פרשת עריות – לפרשת אחרי מות

ביום הכיפורים אנו קוראים פעמיים בתורה: בשחרית ובמנחה. בשחרית אנו קוראים בפרשת אחרי מות את עבודת כהן גדול ביום הכיפורים המצויה בתחילת הפרשה ובמנחה את פרשת עריות הנמצאת גם היא באותה פרשה אך בסופה.

אלא בעוד שקריאת שחרית מובן הקשרה ליום הכיפורים, מה טעם קוראים בפרשת עריות במנחה? מה עניינה ליום הכיפורים? בפשטות מובא שקוראים בפרשת עריות כיוון שכבר התחלנו בבוקר בפרשת אחרי מות אז אנו ממשיכים לקרוא בה. בדומה לכך מצינו בראש השנה כשקוראים את ספור הגר וישמעאל ובהמשך את פרשת אבימלך ופיכל שר צבאו משום לידת יצחק המוזכרת קודם לכן. אלא שהדבר תמוה שכן מילא בראש השנה עניין ישמעאל ואבימלך מקשר בין לידת יצחק לפרשת העקידה אותה אנו קוראים ביום השני, אך מדוע צריך לקרוא במנחה של יום כפור דבר שאינו קשור ליום וכל הסיבה היא רק משום שבשחרית קראנו את מה שקדם לה (וגם שם אנו מדלגים על כמה קטעים בפרשה ואין זה המשך רציף).

נאפיין קודם כל את פרשת עריות, נעמוד על משמעות האיפיון ומתוך כך נעמוד, בעז"ה, על הקשר ליום הכיפורים.

בפרשת כי תבוא מצווה משה את בני ישראל לקיים מעמד של ברכות וקללות לאחר שיעברו את הירדן, מה שיוכר אחר כך כמעמד הר גריזים והר עיבל. במעמד זה יעמדו כל בני ישראל, חציים אל מול חציים, ויאמרו אמן על הברכות והקללות. מהקשרים שונים, מבלי להיכנס לפרטים, עולה שמעמד זה מקביל באופיו למעמד הר סיני ולמתן תורה. מושא הברכות והקללות הוא העובר על דיני עריות ומפורטים שם 10 התייחסויות פרטיות במקרי העריות (חוץ מהתייחסות כללית למי שיעשה או לא יעשה את כל דברי הברית).

במקביל ובנוסף לכך, אם נעיין במבנה הספרותי – צורני של הפרשיות בהם אנו עוסקים נראה שפרשת קדושים מקבילה בצורתה לפרשת משפטים – מצוות מתומצתות במשפטים קצובים ומעבר מהיר מנושא לנושא ומעניין לעניין. במקביל, מתאימה פרשת עריות שבפרשת אחרי מות לעשרת הדברות בפרשת יתרו, סדרה של אמירות קצובות במשפטים מסודרים.

נמצינו למדים שיש הקבלה בין עשרת הדברות ומעמדן לבין פרשת עריות.

מה משמעות הדבר? למה פרשת עריות "זוכה" לכזה מעמד?

ונראה שיש יסוד מקשר. חז"ל מזכירים שני יצרים משמעותיים באדם – יצרא דעבודה זרה ויצרא דעריות. ולכאורא יצר ע"ז הוא העומד ביסוד עשרת הדברות ויצר עריות הוא בפרשה שקראנו. יצר ע"ז היה היצר עימו התמודדו בני ישראל במצרים. ביסוד עשרת הדברות עומדת האמירה "אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – אני ה' א-להיכם ולשם כך יצאתם ממקום בו הייתה העבודה זרה עיקר וביטוייה בעומד בראשה, פרעה האומר "לי היאור ואני עשיתיני". מיצר ע"ז בני ישראל יוצאים. אך עדיין אין הם באים אל המנוחה והנחלה כיוון שבאים הם אל ארץ שבמרכזה יצר עריות –- "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ:… כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם"

ויסוד אחד לשני הדברים, למקום ממנו יצאו ולזה שלפניהם: הכרת האחד והמיוחד, שלילת כל מה שנראה כאילו זה הוא, יציאה נגד תחנות ביניים המוצגות כתחנה סופית, נגד קיצורי דרך המוליכים לאין דרך, והתראה מתמדת כלפי מה שהוא חיקוי וכאילו אך אינו האמת.

הדבר נכון ביחס האדם לקונו. יש המנסים להחליפו עץ ואבן בדמות מולך ואשרה, לדמות אלהים אחרים על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן ובאותה שעה מצווה היהודי לזכור ש"ה' א-להינו ה' אחד".

וכן גם בין איש לאשתו, כשהאדם נדרש להתמודד עם יצר הטורח רבות להראות שמה שכאילו הוא באמת, וש"שם" אחרת מ"פה" ושהתהליך והדרך הם כבר הסיום והיעד.

יש לאדם אחד בשמים ואחד (או יותר נכון "אחת") בארץ הרוצים ליצור עמו חוט משולש שלא במהרה ינתק. תוצאה טבעית הנובעת ממשולש זה הם פרטי המצוות, אלו שבפרשת משפטים ואלו שבפרשת קדושים.

מכאן גם מובן מדוע קוראים ביום כפור את שקוראים, שהרי בבוקר קוראים את עבודת כהן גדול האחד, הנכנס אחת בשנה לבדו למקום אחד ומקטיר קטורת לפני ולפנים, לפני יחידו של עולם. מנגד, אך פשוט הוא לקרוא את ההשלמה, את אזהרת האדם מפני חיפוש אחרי מה שלא שלו או "אחד"/"אחת" שאינו מתאים לו. כשאדם יכיר ויפנים את מי שלמעלה ממנו ואת מי שלצידו, יבא הוא מעצמו לוידוי, חרטה וקבלה לעתיד ומתוך כך לכפרה וטהרה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: