבוצה שמבחינה כרונולוגית מתפרסת מכניסת עם ישראל לארצו ועד גלותו ממנה. למעשה, ניתן לראות בעיקר ספרי המקרא הכרונולוגיים, דהיינו התורה והנביאים, כמתארי תהליך היסטורי ורוחני המתחיל בבבל ומסתיים בבבל. זהו תהליך המתחיל בנהר היוצא מעדן להשקות את הגן ומתפצל "והנהר הרביעי הוא פרת", ומסתיים בנהר פרת המצוי בתחום נבואתו של הנביא הגולה, יחזקאל. תהליך המתחיל בבבל של דור הפלגה ומסתיים בגלות בבל, תהליך המתחיל באברהם היוצא מחרן ומסתיים בצאצאיו השבים אליה. המעיין במכלול התהליך ורואה שיצאנו מבבל על מנת לחזור אליה, נשאר נבוך עם סימן שאלה גדול האומר "אם כן למה זה אנכי?". השאלה היא נכונה ואמיתית כיוון שאת העובדות ההיסטוריות ואת המהלך הרוחני המלווה אותן לא ניתן להכחיש. אלא שדווקא משום כך חשוב לשים לב שהמהלך הכולל מבבל אל בבל מתחלק לשניים – המסע מבבל אל ארץ ישראל, מסע המתואר בתורה, והמסע מארץ ישראל לבבל, זה המתואר בנביאים. החלוקה לשניים היא מאד מהותית, כיוון שהיא ראשית הדרך מן המבוכה. החלוקה לשניים אינה בין שווים, שכן דרגתה הרוחנית ועוצמת אמיתתה של התורה גבוהות מאלו שבנביאים ואין מהלך הנביאים יכול להכחיש את מהלך התורה. אמנם הנביאים מתארים את המהלך מארץ ישראל לבבל, אך התורה מותירה את היסוד הבלתי משתנה של הליכה מבבל אל ארץ ישראל. זה אולי ארוך ורחוק מדי, אולי צריך עוצמות וגובה בשביל לסיים את התהליך, אך יסוד המקרא הוא שהתורה שואפת אל ארץ ישראל, על אף הקשיים שבדרך. ואולי ביטוי חלקי לכך הם הספרים הכרונולוגיים שבכתובים, עזרא ונחמיה, שאינם מתארים מהלך היסטורי ורוחני כולל אך עסוקים בראשית תהליך שיבת ציון ובנין המקדש ועל פיהם מוכרע ש"הלכתא כבתראי" – הלכה כאחרונים.

גם בל נשכח, שהתורה אינה מתחילה מדור הפלגה או מהנהר היוצא מעדן אל הגן ומהגן הולך ומתפצל. היא מתחילה מאדם הראשון, שנברא בצלם א-להים, ומעדן והגן, שם הנהר הוא עדיין זורם בראש אחד ונמצאים הכתובים מרמזים על חזרה להתחלה.

אך את החפץ ביתר מורכבות לא נוכל לסתור אם יבוא ויאמר שעל אף הנ"ל, טרם יודעים אנו אם גן עדן הוא מקום פיזי, ממשי, במקום כלשהו או שמא הוא דימוי לדרגה רוחנית ומנין לך שההסטוריה של עולמנו זה יכולה לחזור לגן? ואולי, אם כבר קישרנו בין התחלת מקרא לסופו, מילותיו האחרונות של דניאל מכריעות בכוון מסויים: "וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין" (דניאל יב, יג).

ב.

עם זאת, אל ידמה המעיין לראות בכל אחת משתי התנועות, זו שבתורה וזו שבנביאים, בבחינת חץ ישר שבתחילה נע מלמטה למעלה ואח"כ נע מלמעלה למטה, שכן אף פעם לא היה מהלך ישיר, תמיד היו עליות וירידות. הן בדרך אל ארץ ישראל והן בדרך ממנה. הדימוי הנכון והמתאים יותר הוא לגל – יש תנועות עליה ויש תנועות ירידה, יש רגעי שיא ויש רגעי שפל.

בהקשר זה יהיה נכון לחלק את ספרי נביאים ראשונים לשתי קבוצות. הראשונה היא זו של התנועות, אם עליה ואם ירידה, והשניה היא של נקודות השיא, אם בגאות ואם בשפל. בקבוצה הראשונה נכון יהיה לכלול את ספרי שמואל א' ושני ספרי מלכים, בקבוצה השניה נכלול את ספרי יהושע, שופטים ושמואל ב'.

חשוב לציין שהדימויים שניתנו לספרים, "ספר בתנועה" ו"ספר בשיא", אינם רק דימוי והמשלה נחמדים לצורך המחשה ותפישה. אלו נקודות מוצא עקרוניות, פרשניות וערכיות, להבנת המתרחש בספרים. באומרנו שספרי יהושע ושמואל ב' הם ספרי שיא של גאות, כוונתנו שאת העליות והנפילות המתוארים בספרים אלו יש לבחון על רקע סכנות האורבות לאדם מצליח, לעם בתחושת שאננות של "כחי ועצם ידי", של חברה החיה ברוויה כלכלית המתבטאת ב"איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו". באומרנו שספר שופטים הוא ספר שיא של שפל, כוונתנו שהמאורעות בספר הם תופעות אופייניות לחברה המצויה במצוקה חברתית, מדינית, כלכלית וערכית. לחברה במצוקה יש "גיבורים בעל כורחם", כמו גדעון ויפתח, יש "איש הישר בעיניו", ויש תופעות מנהיגות ייחודיות, כאהוד, דבורה ושמשון. אי אפשר להעריך את מאורעות התקופה, לחיוב ולשלילה ולמורכבות, אם לא מבינים את הרקע.

אותו דבר בדיוק יש לומר ביחס ל"ספרים בתנועה", שמואל א' ומלכים. ההבדל בין הספרים הוא ששמואל א' הוא ספר בתנועה למעלה ואילו מלכים הוא ספר בתנועה למטה. רגעי השיא ורגעי המשבר שבאותם ספרים הם אופיינים לחברה "בתנועה ובמהלך". ניקח, רק כדוגמא, את המהפכה הדתית העצומה שעושה המלך יאשיהו, לקראת סוף מלכות יהודה, מצד אחד, ומצד שני את "מרוץ ההידרדרות" המתחולל אחרי מותו. בכדי להבין מדוע לא הצליחה מהפכת יאשיהו להחזיק מעמד ומדוע מיד אחר כך חלה הידרדרות מהירה לא נזדקק ליותר מלהשוות את הדבר למתרחש אצל חולה סופני לקראת סוף תהליך ההידרדרות. פעמים רבות, חולה שהיה חסר כוחות זמן רב, פתאום מתחזק ומגלה סימני התאוששות. קרובי החולה, לרוב, נתלים בהתחזקות זו כסימן למפנה והחלמה אבל דווקא היא מבשרת את ההידרדרות הסופית הקרבה ובאה. החולה שמרגיש את הסוף, מנסה לאגור את כל כוחותיו למאמץ אחרון, אך מרגע שהמאמץ לא הצליח, כל המערכות קורסות. כך נמצא גם בתהליכים המתרחשים בשוק ההון בשעת מעבר מעליות לירידות. מניה או מדד עולים בעוצמה את רמות המחירים, עד שבשלב מסויים העוצמה נחלשת ותנועת המחיר מתחילה לדשדש במשך תקופה בטווח מחירים מסויים. הסוחרים מחכים להתאוששות ולתנועה עוצמתית שתפרוץ את טווח הדשדוש. בשלב מסויים מגיעה פריצה שכזו, אפילו בעוצמה ברורה, אבל אז ישנן שתי אפשרויות. האחת שזו באמת פריצה מחודשת שתניע מהלך עוצמתי למעלה. אך פעמים רבות מתרחשת "פריצת שווא", שהיא תנועה חזקה למעלה שמיד אחריה באה צניחה למטה. אם בוחנים את ספר מלכים מזווית של חברה בתנועה מתמדת למטה, מבינים את התשובה לשאלות שהצגנו על מהפכת יאשיהו וההידרדרות שאחריו.

ג.

אם נצייר לעצמנו את מהלכו של הגל ע"פ ספרי נביאים ראשונים, נמצא כדלהלן:

יהושע – ספר בשיא גאות.

שופטים – ספר בשיא שפל.

שמואל א' – ספר בתנועה עולה.

שמואל ב'[1] – ספר בשיא גאות.

מלכים (א' וב') – ספר בתנועה למטה.

מעיון ברשימה נמצא שחסרים אנחנו, בין יהושע לשופטים, ספר בתנועה למטה. רוצה לומר – תהליך ההידרדרות שעבר על עם ישראל מתקופת יהושע אל תקופת השופטים אינו זוכה לסיקור מלא. אמנם תחילת ספר שופטים מסכמת את התהליך שהתרחש, אך זו פתיחה ורקע לספר הבא ואינו תיאור ב"תוך כדי תנועה".

בהסבר התופעה תיתכנה שתי אפשרויות. או שהיה תהליך והוא אכן אינו מתואר, ואז יש לשאול מדוע הוא לא הצדיק תיאור. או שהדרך מיהושע לשופטים אינה כוללת תהליך הידרדרות אלא קריסה מהפיסגה אל התחתית.

האפשרות השניה לא תפתיע אותנו אם נבחן אותה על רקע חטא העגל שהתרחש ארבעים יום לאחר קבלת התורה. "וירא העם מי בשש משה לרדת מן ההר". פתיחה זו לחטא העגל מלמדת שמעמד הר סיני והחוויות אליהם הגיעו ישראל במהלכו, היה במידה לא מבוטלת בזכות משה רבנו. משעה שחש העם שמשה איננו, אם כי בשש לבא כמאמר הכתוב או שהראה השטן לישראל את משה מוטל מת כתיאור המדרש, לא הצליחו לאחוז עוד בדרגתם העליונה ונפלו לחטא העגל.

מות יהושע והזקנים, שהביא כנראה לגלישה במדרון אל עבר תקופת השופטים, הוא כנראה המקבילה ל"כי בשש משה". המעבר החד מאופי ספר יהושע לאופי ספר שופטים מלמדנו ש"רגעי השיא" המתוארים בספר יהושע נתממשו הרבה בזכות ההנהגה, אך העם ככלל לא הפנים את מלוא ההשלכות והסכנות שנתעוררו בעקבות המעבר לארץ המובטחת.

למעשה ולמפרע, מתברר שבמקביל לתהליך שעברו ישראל במדבר ממתן תורה עד הקמת המשכן, גם העם הנכנס לארץ עבר תהליך מהכניסה עם יהושע ועד מלכות דוד ושלמה. מה פה עברנו את חטא העגל, גם פה נעבר את תקופת השופטים. מה פה התיקון יושלם עם הקמת המשכן, אף פה התיקון יושלם עם הקמת המקדש.

הכניסה לארץ בימי יהושע, הייתה עבור העם בעיקר כיבוש והתנחלות פיזיים. רק תקופת השופטים תעורר בעם את הדרך לכיבוש והתחלות רוחניים וערכיים המתממשים בימי דוד ושלמה. את אותה כניסה ראשונית ולא מושלמת בא לתאר ולהעריך ספר יהושע ובו נתמקד בשלב זה.


[1] ניתן לכלול בזה גם את פרקי שלמה שבמלכיים א'.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: