"איזה ילד אתה, אליפלט?"

כנגד ארבעה בנים – הבן שאינו יודע לשאול – חלק א'

"איזה ילד אתה, אליפלט ?"

מבוא

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".

מי הוא אותו "שאינו יודע לשאול"? אם נשווהו לאֵחַיו, הרי שהוא ה"ביש גדא" של ההגדה, הבן ה"לא יוצלח" של המשפחה, זה שבקרב "המשפחה השואלת" לא מצאו לו כינוי הולם יותר מאשר "שאינו יודע". אך האם זה כך? לכל אחיו יש איפיון חיובי – אקטיבי ורק לו תכונה פסיבית? ומה הטעם ב"את פתח לו" אם אין הוא יודע מה לעשות עם זה? מה הערך ומה הטעם?

על המילים "וימש חשך" הכתובות במכת חשך במצרים מובא שלחשך היתה ממשות עצמית. לא היה זה רק "העדר אור" אלא ממשות ומציאות של חשך. דומה שכך גם בנדוננו. "שאינו יודע לשאול" אינו רק העדר של יכולת, כשרון או מיומנות. מדובר פה באופי בעל ממשות ואקטיביות המכיל מאפיינים המיוחדים לבעליו ושאינם נמצאים אצל שאר אחיו. לא רק זאת, אלא שתכונתו כמי ש"אינו יודע לשאול" היא זו שעושה אותו חלק אינטגרלי מ"המשפחה השואלת" ושבלעדיו אין המשפחה שלמה.

ההגדרה לעיל מחייבת אותנו, מניה וביה, לברר ולבהר מה טיב אופיו של אותו "שאינו", מה כל כך מיוחד בו ומה אפשר שיהיה בו, שאינו מצוי אצל אחיו המוכשרים?

לברור הנדון נעזר בשתי דמויות ישראליות מוכרות, בעזרתם נגבש את דמות הבן. אורחינו הם: אליפלט והשוטר אזולאי.

"נזמר נא את שיר אליפלט

ונגידה כלנו בקול:

כאשר עוד היה הוא רק ילד

כבר היה הוא ביש גדא גדול

בו שכנים ושכנות דברו דופי

ואמרו "שום דבר לא יועיל –

אליפלט הוא ילד בלי אופי,

אין לו אופי אפילו במיל…"…

ובלילה חבוש קסדת פלד,

אז ירד המלאך גבריאל

ונגש למראשות אליפלט

ששכב במשלט על התל.

הוא אמר: "אליפלט, אל פחד,

אליפלט, אל פחד וחיל,

במרום לנו יש ממך נחת

אף שאין לך אופי במיל…"

בלי מדוע ובלי כיצד

בלי היכן ובלי איך ולמה

בלי לאן ומאיזה צד

בלי מתי ובלי אן וכמה

כי סביב ככנור וחליל

מנגינה מאירה מצלצלת,

אם נסביר לך – מה זה יועיל

איזה ילד אתה, אליפלט.

אמנם סבור נתן אלתרמן, בשירו המולחן ע"י סשה ארגוב, שלאליפלט אין אופי כלל, ובכך אנו חלוקים עליו מכל וכל, אך מאידך גם למדים ממנו מעט נתוני יסוד:

א.     ישנה באליפלט פשטות וישרות בעלות עוצמה רבה. אלו תכונות הקיימות בו דווקא בגלל שאינו שואל מדוע ולמה ודווקא בגלל הנאיביות שבו (נאיביות ! לא תמימות, שהיא מושג אחר !).

ב.     העוצמה שבפשטות ובישרות גורמת לו לעשות, בד"כ בשעות משבר הדורשות תעצומות נפש ולא בחיי היום יום, מעשים שאיש מאתנו, הרציונלים והמשכילים, לא היה עושה. בחלק השיר שלא הבאנו פה מתואר אליפלט המסתער אל העמדה הקדמית בכדי להגיש לה תחמושת החסרה לה וכל זה מבלי לשאול וגם מבלי לדעת באופן מובנה והגיוני כל כך "מדוע, למה, בשל מה זה ואיך?". אמנם פעמים רבות מבטאת גישה זו גם טפשות רבה, ומשום כך עלינו ללמוד ולדעת, אך מאידך…

ג.      מה גורם אליפלט, שאינו יודע לשאול, לסביבתו? דומה שהפשטות והישרות שלו, חסרות עד למאוד בסביבתו ובְחַבריה. דווקא משום כך הן מתריסות בפניה על השקר והעקמומיות שבה, גורמות הן לסובבי אליפלט להיות חסרי מנוחה וחסרי מענה ומניעות אותם לזמר את שירו, גם הם, בלי דעת מדוע ולמה. אגב דברינו אלו רק נעיר, נפנה ונצביע על הדמיון המדהים כל כך שבתגובתה חסרת האונים, חסרת המילים והחושפנית כל כך של החברה ופרטיה אצל הילד אליפלט, שאינו יודע כלל לשאול, מצד אחד ומאידך ואצל הילדה המקבילה והניגודית  לו כל כך, זו ש"בשמלה אדומה ושתי צמות" עומדת קטנה, יחידה ותמה ושואלת "למה ?" בעוצמה שאין דומה לה ומבלעדיה אין איש היכול לשאול שאלה, שאף איתני הטבע העומדים מזעפם לא מוצאים לה תשובה, גם היא וגם אליפלט גורמים לסביבה, בתורה, להיות חסרת אונים.

ד.     ציטטנו לעיל, מהשיר "אליפלט" את הבית הפותח ואת זה המסיים. בזה הראשון מתואר יחס שכניו ומכריו ובזה האחרון יחס יושבי מרום. ומשום מה הפער שבין יחס בני האדם לאליפלט ליחס פמליא של מעלה אליו אינו מפתיע אותנו, וארשה לעצמי לומר בשפה ברורה שלא בענין זה הכריעו חז"ל "לא בשמים היא". לעיתים אתה עומד ותמה עד כמה שחצנות, בורות, בטחון עצמי חסר בסיס וחוסר כבוד יש ביחסה של החברה אל "אליפלטים" שונים המצויים בה. עד כמה יחסה מבטא אווילות, טפשות וכסות פנים שלא לראות ערוותה שלה. ולעיתים התמיהה גדולה כל כך עד שסבור אתה שבדרך זו מכסה החברה על חסרונותיה ולא מצאה עוז בנפשה לתגובה הולמת יותר.

לא הסבירה נעמי שמר, בשירה על ארבעת הבנים שיצאו מן ההגדה, מדוע זה זיכתה דווקא את שאינו יודע לשאול ב"יפה מכל", אך דומני שיש אמת בגישתה ומ"מ אין ספק שמהתמונה הפסטורלית של "שילב ידו בתוך ידה וחזר עמה להגדה" (גם אם יש לדון בעצם החזרה) יכולים ללמוד הרבה חכמים ורשעים.

מבלי דעת מדוע ולמה ארך הפירוט באליפלט ועל כן נותיר למעיין לצפות בסרט "השוטר אזולאי" ולעשות בעצמו את ההשלכות מהשוטר החביב והרגיש. אמנם צריכה המשטרה שוטרים מזן אחר ויש להצדיק את הדחתו (וכבר הערנו שיש להתרחק מן הטיפשות ולדעת על מה ומדוע ולמה), אבל דומה שנשמח להצטרף ולהשתתף בסצינת הסיום של הסרט. באותה שעת משמר כבוד של המשטרה עסוק באימוני ת"סים, השוטרים צועדים ומצדיעים לתומם במסגרת התירגול ואך במקרה עוברים לידו. אולם, פרשנותו הסובייקטיבית של אזולאי למציאות היא אחרת. הוא בטוח שהמשמר צועד ומצדיע רק לכבודו, עם קבלת הדרגה ופרישתו משירותו הממושך במשטרה. האם הוא טועה? אם כן, האם זה משנה? לא על זה נאמר "יושב בשמים ישחק"? מה שהחשוב באמת היא הבנתו הסובייקטיבת של השוטר אזולאי והשקפתם האובייקטיבית שלנו הצופים בסרט,

המתבונן מן הצד. וכל השאר? "משול כחרס הנשבר… כצל עובר, כענן כלה… וכחלום יעוף".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: