מאליהו לאלישע – מלכים ב', פרק ב' – 4

א.

מסיפור הקדשתו של אלישע, במלכים א' יט, נעבור כעת לקובץ הפרקים הרציף העוסק בפעילות אלישע כנביא. ראשיתו של הקובץ בסיפור עליית אליהו השמימה, במלכים ב' ב:

וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי עַד בֵּית אֵל וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּרְדוּ בֵּית אֵל:

וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל אֶל אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ:

וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ וַיֹּאמֶר חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ:

וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ וַיֹּאמֶר גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ:

וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵׁב נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה וַיֹּאמֶר חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם:

הקדמה

אמיר בשיעוריו עמד על המתואר בפסוקים הנ"ל והרחיב בענין מסלול הליכתם של אליהו ואלישע אל הירדן וממנו, טיבו של השיח המתרחש בין אלישע ובני הנביאים וסיבת דחיית אליהו את אלישע ועקשנותו של אלישע.

ככלל הוצג אלישע כממשיכו של אליהו בנבואה, אם כי בעידון מה. הוא לומד מרבו ומתכונן לתפקידו כמחליף ומלווה אותו לכל מקום. הביטוי "וישרתהו", הבא בסוף סיפור מינויו של אלישע במל"א יט, מציג את יחסי אלישע ואליהו כיחסי יהושע, "משרת משה", ומשה. אליהו, בדרכו לירדן, עובר בגלגל, בית אל ויריחו כיוון שהיו אלו ערים בהם ישבו בני נביאים ואליהו רצה להיפרד מתלמידיו וחניכיו. אמיר הציג "סתירה" בין חשאיות שאפפה את הסתלקות אליהו לבין רצונו להיפרד מהם ועל כן ביאר שדרכו של אליהו אל הירדן הייתה כדי להיפרד מבני הנביאים אך הוא לא יכול היה לדבר עימם על כך, וגם לא עם אלישע. כדי שביקורו של אליהו באותם ערים לא יהיה מוזר לחלוטין, נתגלתה לבני הנביאים בנבואה סיבת הליכתו של אליהו ואותה הם באו לגלות לאלישע. אלישע ידע גם הוא את הדבר אך פחד מפגימת המסתורין ולכן השתיק את בני הנביאים. אליהו שרצה לשמור על הסודיות, ביקש להרחיק גם את אלישע ממקום האירוע, אלא שאלישע התעקש על כך ואליהו "נכנע" לרצונו.

על כל זאת הרחיב ופירט אמיר בשיעורים 3 ו-4. אך אנו דרך אחרת עמנו בהסבר הענין ונבקש להציעה להלן.

א. מסלול ההליכה לירדן וממנו.

הכתוב מאזכר את המקומות בהם עובר אליהו בדרכו לירדן ואת אלו בהם עובר אלישע בחזרתו משם:

אליהו אל הירדן:

  1. גלגל.
  2. בית אל.
  3. יריחו.
  4. חציית הירדן.

אלישע מן הירדן:

  1. חציית הירדן.
  2. יריחו.
  3. בית אל.
  4. כרמל.

המעקב אחר מסלול ההליכה מעמיד אותנו על ארבעה דגשים:

א.     אליהו ואלישע הולכים (כמעט) באותו מסלול אבל בכיוונים ניגודיים.

ב.      נקודות המסלול של אליהו מזכירות מאד את מסלול הכניסה של עם ישראל לארצו בימי יהושע.

ג.      נקודה שלא התייחסנו אליה עד כה – העובדה שאליהו עולה השמימה דווקא בירדן. ויש לשאול מה ייחודו של מקום זה על פני כל מקום אחר? ואולי עדיף שזה היה בים הגדול, לחוף הכרמל, על רקע המקום בו אליהו הכריע את נביאי הבעל והצליח לגייס לצידו את תמיכת המלך אחאב?

ד.      אליהו באדרתו, וכן אלישע, חוצים את מי הירדן ועוברים ביבשה אל תוך המים. לשם מה נצרך הנס הזה? מה רע בסוסי אש שיקחו את אליהו כשהוא על החוף?

לעיל עמדנו על דגשים במסלול הליכתו של אליהו בדרכו האחרונה ותמהנו על משמעותם. אל הדגשים הללו נצרף את תיאור הסתלקותו של אליהו:

וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה… וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם"

ויש להוסיף על הדגשים שהבאנו:

א.     מדוע אין אליהו מת ככל האדם, אלא מסתלק בדרך של עליה השמימה?

ב.      מדוע עלייתו של אליהו נעשית באמצעות רכב אש וסוסים? למה לא ייאמר סתם שהוא נלקח ע"י ה', כאמור אצל חנוך בפרשת בראשית "ואיננו כי לקח אותו א-להים"?

ב.

בצרוף כל הנקודות הנ"ל נראה לומר שלא מדובר פה  במסע סודי ומסתורי עם פרידה מוזרה מאנשים שאינם אמורים לדעת על כך. יש פה הקבלה לאירוע אחר עם הצבת משמעות חדשה.

הזכרנו בשיעורים הקודמים את יעד פעולתו של אליהו והוא השארת השכינה והדרגה הרוחנית בקרב הארץ, גם אם זה בא על חשבון העם. הכניסה של עם ישראל לארץ ובניין בית המקדש יצרו רף רוחני גבוה בהשראת השכינה בארץ ואליהו לא היה מוכן לוותר עליו. הציווי שקיבל, למנות את אלישע לנביא במקומו, קיבע למעשה את ההכרעה שהעם במצבו לא יוכל להשאר באותה דרגה גבוהה וגם את ההכרעה שבמצב שנוצר לא "מחליפים" את העם אלא מוציאים את השכינה מהארץ ויורדים בדרגה רוחנית.

את ההכרעה הרוחנית הזו בא אליהו להדגיש באופן מעשי במסעו האחרון מן הארץ. אליהו הולך בתוואי ההליכה של עם ישראל בדרכו אל תוך הארץ, אלא שהוא הולך בכיוון ההפוך, אל מחוץ לארץ. תנועתו ההפוכה בא להצהיר על ביטול והשבה לאחור של מהלך הכניסה לארץ. הוא עובר בגלגל וביריחו, הוא חוצה את הירדן, כישראל בשעתם, ומוליך את השכינה אל מחוץ לארץ. מרכבת האש וסוסיה המעלים את אליהו השמימה הם ביטוי למרכבת השכינה העוזבת את הארץ וחוזרת חזרה למקום שבתה בשמים. במעמד הר סיני עלה משה אל הא-להים כדי להביא את הלוחות ואת משכן ה' אל הארץ. אליהו, מקבילו ההפוך של משה כמו שכבר הזכרנו, עולה גם הוא לשמים אבל בכדי להחזירה למקומה המקורי.

לכן עובר אליהו בדרכו ביריחו ובגלגל, לכן הוא מגיע לירדן, לכן הוא חוצה אותו באדרתו, לכן הוא מצטרף למרכבת השכינה ולכן הוא עולה עימה מן הארץ לשמים. אליהו בחייו גילם את מאבקה של השכינה להשאר בארץ ובמותו ביטא את תוצאות המאבק.

לאחר שכבש יהושע את יריחו הוא החרים את העיר וקילל את מי שיבנה אותה מחדש. חיאל בית האלי, בן תקופתו של אליהו, בנה את יריחו מחדש, עם כל ההשלכות החמורות שהיו בדבר. יש מן התרגומים שהביאו את סיפור הקמתה המחודשת של יריחו במסגרת ספר יהושע, בצמוד לקללת יהושע. ההגיון בדבר ברור – להביא את הקשר הארוע במכלולו. אך במסגרת סידור המסורה את התנ"ך המצוי בידנו, מצוי סיפורו של חיאל במקומו ההיסטורי, בצמוד לסיפורי אליהו. הכרעת המסורה על מיקום הסיפור אינה רק בגלל הרצון להשוות את הרצף הספרותי לרצף הכרונולוגי, שהרי אין התנ"ך בא ללמד היסטוריה. מיקומו של סיפור חיאל משתלב בסיפורי אליהו. עד אותה שעה לא נבנתה יריחו מחדש, כיוון שהדרגה הרוחנית של העם לא איפשרה לעבור על קללתו של יהושע. הביטוי הראשון לירידת הרף הרוחני ולמהלך היציאה של השכינה מהארץ, אותו אמור היה לעשות אליהו קרוב לאותה שעה, בא לידי ביטוי בבניינה המחודש של יריחו. יהושע בקללתו אמר בדרכו שלו: או יריחו או השכינה בארץ. משנתאפשרה בניית יריחו תיאורטית ומעשית, החלה גלות השכינה ומאבקו של אליהו הפך למלחמה שכבר הוכרעה.

את השכינה בביטוייה במרכבת אש וסוסים אנו מוצאים בעיקר בספר יחזקאל ובתיאורים נבואיים המתארים את גלות השכינה מן המקדש ומן הארץ. עליית אליהו השמימה ברכב אש וסוסים הייתה הביטוי הראשוני למהלך הזה.

מהלך, שאת חלקו ניסה לבטל אלישע ובפעולתו רצה להציל את מה שעוד ניתן היה להציל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: