מאליהו לאלישע – מלכים ב', פרק ב' – 1

הקדמה

בתשעת השיעורים הראשונים של הסידרה העוסקת בפרקי אלישע דן אמיר ביתן בפרוטרוט במל"ב, פרק ב'. הוא נגע בשאלות המרכזיות של הפרק ופרש תשובות שונות בעקבות פרשני המקרא. עם סיומו של העיון בפרק ב', פרק הסתלקותו של אליהו ותחילת פעילות אלישע, אני רוצה לשוב אל הנקודות בהם נגע אמיר ולסכם את השאלות והתשובות. במסגרת סיכום זה ובראשו, אני חוזר ומודה לאמיר על שלקח על עצמו את העיון בנושא ואת כתיבת סידרת השיעורים. חזק וברוך !

במסגרת זו אני רוצה גם "לנצל" את מעמדי כעורך ו"לפרוץ" אל סידרת השיעורים של אמיר ולהציע בפני הלומדים זווית פרשנית נוספת של הפרק שנדון ולהוסיף בתגובתי נדבך נוסף בעיון ובלימוד הבית-מדרשי.

הערה – הפסוקים אליהם נתייחס, בעיקר פסוקי פרק ב', צוטטו כבר במסגרת השיעורים הקודמים ואיני רואה צורך לשוב ולהביאם. הרוצה לעיין בדברים על רקע הפסוקים, יעיין בשיעורים או בתנ"ך עצמו.

 

א. סיכום השאלות המרכזיות.

אפתח בשאלות המרכזיות שהועלו בסידרת השיעורים.

  1. במל"א יט מצווה אליהו על החלפת מלך ישראל, מלך ארם והחלפת עצמו. מדוע הוחלף אליהו באלישע? מה אמור להיות מעמדו של אלישע, שהרי אם ימשיך את דרכו של אליהו רבו ויהיה "נביא תחתיו" מה הועילה ההחלפה?
  2. מיד לאחר שנצטווה, אליהו בא אל אלישע וזורק עליו את אדרתו. האם זה "טקס ההחלפה והמינוי"? מה משמעותו? כשאלישע רץ אחרי אליהו ומבקש שהות להיפרד מהוריו מיתמם אליהו ודוחה אותו באומרו "לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה-עָשִׂיתִי לָךְ". מה פשר הדבר? לאחר מכן משמע שאליהו חזר בו והמתין לאלישע, שהרי אלישע לא הסתפק בנישוק אביו ואמו אלא גם שחט צמד בקר, בישל אותו, אכל וחילק לעם. יש להניח שלא היה זה בדרך אגב אלא נמשך מספר שעות טובות. למה המתין אליהו לאלישע לאחר שדחאו?
  3. פרק ב' במל"ב, בחלקו הראשון, מתאר את הסתלקות אליהו. מדוע אליהו מסתלק דווקא באמצעו של הירדן?  האם יש משמעות כלשהי לדרך בה הוא הולך אל הירדן ולמקומות בהם הוא מבקר?
  4. כיצד ידעו בני הנביאים שאליהו עומד להילקח? מה טיב הדו – שיח שהם מנהלים עם אלישע – למה הם טורחים "לגלות" לו ומדוע הוא משתיק אותם?
  5. מה טיב פרידתו של אליהו מאלישע? למה הוא לא רוצה שאלישע ילווה אותו? אם זה עקרוני לו, למה הוא מניח לו לבסוף? למה זה חוזר על עצמו יותר מפעם אחת? אם אליהו דוחה כעת את אלישע, למה הוא מציע לו "מתנה" בטרם יסתלק? מה טיב בקשתו של אלישע לקבל "פי שנים"? מה משמעות תגובתו של אליהו, "וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל", והתנאי שהתנה עם אלישע "אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה"? האם עמד אלישע בתנאי וקיבל את שביקש?
  6. מדוע עלה אליהו בסערה השמימה? מה משמעותה של דרך הסתלקות זו, על ייחודה ומסתוריותה?
  7. מדוע מבקשים בני הנביאים לחפש את אליהו, לאחר שכבר ידעו שהוא אמור להילקח? מדוע סירב, בתחילה, אלישע לבקשתם? מדוע הסכים אחר כך?
  8. מה פשר נס אלישע ביריחו? במה חטאו הנערים שיצאו לקלסו ומדוע הענישם בחומרה יתרה? האם צדק בתגובתו?

ב. סיכום התשובות המרכזיות

1. הציווי על החלפת ההנהגה באזור מובנת על רקע האירוע הקודם, שיח ה' עם אליהו בחורב. דרכו של אליהו מתאפיינת בקנאות ובנוקשות ואין היא מתאימה למקומה/ זמנה/ שניהם יחד או בכלל לא. על יחס אלישע לאליהו נאמר "וישרתהו" ובהעלות אליהו בסערה קורא לו אלישע: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". מתוך כך אנו מבינים שאלישע הוא תלמידו המובהק של אליהו והמוסמך ביותר להמשיכו כנביא, מעין יחס יהושע ומשה. עם זאת, נדרש אלישע לעדן את דרכו של אליהו ולהתאימה לצרכי המציאות. הגדרת אליהו ע"י אלישע כ"אבי אבי" מתפרשת לאור ההיגד "בן מזכה אב", דהיינו תיקון הדרך ע"י הבן נרשמת גם לזכותו/ על שמו של האב, שכן הבן מכוחו בא. אם יעדן אלישע את ההנהגה הנבואית ויגדיר אותה אחרת, יהיה בכך משום תיקון לאליהו.

2. אדרת השער היתה לבוש "ייצוגי" של הנביאים. השלכת האדרת מאליהו על אלישע משמעה הראשון הוא הסמכת אלישע לנביא ומשמעה השני הוא העברה אישית של התפקיד, מאליהו לאלישע. ע"פ רש"י, ציפה אליהו שבעקבות זאת יעזוב אלישע הכל ומיד, לא יתמהמה ויבוא אחריו ללא היסוס. רצונו של אלישע לנשק לאביו ולאמו ולהיפרד מהם, נתפסה ע"י אליהו כחולשה אנושית וכחוסר מסירות מוחלטת לתפקיד. בדרכו החדה כתער וללא היסוס, מביע אליהו בצורה ברורה את יחסו למעשה ולעושהו: "לך שוב כי מה עשיתי לך". עם זאת, אין בסמכותו לדחות את אלישע ממעמדו החדש, כפי שלא הוא זה שהחליט למנותו, ולפיכך הוא ממתין לו, בקוצר רוח כזה או אחר, עד שיספר להוריו ויפרד מהם, ישחוט את צמד הבקר ויבשלם ועד שיגמרו הכל את סעודתם.

3. הסתלקותו של אליהו מתרחשת בירדן וביום הסתלקותו הוא הולך לירדן דרך הגלגל, בית אל ויריחו. מקום ההסתלקות והדרך אליו, שהם מסלול מקביל אך הפוך למסלול כניסת עם ישראל לארץ, מורים על מהלך פרידה אישי של אליהו מהעם, מהארץ ומתלמידיו, בני הנביאים. אלישע אמנם מחליף את אליהו, אך אליהו עצמו לא נשתנה. הוא מלא ביקורת על העם ועל זכאותו לחיות בארצו לאור דרכו ומעשיו המקולקלים ועל כן הוא מבטא את יחסו ואת ביקורתו ביציאה מן הארף ובהסתלקות במקום הסמוך להסתלקותו של משה, שלא זכה (או זכה שלא, ע"פ אליהו) להיכנס לארץ. בדרכו אל מחוץ לארץ, הולך אליהו להיפרד מתלמידיו, בני הנביאים, ועל כן הוא עובר בישובים, אותם מצאנו גם במקומות אחרים במקרא, המשמשים מקומות ריכוז לבני נביאים.

4. בשיעור 4 ביאר אמיר שסוד ומסתורין אפפו את לקיחתו של אליהו, כפי שליוו אותו כל ימיו. משום כך גם אין אליהו מספר זאת מפורשות לאיש, גם לא לתלמידו. בני הנביאים נתוודעו להסתלקותו של אליהו מכח נבואה שקיבלו, אם כדי שהפגישה עם אליהו לא תהיה משונה לחלוטין ואם מסיבה אחרת. שיחת בני הנביאים עם אלישע היא דרכם להיפרד מאליהו, שאיתו אי אפשר לדבר בנושא בגלל האופי הסודי שהוא משמר. אלישע מחשה את בני הנביאים בכדי שהידיעה לא תפרוץ אל מעבר לאלו שכבר יודעים ותתמוסס החשאיות שרצה לשמר רבו.

5. כפי שניסה אליהו לשמור על חשאיות כלפי בני הנביאים, כך הוא גם כלפי אלישע תלמידו. כבר עמדנו על כך שאלישע דבק באליהו ורואה בו רבו, אך לא ברור שאליהו מעריך את אלישע כממשיך דרכו. אליהו רואה בהחלפתו אי אמון בדרכו ואת אלישע כמי שאינו עומד בדרגתו. לפיכך הוא רוצה להסתלק בהיותו בודד ובכך לבטא את סיום הדרך אותה הוא התוה. אלישע, מצידו, רואה באליהו מורו, רבו, "אבי, אבי" ולפיכך רוצה ללוותו עד לסוף ואף נשבע על כך, "חי ה'…". אליהו, לנוכח עקשנותו של אלישע, "נכנע" ומאפשר לאלישע ללוותו פיזית לירדן, אם כי אינו מוסיף לכך את הנופך הסמלי אותו רואה אלישע.

כיוון שעם כל הסתייגותו של אליהו מכך, מ"מ אלישע הוא תלמידו המובהק, משרתו ומחליפו בנבואה, רואה אליהו לנכון להעניק לאלישע משהו משלו. אלישע מבקש מאליהו "פי שנים ברוחך אלי". בשיעור 5 נתבאר המושג המקראי "פי שנים" כבקשה לשני שליש ולא כבקשה לכפול. כך נוח יותר להבין את בקשת אלישע, שאם לא כן נראית היא כחוצפה של תלמיד כלפי רבו וגם כבקשה לא ריאלית, שאיך יוכל אדם לתת יותר ממה שיש לו.

אליהו מופתע מתוכן בקשתו של אלישע ומעצם הצורך להעניק דבר שאינו בתוקף סמכותו, כמו היקף הנבואה או היכולות. לכן הוא נרתע מלהשיב בחיוב על הדבר. תשובתו של אליהו לבקשת אלישע: "אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן….", היא מעין הפניית השאלה ונתינתה בידי הקב"ה שציוה על אליהו למשוח את אלישע לנביא תחתיו. זהו לא רק סימן חיצוני, אלא זהו המבחן הפנימי לשייכותו של אלישע למעמד זה ולהשלכות שיוצאות ממנו.

6. "וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם". בהסבר הסתלקותו של אליהו הלך אמיר בעקבות האברבנאל. האברבנאל שואל מדוע נלקח אליהו באמצעות סערה וסוסי אש ועונה שהקב"ה רצה לקחת את אליהו במקום שנקבצים שם 4 היסודות: מים, אדמה, אש ורוח[1]. ומה צורך יש בכך? האברבנאל טוען שאליהו במהלך חייו עשה ניסים שונים, חלקם גלויים ומפורסמים לכל וחלקם נסתרים שאינם מפורסמים כלל. באופן הלקחו רומז הקב"ה לניסים אלה ובדרך זו, כביכול, מזכיר הקב"ה לאליהו ביום הלקחו את זכויותיו ומעשיו הנפלאים.

באופן הילקחו של אליהו ע"י מרכבת אש וסוסי אש בא המקרא לבטא את תוקפו והגנתו של אליהו ששימש לישראל עזרה מול אויביו כמו רכב ופרשים (כמו שמתרגם יהונתן), ועל כן אלישע מתאר את אליהו ומכנהו: "רכב ישראל ופרשיו".


[1] מים, כנגד מי הירדן, אדמה, כנגד אדמת הירדן שעומד עליה אליהו, הנמצאת תחת המים. אש, כנגד סוסי אש, רוח, כנגד רוח סערה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: