התפתחות הקהילה היהודית באמריקה

ההתיישבות היהודית באמריקה החלה באמצע המאה הי"ז[1], ועד אמצע המאה הי"ח מועטים בה היהודים, שהיו ברובם ממוצא ספרדי. במרוצת המאה הי"ח גבר זרם ההגירה המגיע מאשכנז, ועם זאת אין מספר היהודים בזמן הצהרת העצמאות של ארה"ב (1776) עולה על 2000 – 2500 נפש.

העליה המשמעותית בכמות ומיסוד החברה היהודית מתרחש בלב המאה הי"ט, עם ההגירה הגדולה של יהודים מגרמניה. הפעילות הדתית, חברתית וציבורית מתחילה ללבוש צורה במחצית מאה זו ומקבלת אופי השואב גם מארץ המוצא. עד פרוץ מלחמת האזרחים (1861) עולה מספר היהודים לכדי 150,000 נפש, ואינו מוסיף לעלות בגלל המלחמה.

באופן כללי, נוטים חוקרי יהדות ארצות הברית[2] לחלק לשלושה שלבים את גלי הגירת היהודים לארה"ב: הספרדי – פורטוגזי, הגרמני והמזרח אירופאי. שני הראשונים כבר הוזכרו לעיל, כולל מיעוטם הכמותי של המהגרים הראשונים הספרדים. עם בוא ההגירה הגרמנית הפכו הספרדים למיעוט גם בקרב היהודים, אם כי מעמדם הקהילתי ועובדת היותם ותיקים שמרו על השפעתם וחשיבותם.

ההגירה הגרמנית, שהייתה רוב ההגירה האשכנזית של הגל השני, התאפיינה, בין השאר, בהתפזרותה הגיאוגרפית ברחבי המדינה. גרמו לכך הכמות הגדולה של היהודים שהגיעו והתמקדותם במסחר כעיסוק עיקרי, המחייב ניידות. ההתפזרות, הכמות וההתמקדות במסחר הביאו להצלחתם הכלכלית ועלייתם המהירה והמפליאה לשכבות העליונות של המעמד הבינוני, ואף למעמד הגבוה. מאפייני ההצלחה הכלכלית והמעמד החברתי מצטרפים למאפיין מובהק נוסף של הגירה זו – הסתגלותה המהירה לתרבות האמריקאית הכללית. לענייננו, "התרבות האמריקאית" משמעה, מעבר למובנים חברתיים וכלכליים ידועים, גם: א. תרבות בעלת אופי דתי – פרוטסטנטי, שהיא למעשה מהותית באופיה של אמריקה, אף שבאופן רשמי יש בה הפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה. נתון זה מסביר את התעצמותה של הרפורמה היהודית, שהיא מעין מקבילה להווי הנוצרי של אמריקה. ב. פלגנות וסיעתיות דתית, שהיא מקובלת כלגיטימית יותר מפלגנות על רקע אתני. ג. התנגדות לכפיה או סמכות דתית כלשהי, מתוך מגמה לתת לפרט אוטונומיה מלאה, ככל האפשר, על  מהלך חייו.

במישור הדתי – יהודי התבטאה ההסתגלות והשפעתה, כאמור, בהתעצמותה של התנועה הרפורמית ובהקצנתה. הקצנה זו נבעה גם מסיבה נוספת, מהגורם שהביא אנשים אלו לאמריקה. חלק גדול מהגל השני הוא פליטי המהפכות של 1878 באירופה, שהיו בעלי דעות פלורליסטיות וליברליות. עם התעוררות המגמות השמרניות ששאפו להחזיר לאירופה את המשטר הקודם, נאלצו אנשים אלו לעזוב את מקומם וחלקם ברח לאמריקה. אופיים השפיע מאד על אופי גל ההגירה כולו.

השנים שלאחר מלחמת האזרחים (1865 – 1880) מאופיינות בהתאוששות כלכלית, בשגשוג ובתנופת בניה של מוסדות ציבור וחינוך. הייתה זו שעתה הגדולה של ההגירה הגרמנית, שהטביעה את חותמה על הפן החברתי, תרבותי, כלכלי ודתי בחיי יהדות ארה"ב.

שלהי המאה הי"ט וראשית המאה העשרים מאופיינות בגל ההגירה השלישי. גל של הגירה גדולה מאוד ממזרח אירופה, שסיבותיו טמונות בעיקרן במצב המדיני, כלכלי וחברתי הקשה של היהודים שם, ובמקביל, באפשרות הבלתי מוגבלת להיכנס בשערי ארה"ב.[3] הגירה מזרח אירופאית זו התאפיינה בהגעתה ללא הון, הכשרה מקצועית או ידע באנגלית. בניגוד לקודמתה הגרמנית, אין היא מתפשטת ברחבי המדינה, בשלביה הראשונים, אלא מתרכזת במקומות ישוב גדולים. נתונים אלו השפיעו על התפתחותם הכלכלית והחברתית העתידית וגרמו להיווצרות מעמד יהודי נמוך, גם אם לא עני מבחינה סוציולוגית, ולתחרות כלכלית קשה פנים – יהודית. ההתפתחות הכלכלית המאפיינת הגירה זו היא התקדמותה האיטית והיציבה, ושוב בניגוד לקודמתה, גם בגלל שהגיעה כבר למשק כלכלי יציב יותר.

לאט לאט מתעצב לו היישוב היהודי בארה"ב. מבין מאפייניו, שהתגבשו עם השנים, נמצא: 1. הסתגלות מהירה ומודעת לארץ החדשה, לערכיה ולסגנון חייה. 2. הזדהות עמוקה עם הארץ החדשה[4]. תוצאה בלתי נמנעת של המאפיינים הנ"ל הייתה עזיבת המסורת הדתית וקיום המצוות, ונסיון לגבש יהדות שלא תסתור את השאיפות הנ"ל. חשוב להדגיש שאין מגמה אקטיבית של התבוללות לשם או כתוצאה מהנ"ל. להיפך, הרצון לשמר את הזהות היהודית חזק אצל היהודים יותר מאצל בני עדות אתניות אחרות ומשום כך פיתחה הקהילה היהודית בארה"ב מוסדות רבים כל כך שפעילותם אמורה לשמר זהות יהודית או ערכים יהודיים. המתח  שבין הרצון לשמור על זהות יהודית, הטוטאליות שדורשת המסורת בקיום המצוות והבידול החברתי והתרבותי שגורמת שמירת המצוות למקיימה לבין הרצון או ההשפעה להסתגלות לערכי הסביבה, לתרבותה, לאורח חייה, למעורבות חברתית ולהזדהות הוא המקור להיווצרותן והתפתחותן של שלושת התנועות הדתיות – הרפורמית, קונסרבטיבית ואורתודוכסית. תנועות אלו מתמודדות עם מתח זה ונותנות לו תשובה, כל אחת לפי שיטתה[5].


[1] א. גרטנר, הישוב היהודי בארצות הברית מראשיתו עד ימינו, תל אביב 1988. להלן יתואר בעיקר הפן הדתי של התפתחות החיים באמריקה. על מכלול חיי היהודים באמריקה עיין בספרו המוזכר של גרטנר. עיין גם: מ. דיוויס, יהדות אמריקה בהתפתחותה, ניו יורק תשי"א :מ. סקלייר, "יהודי ארצות הברית", ת"א תשל"ב; י. סרנה, יהודי ארצות הברית, ירושלים תשנ"ב. לספרות נוספת: י. סרנה, יהדות ארה"ב – ביבליוגרפיה נבחרת של פרסומים בעברית, ירושלים תשנ"א.

[2] י. מארכוס, "מבוא לתולדות יהדות אמריקה בתקופת ראשיתה", ירושלים תשל"א, עמ' 1 – 11; M. Sklare, American Jews, New York 1971 p. 6. עיין גם בספרים המובאים בהערה הקודמת וכן בהרחבה לספרו זה של סקלייר: M. Sklare, The Jew In American Society, New York, 1974.

[3] עיין בספרו של סקלייר המוזכר לעיל בהערה הקודמת: American Jews, pp. 37 – 45 .

[4] ההזדהות באה לידי ביטוי באוניברסליזם הקיצוני של הרפורמה, בהליכה המוגברת לבתי ספר ציבוריים והימנעות מפתיחת בתי ספר יהודיים קהילתיים שמא ייחשב הדבר כאי הזדהות עם אמריקה (הכוונה לראשית המאה, קודם שהקהילתיות והאתניות נהפכו מושגים פופולריים בארה"ב).

[5] גם בבואנו לבחון בעיות נוספות בחיי הדת נראה שחלקן הגדול מקורו במתח הנ"ל. עיין לדוגמא במאמרו של י. סרנה,  "מגמות וסוגיות עכשוויות בחיי הדת של יהודי אמריקה", גשר 32 (תשנ"ו) עמ' 111 – 117. הוא מעלה שם 5 בעיות עכשוויות בחיי התנועות הדתיות כאשר שלש מתוך חמש הינן תוצאה של המתח הנ"ל. לא עמדנו פה על מכלול הבעיות בחיי הדת של יהודי ארה"ב שכן חלקן יידון בגוף העבודה וחלק אינו רלוונטי לסקירת מבוא זו לשם כך עיין גם: א. קרפ, "חיי הרוח של יהדות אמריקה", ירושלים תשמ"ה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: