"הקריב את קרבנו" – לפרשת נשא

הפרק המסיים את פרשתנו מתאר את הקרבנות שהביאו הנשיאים לחנוכת המזבח עם סיום הקמת המשכן. שתים עשרה פעמים חוזרת התורה ומפרטת את קרבנם הזהה של כל נשיאי השבטים ומאליה עולה השאלה מהי ההצדקה לאריכות דברם שכזו? וכי לא היה פשוט יותר לכתוב את קרבנו של הנשיא הראשון ולאחר מכן לכתוב שכמוהו הביאו כל שאר הנשיאים? וכי היינו חסרים מידע כלשהו בדרך זו, שאנו יודעים אותו כעת לאחר הפירוט הנרחב? מה התועלת בהזכרה חוזרת ונשנית של מרכיבים שאינם משתנים?

ביארנו כבר את הנתיבים השונים בהם זורמים ספר שמות וספר במדבר, ביחס למבנה החברתי של עם ישראל. ספר במדבר מתווה את המודל ההירארכי הברור, בו העם מחולק לשנים עשר שבטים, בראש כל שבט עומד נשיא, לכל שבט דגל משלו, מיקום משלו במחנה, תפקיד מוגדר בעם, כמות אנשים משלו ומאפיינים המיוחדים לו. מעל הנשיאים ניצבת ההנהגה העליונה של העם, הכוללת את משה, אהרן ובני אהרן. ע"פ ספר במדבר, הקשר בין משה לעם עובר דרך הנשיאים. אין לו תקשורת ישירה עימם. יש לו את מיקומו הספציפי במבנה המחנה, ובעזרת החצוצרות הוא מיידע את הנשיאים המיידעים את העם.

לעומתו, ספר שמות משקף מבנה חברתי בו אין שבטיות, אלא העם כולו, כגוף אחד, עומד מול מנהיגיו, משה ואהרן. האהל של משה בתוך המחנה בין כולם, עד חטא העגל. לאחריו הוא יוצא מהמחנה של כולם ויושב בחוץ. את הדיון בינו לבין יתרו ביארנו על רקע רצונו של משה להיות במגע ישיר ומתמיד עם העם, וכן הלאה. על רקע זה מסתבר האיזכור המועט של הנשיאים ופועלם בספר שמות, 3 פעמים בלבד: בבואם לדווח למשה על מנת המן הכפולה שירדה ביום שישי (טז, כב), בקריאת משה אליהם עם המסווה לאחר חטא העגל (לד, לא) ובהביאם את אבני המלואים למלאכת המשכן (לה, כז). איזכור של שבטי בני ישראל אנו מוצאים בספר שמות רק בהקשר אבני המילואים ואבני השהם שהיו אל בגדי אהרן הכהן.

את תחושתם הקשה של הנשיאים על רקע מעמדם בהתאם למגמה המתוארת בספר שמות ניתן לחוש במדרש המתייחס לאירוע הבאת אבני המילואים ואבני השהם על ידי הנשיאים.

בפרשת ויקהל מוזכרים הנשיאים בהקשר הבאת תרומתם להקמת המשכן:

"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן" (שמות לה, כז).

המילה "והנשאם", בהתייחסות לנשיאים, כתובה בכתיב חסר וחז"ל ראו בכך ביקורת סמויה על הנשיאים כמתואר במדרש:

"אמר רבי נתן: בשעה שנתעסק משה במלאכת המשכן לא רצה ליטול עצה מנשיאי ישראל והיו נשיאי ישראל יושבין ושותקין ואומרין עכשיו יצטרך לנו משה. כיון ששמעו שהעבירו קול במחנה שנאמר והמלאכה היתה דים אמרו אוי לנו שלא היה לנו שותפות במלאכת המשכן. עמדו והוסיפו דבר גדול מעצמם שנאמר "והנשאם הביאו את אבני השהם". (אדר"נ יא, ד"ה אהוב את).

המדרש משקף מתיחות בין משה רבינו לנשיאים ביחס למעמדם ולתפקידם

משה רבינו רואה בהקמת המשכן ובהשראת השכינה שלב שיא בהתנהלותו עם בני ישראל. הוא רואה צורך לקשר ישיר מול העם בכדי להבטיח את העשייה המדוייקת. משה, ע"פ דרך חומש שמות, אינו רואה צורך בהיזדקקות לנשיאים ואינו מעוניין במתווכים בינו לבין העם. הנשיאים לעומת זאת בטוחים בכך שבשלב מסויים יפנה אליהם משה. מילא אין צורך בעזרתם כדי לעשות ניסים ונפלאות או ללמד תורה, אבל להוציא מהעם כסף וזהב שנבזז מהמצרים לאחר שנות עבדות כה רבות…

אלא שמשה באמת אינו נזקק לנשיאים והעם נענה לתרומת המשכן. אפשר שזה בגלל החזון הגדול, אפשר ככפרה על הזהב שנתרם בחטא העגל, אפשר מסיבה אחרת, אך מכל מקום, המודל של ספר שמות בנוי כך שהקשר הישיר שבין המנהיג לעם מאפשר לו גם לקבל מהם כסף וזהב, וללא צורך בתיווך הנשיאים.

הנשיאים, מצידם, כיוון ששמעו שמעבירים קול במחנה שיש די והותר מן התרומה ושאיש ואשה אל יביאו עוד למלאכת הקדש, נלחצו מהאפשרות שמא "תיסגר ההרשמה" והם לא יכללו בין התורמים למשכן. מיהרו ותרמו, אך גם אז לא שכחו להעביר את המסר – הם תורמים, בין השאר, את אבני המילואים ואבני השהם. על אבנים אלו היו חרוטים שמות בני ישראל, שמות שנים עשר השבטים. רוצים לומר: אכן מודל הגישה הישירה המותווה בספר שמות הוכיח את עצמו, אך עם זאת, אין לשכוח גם בהקשרו את מקומם של השבטים והשבטיות. אולי הם, ע"פ מודל זה, יהיו פחות דומיננטים ומשקלם מרכזי פחות, אך עדיין אין לבטלם לחלוטין. לכך ישנה הסכמה גם מגבוה, שכן, ככלות הכל, אבני השהם ואבני המילואים הינם חלק מבגדי הכהן הגדול ויש להם חשיבות בדרך התקשורת בין הקב"ה לישראל.

לפי זה מסתבר שהנשיאים הביאו את האבנים לא בגלל שהם נותרו אחרונות ברשימת הצרכים למשכן ולא היה מי שיביא אותם, אלא הם בחרו בהבאתם בדווקא כדי לבטא את תפקידם ולהעביר מסר.

מכאן נשוב לפרשת קרבנות הנשיאים שבספר במדבר.

בניגוד לספר שמות, מודל ספר במדבר מביא למרכז הבמה את השבטיות על כל מאפייניה – 12 השבטים השונים, הנשיאים השונים ושמותיהם, הדגלים וצבעם, המנין, המיקום במחנה וכדו'. עם ישראל מחולק לשבטים, כשכולם ביחד על מאפייניהם מהווים את השלם הגדול. במודל זה, משה מֵתַקְשר עם העם בהתאם להיררכיה המקובלת והסדורה.

על פי זה, גם בקרבנות הנשיאים, מתבקש מאליו שגם שם לכל שבט יהיה יום משלו, ונציגו – הנשיא – יקריב את קרבנו ביום המיוחד והמיועד לו. למפרע, נמצא שהשאלה שעמה פתחנו בטעות יסודה ולמעשה יש לשאול שאלה הפוכה. אנו שאלנו מדוע צריכה התורה לפרט את קרבנו של כל נשיא ונשיא בנפרד ואינה חוסכת בתיאור. מדוע לא שאלנו שאלה זו בפרשת במדבר, כאשר התורה מנתה כל שבט משבטי ישראל ופירטה את שם נשיאו ואת מנין גבריו? מדוע שם לא הוטרדנו מאריכות הדברים? תאמר: כיוון שלכל שבט היה מנין שונה ולכן צריך להזכיר כל שבט בפני עצמו בשביל לומר את ייחודו. מתבקש הדבר, אם כן, שגם בקרבנות הנשיאים, יוזכר כל שבט בפני עצמו, עם הנשיא המקריב מטעמו, ועם הקרבן המיוחד לו. אלא שהשאלה אינה מדוע התורה חוזרת על קרבן כל נשיא ונשיא, אלא כיצד זה כל שבט הביא את אותו קרבן? פשוט הוא שלכל שבט יש חלק משלו בחנוכת המשכן, ולכל שבט צריך להיות יום הקרבה משלו, אלא שגם מתבקש שלכל שבט יהיו רכיבי הקרבה ייחודים לו, שיהיו שונים ממרכיבי הקרבן של השבטים האחרים. כיצד זה שכל השבטים הקריבו את אותו קרבן? מדוע לא הובא קרבן ייחודי לכל שבט?

ויש לומר שהקרבן האחיד של הנשיאים ממלא בספר במדבר בהיפוך את התפקיד שמילאו אבני השהם ואבני המילואים בספר שמות. הנשיאים, שהיה חשוב להם להזכיר בספר שמות שגם במודל שאינו שבטי יש צורך בשבטיות, נדרשים פה להשלים את החסר וללמד שגם כשמודל השבטיות נמצא במרכז ובחזית המבנה החברתי של עם ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בספר במדבר, אין לשכוח את התפקיד שממלא, גם אם ברקע הדברים, הפן הלא שבטי, האחיד, המציב את כולם כקבוצה אחת. אכן היו הנשיאים צריכים להקריב קרבן המיוחד לכל שבט בפני עצמו, וצריכה הייתה התורה לפרט את קרבנו המיוחד של כל נשיא. אלא שבקרבנם האחיד ביקשו הנשיאים להעביר את המסר המשלים: דברים והיפוכם הם לא נוגדים אלא משלימים. כשאחד במרכז, השני מתאים עצמו ברקע וממלא תפקיד משלים וכן להפך.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: