"על מפרט טכני וניתוח טכני" – מהשפעות שוק ההון על מדעי הרוח

"על מפרט טכני וניתוח טכני"- מהשפעות שוק ההון על מדעי הרוח

המאמר נכתב במקור לשם פירסום בעלון היישובי של הישוב פדואל, "פדועלון".

מפאת קוצר היריעה, פורסם המאמר בעלון בנוסח מקוצר ובהשמטות. פה הוא מופיע במלואו.

בשבתות האחרונות אנחנו קוראים בתורה את תיאור מהלך בניין המשכן,  שלימים ילך ויתבסס כמקדש בלב העם והארץ.

התורה, שלא כהרגלה, מאריכה עד מאד בתיאור המפרט הטכני של המשכן ,בטכניקת הקמתו ובהכשרת עובדיו. יתירה מזו, שבע ואפילו שמונה פעמים (!) חוזרת ומפרטת התורה את מרכיביו השונים. בפרשות "תרומה" ו"תצווה" מפרטת התורה את הדברים במסגרת צו ה' למשה. ואף שניתן היה, לשם תיאור ביצוע הצו, להסתפק באמירה דוגמת "ויעש משה ובני ישראל כאשר צוה ה'", אין התורה עושה כן אלא חוזרת, בפרשות "ויקהל" ו"פקודי" ומפרטת את ביצועו המדוייק של הצו, ובפירוט משוכפל. ומאליה עולה השאלה המתבקשת: לשם מה האריכה התורה כל כך במפרט הטכני של המשכן והטריחה אותנו בשינון מידות אורך, רוחב וגובה?

לצורך הצעת זווית של תשובה לשאלה, נידרש לעולם מושגים אחר לחלוטין – שוק ההון. ליקחו נשימה, איזרו כח, תנו לי אשראי וכתרו לי זעיר, ואציע בפניכם מושגי יסוד במסחר על קצה המקש.

שתי שיטות עיקריות יש למסחר בניירות ערך. האחת היא השיטה הכלכלית הפונדמנטלית והשנייה היא המסתמכת על התנהגות השוק והמכונה בפי העם: "ניתוח טכני".

וכי תשאלו מה ביניהם, הנה אסביר:

השיטה הראשונה, והיא הקלאסית, מלמדת את הסוחר לפעול על פי המידע שהוא אוסף על החברה בה הוא רוצה להשקיע. הוא בודק לעומק האם זו חברה יציבה? היא בעלת חזון ויש לה אופק? האם האסטרטגיות בהן היא נוקטת הולמות את המתרחש בשוק ההון? דוחותיה אמינים ומציגים תמונה אופטימית? וכן הלאה ועוד יותר. ע"פ שיטה זו, אתה בודק את המהות והתוכן של החברה בה אתה משקיע, כדי שתוכל לקוות להחזיר את ההשקעה ואף להרוויח ממנה פירות נאים וטעימים. אם, לא עלינו, אתה בעל עקרונות ואיש עם ערכים, הרי שתדקדק עוד יותר ותשקיע רק בחברות שתורמות באופן חיובי לעולם ולחברה. אם באיכות סביבה, אם להגברת הבריאות, אם לתזונה בריאה ואם לכל אידיאה נשגבת אחרת. המהות והתוכן, הם ליבה של שיטה זו.

אך אחותה הצעירה של שיטה זו, זו השנייה שהזכרנוה, דרך אחרת בחרה לה. לא במהות תחפוץ ולא אל התוכן תדרוש. "היו כנים עם עצמכם" היא תוקפת, "וכי מקום לערכים היא הבורסה? אידיאלים אתם מחפשים בה?". להרוויח כסף היא רוצה, ולשם כך אין צורך לא בדוחות רבעוניים ולא שמות של בעלי עניין, לא חזון ולא יעד, לא עבר ולא עתיד, ואפילו… לא לדעת את שם החברה! מה שחשוב הוא "הגרף"!. לא הגרף פוטוצקי כמובן, אלא התרשים הסכמטי של התנועה – לאן היא זורמת, אם למעלה אם למטה, ובאיזו עוצמה. גילית – הרווחת!. מצא את הספינה המתאימה, עלה על הגל, תפוש עליו טרמפ ונטוש בזמן. הכל פרקטיקה, הכל טכני. אין רגשות, אין סנטימנטים. יש יעילות, יש ביצועים, יש יכולות, תן לאחרים לטעות וליפול, הרשה לעצמך להנות ולפרוח.

נודה ונאמר שלא פשוט לנו עם השיטה השנייה, אבל ללא ספק היא תוססת וקוסמת, יעילה ואנרגטית, לא כבדה, לא מעיקה, לא דורשת עומק, לא מטריחה בתוכן.

אך מאידך, זו הבכירה, שקולה ונבונה, יציבה ומחושבה, לא הכל נמדד בכסף ולא לעולם חוסן. ערכים ומשפחה, רגישות ואהבה – האם תמנו לגווע?

אך הבה ונניח לבורסה. עיתה בזמנה, ואנו נחישנה?

דומה, שמעבר לאריכות שנוקטת התורה בתיאור בניין המשכן, קשה לנו גם שאריכות זו מתבטאת ב"מפרט הטכני" שלו. אם כבר להאריך, לא כדאי היה להשקיע זאת בתוכן ובמהות של המשכן ולא בפרקטיקה ובטכניקה?

כיוון מקורי בנדון שמעתי בזמנו מר' יואל בן נון, ששמעו בצעירותו מאומן מיוחד, שכבר הלך לעולמו, בשם מאיר בן אורי ז"ל. מאיר טען[1] שהתיאור הארוך של התורה, כלל אינו טכני ביסודו. על סמך בחינת יצירות אומנות וסגנונות בנייה שרווחו בעת העתיקה, הוא הסביר שבתיאור המשכן באים לידי ביטוי התוכן והטכני ביחד. הוא טען ש"המפרט הטכני" של הכלים, המובא בפסוקים, כתוב היה בפועל על הכלים עצמם, כפי שנהוג היה לכתוב על יצירות את המשמעות שלהן ולתאם את האורך, הרוחב והגובה של היצירה בהתאם לנכתב עליהם. הוא טען שאם נמדוד את הכלים ביחס של רבע מטר לכל מילה מהמילים המתייחסות בפסוק לכל כלי, נראה שכמות המילים תואמת במדוייק למידות הכלים.

לא נרחיב בביאור דבריו אלא נסביר רעיון זה בעזרת רעיון אחר. חז"ל למדים מן הכתוב "עץ עשה פרי", שבגן עדן היו נטועים עצים, שטעם גזע העץ היה כטעם הפרי. כלומר, הגזע לא היה רק חלק טכני, מרכיב תפל או איזשהו היכי תימצי ששימש בסיס לצמיחת הפירות, אלא היה בעצמו גם בסיס לצמיחה וגם יעד לאכילה, המהות הפרקטיקה, התוכן הטכני, גם הדרך וגם היעד.

כן, כך זה היה בגן העדן שלנו. של פעם. כשהיה פורח.

אבל מאז כבר גורשנו, ונדדנו ואנחנו עסוקים בעיקר בלחפש את הדרך חזרה. בינתיים, הטכני והמהותי נפרדו להם. לא תמיד הם הולכים יחד, לעיתים, אולי רבות מדי, הם נוגדים זה את זה ומכחישים זה את כוחו של זה., ואנחנו – אנה אנו באים?

זה נכון שהמצב לא כל כך גרוע ואם נביט סביב ופנימה, נוכל לראות  עשייה טכנית מוכוונת חזון, פעילות מינהלתית עם נשמה, ו"… ולתפארת מדינת ישראל". אבל זה לא זה. בשביל להתאים מנגינה למילים צריך כישרון כמו של אהוד מנור ונעמי שמר. כנראה שליוסי סידר יש כישרון לחבר בין תסריט לסרט ואולי סגנון הכתיבה של עגנון מתאים לתכנים עליהם הוא מספר. צריך שינוי תודעתי כדי לא לראות בפרי תוצר של העץ, מבנהו ומקום גידולו אלא לראות במאפייני העץ תוצר של הפרי !.

אפשר ואנחנו בדרך הנכונה ו"פנינו אל השמש העולה", אך נכון להפנים שלש תובנות.

ראשונה. סוחרים בשוק ההון נוטים לשלב בין השקעה על בסיס בדיקה פונדמנטליסטית, כפי שתיארנוה לעיל, ובין השקעה על דרך הניתוח הטכני. את הכיוון הכללי, את היציבות והעוגן, את החזון והמהות נותנת האחות הבכירה. היא תנחה את ההכרעה האם השקעה לטווח ארוך מוצדקת ואיך לפזר נכון את ההשקעות. לצד זה, את התיזמון המתאים לכניסה או ליציאה, את המסחר בפועל, את הערכות המצב, את הסיכונים ואת ניצול מירב האפשרויות ובאפקטיביות מירבית תעשה "הבת השובבה". מה שמלמדנו: 1. לא בונים חזון עם גרפים. 2. לא נכנסים לפוזיציה בגלל אידיאולוגיה.

תובנה שניה. פרשות תרומה ותצוה אינן מכילות מפרט טכני של המשכן כי אז היה צריך גם להנחות את הבניה ברצף טכני. אולם הכלים מפורטים בפרשות אלו לפי סדר החשיבות והמהות שלהם. מצד האמת, הן משקפות את מהות המשכן כפי שהוא בא לידי ביטוי והשלכה מעשית במרכיביו הטכניים ובהוראות ההרכבה שלו. העץ כפי שהוא אמור להיראות ע"פ הפרי. בשביל זה היה צריך אדם כמו בצלאל, מלא רוח חכמה ויודע לחשוב מחשבות. זה ממש נמצא שם. אנחנו פשוט לא מבינים את זה. (סוד מקצועי: בשוק ההון כבר הבינו את זה מזמן וסיגלו את המחשבה בהתאם. רוב המשקיעים פותחים פוזיציות ומנהלים את השקעותיהם בהתאם להנחה שהם ירוויחו ויהיו מליונרים. ועשירים, כמובן, עושים את הכל "בגדול". אולי כדאי לנו ללמוד מהם…?).

שלישית: כשהקב"ה ציווה את משה על הקמת המשכן הוא פירט לו את הכלים לפי סדר החשיבות והמהות שלהם. כשבנו את המשכן בפועל, בא בצלאל ובנה את הכלים לפי המהלך הטכני והפרקטי, לפיו בונים כלים ותהליכים בעולם הזה. בין לבין היה חטא העגל !. מה שמלמדנו: הפנם נכונה את השינויים במציאות. מי שלא טעם עץ עושה פרי, לעולם לא יבין את תיסכול ההמתנה לפרי שיצא מהעץ. אבל… זו עדיין לא סיבה לאכול פירות ערלה ובטח לא לאכול את הגזע ולצפות שהוא יהיה טעים. בפרשות ויקהל פקודי המפרט הוא אכן טכני. רק בסיום הבניה שורה השכינה. כל זמן שלא נגמרה מלאכתו יכול היה משה להיכנס לאהל ולא היה חווה בו שום רוחניות. רק כאשר נסתיימה המלאכה, שרתה השכינה, ואז "ולא יכול משה…". את משמעות השינוי שהתרחש בכי תשא הפנים בצלאל עד תום. שהרי הוא היה מלא חכמה ודעת ויודע לחשוב מחשבות. (סוד מקצועי: רוב המשקיעים בבורסה מפסידים את השקעתם, כספם ועולמם. אתם שואלים למה? כי הם פותחים פוזיציות ומנהלים את השקעותיהם כאילו הם כבר הרוויחו והם כבר מליונרים. הם פשוט לא הפנימו שאנחנו כבר התקדמנו שתי פרשות קדימה. אולי כדאי שהם ילמדו מאיתנו…?).

אמת מה נהדר אילו… אבל ברוב עוונינו…

שנזכה…

שבת שלום.


[1] הדברים בהיקפם המלא פורסמו על ידי בן אורי במאמר שנכתב ב"שנה בשנה", היכל שלמה תשמ"ב. המאמר מופיע באתר דעת בקישור הבא: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/adrihalut-2.htm  . תודה למשה חסיד על ההפנייה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: