מאליהו לאלישע – מלכים ב', פרק ב' – 6

 

״וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד מֵרָחוֹק וּשְׁנֵיהֶם עָמְדוּ עַל הַיַּרְדֵּן:

וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה: וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי: וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה: וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם: וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים: וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן:     (מלכים ב, ב', ח – י"ד)

מתוך הפסוקים הנ"ל נלך ונידרש לשתי נקודות:

א.     בטיב בקשתו של אלישע מאליהו ובפשר תגובתו של אליהו לבקשה.

ב.      במשמעות הסתלקות אליהו מהעולם בדרך בה נסתלק.

א.

תיארנו כבר,לשיטתנו, את התפתחות היחסים בין אליהו ואלישע.מלכתחילה לא רצה אליהו קשר עם אלישע מעבר לאקט ההחלפה והמינוי עליו נצטווה. עקשנותו ונחישותו של אלישע ליצור ביניהם יחסי רב ותלמיד פעלו את שלהם. החל מהמתנתו של אליהו לאלישע בשעת מינויו של האחרון, עד שזה יסיים את סדר פרידתו ממשפחתו ומסמקורביו וכלה בליווי אלישע את אליהו עד לרגע ההסתלקות. בביאור רצונו של אלישע ללוות את אליהו לירדן הצענו שאלישע אינו רוצה להיות רק מחליפו הפורמלי של אליהו בהנהגה הנבואית אלא גם להיות ממשיכו ברצף. על כן מבקש אלישע ללוות את אליהו עד לרגע ההסתלקות בכדי ליצור רצף מושלם בין ההנהגות ולמנוע קטיעה ונתק ביניהם. בשעה שאליהו מציע לאלישע לבקש ממנו דבר אחרון, מוסיף אלישע נדבך נוסף בקשר ביניהם.

אליהו פונה אל אלישע: "וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ" ואלישע לא מהסס: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי".

יש שנתקשו בבקשתו של אלישע וראו בה חוצפה וגם דרישה בלתי אפשרית. כיצד אדם יכול להעניק פי שניים ממה שיש לו? ועוד, וכי שאף אלישע להיות גדול מרבו וגם טרח לבקש ממנו זאת? משום כך פירשו מן המפרשים את הביטוי "פי שנים" במשמעות של שני חלקים מן השלם, דהיינו שני שליש, וכך מתיישבת בקשתו של אלישע ונשמעת סבירה יותר.

להבנתנו, המושג "פי שניים" הינו כפשוטו, דהיינו כפליים, ובקשתו של אלישע אינה סתמית, כשל אדם המבקש עוד מתנת חינם. עד עתה שקד אלישע על חיבור עצמו לאליהו ועל קשירת החוליה שלו לשרשרת הנבואה הארוכה, מתוך רצון ליצור רצף אחד. בעצם "הסכמת" אליהו לנחישותו של אלישע עד פה, כולל בליוויו לירדן, מילא אליהו את שאיפתו זו של אלישע, להתחבר לרצף השרשרת, למרות גישתו השונה. בבקשתו האחרונה מאליהו צעד אלישע צעד אחד נועז קדימה. הוא ביקש מאליהו להתחבר אל הדרך העתידה להיסלל על ידי אלישע ! אלישע בכוונה מבקש "פי שניים ברוחך אלי". פעם אחת, בבחינת קומה ראשונה, זה כל מה שיש לך  וספגתי ממך כרבי ומורי. פעם שניה, בבחינת קומה שניה הנבנית על זו הראשונה, שתיתן לי מכחך ובהסכמתך והיא תהיה מיגיע כפי על פי דרכי ! על כך עונה אליהו לאלישע: "וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל". ענין אחד הוא, מצד אליהו, לאפשר פסיבית לאלישע להתחבר אליו ולהסכים בשתיקה למהלכיו. ענין משמעותי הרבה יותר הוא בקשתו של אלישע מאליהו לתת לו "הסכמה" לדרכו באופן אקטיבי וגם להעניק לו את היכולות לכך. אלישע מבקש, למעשה, הכרה מלאה בצדקת הדרך אותה הוא מתכוון להנחות לאחר הסתלקותו של אליהו. אדגיש שוב – מטרתו של אלישע כעת אינה בגדר צורך או רצון לקבל הסכמה לדרכו, אלא הוא רוצה לקשר את אליהו לאותם מהלכים עתידיים.

באופן דרשני משהו, סבורתני שאלישע מבקש למתן את "הדחתו" של אליהו. אלישע רוצה לפעול במסגרת "בן מזכה אב" ולתת לאליהו חלק גם בעתיד ולא רק בעבר. הוא מבקש מאליהו פי שניים כדי שבפעם אחת הוא יתחבר לרוחו של אליהו ובפעם השניה הוא יוכל לחבר את אליהו לרוחו שלו, כדי לקשור אותו לעתיד לבא. כל מהותו של אליהו לאורך הדורות ולעתיד לבא, כמלאך הברית וכמבשר לפני בוא יום ה', תלוי היה קודם כל בכך שאלישע יבקש זאת מאליהו ושנית בהסכמתו של אליהו לכך.

תגובתו של אליהו "הקשית לשאול" אינה מבטאת רק את הקושי שבבקשת אלישע אלא גם את הקושי של אליהו להענות לה. משום כך מגיב אליהו בדרך כפולה. א. הוא מסיר מעצמו את הכרעת הבקשה ומעביר אותה, מעשית, לאלישע ובאופן רוחני לידי שמים. ב. ההכרעה היא לאור התובנה בה הלך אלישע עד כה, שיש ליצור רצף מלא בין ההנהגות הנבואיות ובכך גם לאפשר קשר והשפעה ביניהן. לפי זה נוסח התנאי שהציב אליהו לאלישע: "אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה:"..

מדברי הנביא  מלאכי בסוף נבואתו אנו מבינים שמשמים הסכימו עם אלישע ושבאופן מעשי הוא הצליח לעמוד בתנאו של אליהו: "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא: והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם…".

 

ב.

״וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה:… וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם: וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים: וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן:     (מלכים ב, ב', ח – י"ד)

בביאור עלייתו של אליהו השמימה כבר דנו מקודם, שעה שהתייחסנו למסלול הליכתו של אליהו בדרכו אל הירדן. כעת רק נחזור, נאיר ונעיר את הדברים במקומם הטבעי.

מסלול הליכתו של אליהו בדרכו האחרונה היה (כמעט) הפכי למסלול כניסתם של ישראל לארץ בימי יהושע. נקודת הכניסה לארץ הייתה דרך חציית הירדן באזור יריחו ובנקודה זו גם מסתלק אליהו, תוך חציית הירדן לשניים. החצייה עצמה נעשית באמצעות "כלי שרת" גשמי המייצג כח רוחני. אצל משה רבנו, בקריעת ים סוף, זה היה המטה שהחזיק בידו. בחציית הירדן בכניסת ישראל לארץ בוצע הדבר באמצעות הארון הנישא בידי הכהנים. אליהו חצה את מימי הירדן באדרתו, שייצגה את נביאותו ובה גם מינה את אלישע לנביא תחתיו..

אליהו פותח, בפועל, את מהלך גלותה של השכינה מהארץ, מהלך שיסתיים בגלות ישראל מן הארץ ומובע באופן רוחני ע"י הנביא יחזקאל בתיאור מרכבת השכינה היוצאת מהר הבית לכוון מזרח. רכב האש וסוסי האש הם דימוייה של מרכבת השכינה האוספת את אליהו וחוזרת מן הארץ אל השמים.

אך אלישע, הרואה את החזיון ואת עליית אליהו, מקבל את הכח לסלול דרך אפשרית להחזרת השכינה בתנאים מסויימים או לפחות לעיכוב מהלך הגלות ע"י התווית דרך הנהגה נבואית שונה מזו של אליהו.

אלישע, בדרכו ההפוכה, מן הירדן לארץ, ילך בתחילה במסלול הליכתו של אליהו ויסיים בכרמל, מקום שיא פעילותו של אליהו, כביטוי סמלי לחזרה על עקבות וביטול/שינוי מהלך היציאה של אליהו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: