סדר עולם – פרשת לך לך – מדרש

הקדמה.

בדברינו להלן נעיין בשני פרקיו הראשונים של "סדר עולם רבה". חיבור זה הינו אחד המקורות המסורתיים לחשבון השנים והוא סוקר את סדר התולדות מבריאת העולם ועד לאחר חורבן בית שני[1]. שני פרקיו הראשונים סוקרים את עיקר השתלשלות הדורות המובאים בספר בראשית, דהיינו מאדם הראשון ועד בניו ונכדיו של יעקב. על פניהם, מכילים הפרקים נתונים מספריים – מתימטיים המחשבים את סדר הדורות. בעיקר דברינו להלן נבקש להפיק מהנתונים "היבשים" רעיונות מחשבתיים ופרשנות ולפרטם.

א.

השאלה הראשונה היא האם מחבר "סדר עולם רבה" עצמו ראה בחיבורו איסוף נתונים וחיבורם או שבתוך רצף מלאכתו הוא כלל פרשנות ורמזים לרעיונות. פשוט וברור הוא שתשובה כוללת לשאלה מחקרית זו דורשת עיון ופריסה בחיבור כולו ובמקבילותיו ואין זה המקום ולא לנו היכולת לעסוק בזאת כעת. אלא שננסה לענות על השאלה מתוך תחום שני הפרקים הראשונים של החיבור שהגדרנו לעצמנו.

בשלב מסויים מתייחס בעל "סדר עולם" למנין השנים מדור הפלגה ועד לברית בין הבתרים ולשם כך הוא בוחן את הרקע למלחמת אברהם אבינו בארבעת המלכים:

"וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם: עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר: כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ: וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר". (בראשית יד, ו).

בעיני המעיין, פשט הדברים משמעו ששתים עשרה שנה עבדו חמשת המלכים את כדרלעמר, בשנה השלש עשרה מרדו, ובשנה הארבע עשרה דוכא המרד ובאותה שנה או בזו שלאחריה נלחם אברהם בארבעת המלכים ונצחם. סך הכל מדובר בארבע עשרה או חמש עשרה שנים. אלא שלא כך מבין זאת בעל "סדר עולם", הכותב:

"נמצא מן הפלגה ועד שיצא אברהם אבינו מחרן כ"ז שנים הן, הן שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר. אותה השנה שיצא בה אבינו אברהם מחרן… והיא השנה שכבש בה את המלכים".

נמצאת למד ששתים עשרה שנו עבדו, על פני שלש עשרה שנה נוספות נמשך מרד חמשת המלכים (= הרי לנו 25 שנה), בשנה הארבע עשרה דוכא המרד ובשנה השש עשרה ניצח אברהם את האימפריה ומיד אחר כך נכרתה עימו ברית בין הבתרים. הרי עשרים ושבע שנים מהפלגה ועד ברית בין הבתרים.

דוגמא נוספת לפרשנות אנו מוצאים ב"סדר עולם" ביחס להליכת אברהם אבינו לארץ כנען. סוגיה זו הינה סבוכה מצד עצמה עוד בשעה שאנו קוראים בתורה ודברי בעל "סדר עולם" רק מוסיפים סבך למבוכה.

בבואנו לעיין בהליכת אברהם לארץ כנען אנו נדרשים למספר שאלות: א. איפה גרה משפחת אברהם בטרם עזבו לארץ כנען? ב. למה פנו ללכת משם? ג. מי יזם את העקירה? ד. לאן הוא רצה ללכת? ה. מתי קרה המהלך הזה ובן כמה היה אברהם באותה שעה?

כאנשים המורגלים לקרוא בתורה בד"כ בהתאם לקריאת התורה בשבת בבית הכנסת, רצף המאורעות נקטע אצלנו משבת לשבת ובשעה שאנו קוראים את פרשת לך לך, כבר שכחנו את שראינו בפרשת נח וממילא אין תשומת לבנו מופנית לשאלות המתבקשות בעת קריאה ברצף מתנ"ך שלם או מספר התורה עצמו, שהוא רצף אחד. אך הקורא בסוף פרק י"א, יראה בנקל את הסתירות העולות עם תחילת פרק י"ב:

"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן:" (שם יא, לא – לב). במקביל לכך אנו קוראים: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן: וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (שם יב, א – ה)

כיוון שאין מרכז עיוננו בפסוקים לא ארחיב במובא לעיל מעבר למה שכל אחד יכול לראות, רק אדגיש שמשמע שאברהם בן שבעים וחמש בצאתו מחרן בפעם הראשונה אל יעד שאין לו מושג עליו. כעת נצרף את דברי בעל "סדר עולם":

"אברהם אבינו היה בשעה שנדבר עמו בין הבתרים בן ע' שנה, שנאמר ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה וגו' (שמות יב מא), לאחר שנדבר עמו ירד לחרן ועשה שם חמש שנים, שנאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, נמצא מן הפלגה ועד שיצא אברהם אבינו מחרן כ"ז שנים הן… אותה השנה שיצא בה אבינו אברהם מחרן היא היתה שנת הרעב, וירד למצרים ועשה שם שלשה חדשים, ועלה ובא וישב באלני ממרא אשר בחברון…".

משתמעים הדברים כמסובכים עוד יותר. אברהם אבינו ביקר בארץ, מן הסתם לבדו, בהיותו בן שבעים מסיבה שכלל אינה ברורה ואין לעובדה זו גם רמז בכתוב. כפי שאין ידוע למה בא לארץ, כך אין ידוע למה עזב את הארץ וחזר לחרן, אולי לצמיתות מבחינתו. לאחר חמש שנים, פונה אליו הקב"ה שילך אל ארץ לא נודעת ורק בהגיעו לכנען מתברר לו שמדובר במקום בו כבר היה[2]. ומי שלא די לו בתסבוכת ההיסטורית יכול להוסיף את הקושי הספרותי, שהרי לפי "סדר עולם", ברית בין הבתרים אינה מתוארת במקומה והיא מסופרת בקטע זמן המאוחר לתקופתה ומדוע איחרה התורה את המוקדם?

לא נענה בזה על השאלות ולא נתרץ את הסתירות, אך רצינו להראות איך החישוב המתימטי של הזמנים הינו בעל השלכה גם על מימד פרשנות הפשט של התורה.


[1] מן הראוי היה להרחיב פה בפן הביבליוגרפי על "סדר עולם רבה" ובנקודות יסוד בסוגיית החישובים הכרונולוגיים המסורתיים לעומת הכרונולגיה המחקרית, אך אין בידי כעת בכדי לפרט בנושא ועוד חזון למועד.

[2] המדרש מצידו אמנם "מובל בעל כרחו" לתיאור היסטורי זה, כיוון שבדרך זו הוא מתרץ סתירה אחרת, את מנין השנים של בני ישראל במצרים, שכתוב אחד אומר שמושב בני ישראל במצרים היה ארבע מאות ושלושים שנה, כתוב אחר מתייחס למאתים ועשר שנים ואילו בברית בין הבתרים נקוב ש"גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה". הסתירה מתורצת אם נאמר שבני ישראל היו במצרים בפועל במשך מאתים ועשר שנים, וארבע מאות שנה סופרים מהולדת יצחק, וארבע מאות ושלושים שנה נספרות מברית בין הבתרים. לפי זה, אם אברהם בן מאה שנה בהוולד לו את יצחק בנו, הרי שבן שבעים שנה היה בברית בין הבתרים. וכיוון שכתוב "ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן", חייבים לתאר את השתלשלות המאורעות כפי שעושה זאת בעל "סדר עולם רבה".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: