תגובות למשברים באלפיים השנים הראשונות – מדרש

א.

כך היא פתיחתו של "סדר עולם רבה":

"מאדם עד המבול אלף ותרנ"ו שנים, וזה פרטן, אדם ק"ל, שת ק"ה, אנוש צ', קינן ע', מהללאל ס"ה, ירד קס"ב, חנוך ס"ה, מתושלח קפ"ז, למך קפ"ב ונח בן שש מאות שנה וגו' (בראשית ז ו). חנוך קבר את אדם, וחיה אחריו נ"ז שנה, מתושלח מיצה ימיו עד המבול".

רוב הציטוט המובא עוסק בחיבור השנים של שושלת שת האמורה להגיע לסכום כולל של 1656 שנים, שהם מנין השנים מבריאת העולם ועד המבול[1]. אך בסוף מצביע המחבר על תוצאה נוספת הנובעת מהספירה המתימטית, תוצאה שאינה מובאת בכתובים ואילו לא עשית את מנין השנים לא היית מגיע אליה: "חנוך קבר את אדם, וחיה אחריו נ"ז שנה, מתושלח מיצה ימיו עד המבול".

עניינו של חנוך סתום הוא בפשט הכתוב: "וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת: וַיְהִי כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים" (ד, כא – כד).

רש"י על אתר מנסה לפזר את הערפל שאופף את הסיפור ומבאר: "צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו [וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות שנותיו", ועדיין לא בטוח שהכל נהיר לנו, שכן למה לחשוש, אחרי למעלה משלש מאות שנה של צדיקות ועמידה מול אתגרים קשים שונים, שפתאום יתחיל חנוך להרשיע? וגם מדוע לחושבו כ"קל דעת" אם הצליח להגיע לדרגה שהתורה אומרת עליו "ויתהלך חנוך את הא-להים"? כמובן ניתן לומר שצפה הקב"ה לחנוך התמודדויות קשות יותר בעתיד בהם לא יוכל לעמוד או שיכולת העמידה שלו הלכה ונשחקה עם הזמן ויש מקום לחשוש שלחץ חברתי ישפיע עליו לאחר שלש מאות שנה של התנגדות, אך כיוון שכלל ידוע הוא ש"לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", הרי שהסברות הללו הינן כלליות מדי ולא משתמעות מן הכתוב עצמו ומה מנחנו אליהן?

אך דומה שבעל "סדר עולם" ב"קציר האומר", דהיינו במילים ספורות, ענה לשאלתנו: "חנוך קבר את אדם, וחיה אחריו נ"ז שנה". החישוב המתימטי הקר מלמד שחנוך ראה את מותו של אדם הראשון אך דברי הכתוב על סופו של חנוך נותנות ערך רב לחישוב המתימטי.

נראה לי לומר שמותו של אדם הראשון השפיע קשות על חנוך. ייתכן שחלק גדול מצדיקותו של חנוך התבססה על דמותו ודרכו של האדם הראשון. נראה שעצם המוות, שכמותו אולי לא ראה חנוך קודם, ועוד מותו של האדם הראשון (כפשוטו) והאדם הראשון (כערכו) והמקום שתפש אדם בעולם הצדיקות של חנוך, שילוב כל המשמעויות הללו המיט על חנוך חורבן נפשי קשה. דומה שכל השנים שחי חנוך לאחר מכן עמדו בצל נסיון להתמודד עם הטראומה הזו, אך משלא הצליח להתאושש ממנה, היה חשש משמעותי שתגובתו תהיה הפניית עורף וכפירה בכל, כפי שקרה מאוחר יותר לאלישע בן אבויה. לחנוך, שהתמודד שלש מאות שנה מול חברה עוינת במישור רוחני, מחשבתי וחברתית, לא הייתה בעיה להמשיך להתמודד מולם, אילו רק הקרקע היציבה עליה עמד משך אותה תקופה הייתה ממשיכה לעמוד תחת רגליו. משנשמט אדם הראשון מן העולם, נשמטו כוחותיו של חנוך, נעשה "קל דעת" וקל להטעיה והפניה אל הרשע. לכן "ואיננו כי לקח אתו א-להים".

גם אצל מתושלח, מנין שנותיו מלמד את מקור מדרש חז"ל. חז"ל מעריכים את מתושלח כצדיק וזכותו היתה גדולה עד שנמנע הקב"ה מלהביא את המבול על הארץ בטרם ימות מתושלח כדי שלא יראה אותו צדיק בצרת וכליון דורו.  על מדרש זה, שעל פניו אין לו שום מקור או יסוד בדברי הכתובים, ניתן לומר ששורשו צמח מתוך החישוב המתימטי שנעשה.

בעל "סדר עולם" מצביע על כך ששנותיו של מתושלח גובלות בשנת התחלת המבול ושהוא מת לפני המבול ולא בו. חז"ל שלא נתעלמו מנקודה זו והעובדה שמתושלח מת צמוד כל כך למבול אך לא מהמבול עצמו, באו לקשר נקודה לנקודה ולהניח שהדבר עומד לזכותו של מתושלח וצדיקותו הגנה עליו מפני ראיית החורבן.

נמצאת יורד לשורש המניע את מדרש חז"ל, על אף שאין פשט הדברים משתמע על פיהם.

ב.

מפשט הכתובים עולה שטיב קשריו של אברהם ויחסו עם העיר סדום מתמצה בעיקר בנסיון לדאוג לאחיינו קרוב משפתו ובדיון עקרוני תיאולוגי ומוסרי מול ריבונו של עולם. ייתכן שסדום אף לא הייתה מוזכרת אילו לא היה גר בה לוט. אך דומה שעיון נוסף בסדר השנים, כפי שמצאנוהו ב"סדר עולם רבה" מלמד על אופי קשר מהותי יותר.

מובא שם: "מן המבול עד הפלגה ש"מ שנה, נמצא נח חיה אחר הפלגה עשר שנים, אבינו אברהם היה בפלגה בין מ"ח שנה…  שנאמר "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן" (בראשית יב ד), נמצא מן הפלגה ועד שיצא אברהם אבינו מחרן כ"ז שנים הן, הן שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר… נמצא מן הפלגה ועד שנולד אבינו יצחק נ"ב שנה, ישיבתה של סדם נ"א שנה, מהן שלוה והשקט היה לה ולבנותיה כ"ו שנה.".

בחשבון השנים שבין הפלגה[2] לבין הולדת יצחק מתייחס המדרש להתפתחותם של שני גורמים, אברהם אבינו וסדום, ובכדי להקל על החשבון, נציגו בתרשים:

שנה   לבריאת העולם

אברהם

סדום

הערות

1948

לידה[3]

1996

בן   48

תחילת   השיעבוד לכדרלעמר

שנת   החורבן ותחילת הפלגה

עד   2023

"הנפש   אשר עשו בחרן"

שיעבוד,   מרידה, תבוסה וגלות

משך   27 שנים

2023

אברהם   הולך/מגיע אל ארץ ישראל

אברהם   מחזיר את גלות סדום ועמורה למקומם

"ואברם   בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן"

עד   2047

אברהם   יושב ומתפתח בארץ[4].

סדום   מתפתחת בשקט ושלווה בדרכה שלה

משך   24 שנים חשב

2047

ברית   מילה

מהפכת   סדום ועמורה

המלאכים   שבאוהל אברהם מקשרים את האירועים.

2048

הולדת   יצחק

"ואברהם   בן מאת שנה בהולד לו…"

מהטבלה עולה ששתי שלבים היו בחיי אברהם וסדום בטווח השנים הנדון בה. שלב ראשון שנמשך 27 שנים ובו מחד חיפש אברהם אבינו את "בעל הבירה הדולקת" ועמל על "הנפש אשר עשו בחרן", ומנגד עמלה סדום קשה על שאיפתה להגדרה עצמית. השלב השני נמשך 24/25 שנים ובו ישבו אברהם אבינו וסדום, זה לצד זה, הוא עסוק בגמילות החסדים שלו והיא עסוקה בגיבוש חוקת סדום ומנהגה.

החורבן והפלגה גרמו זעזוע קשה בעולם כולו. כל המערכות המדיניות קרסו וביניהם גם כנראה עצמאותה של סדום. במקביל, החל אברהם בתהליך חיפוש עצמו. המדרש מתאר את אברהם כמי שטורח להסתכל סביבו וטורח לחפש את "בעל הבירה" מתוך מודעות דתית עמוקה. מה הניע אותו לטירחה זו? המדרש מוליך אותנו להסבר של התעוררות עצמית שהדריכה את אברהם. אך דומה שיש יותר מזה.

נראה שמשבר הפלגה יצר מצב טראומתי אצל כל רואיו וחוויו, רק התגובה לטראומה הייתה שונה. ההשוואה מצביעה על תהליכים מקבילים שעוברים על שני הצדדים. מכאן פשוט להניח  שהפלגה עוררה שאלות קיומיות קשות ורבות. סדום בחרה להתמודד עם האתגר בדרך ניגודית לדרך בה בחר אברהם להתמודד עימה. הוא בחר בגמילות חסדים ובפתיחות לכל העולם ולכל בליל השפות שהתמקם בארץ בניגוד לסדום שפרשה את אסון הפלגה כתוצאה של עודף אחדות ודאגה לזולת ומשום כך פנתה לצד השני וחרטה על דיגלה את האגואיזם והדאגה של איש לנפשו. אברהם וסדום התיישבו במקביל בארץ ישראל, באותה שנה החלו להנחיל את משנתם העצמית ומאבק ערכי סמוי ניטש ביניהם על אופייה של החברה העתידית בארץ ישראל. המאבק היה קשה ולא בא לכלל הכרעה אלא בשנה ה- 99 לחיי אברהם. ברית המילה של אברהם הכריעה את הכף לטובת התערבות א-להית חריפה בעימות הערכי המתחולל. ברית המילה גרמה לשני מהלכים בו זמנית: לבשורת הולדת יצחק ולמהפכת סדום. המלאכים הבאים יחדיו אל אברהם מבטאים בכך את הקשר ההדוק שבין המהלכים – מלאך אחד בא לרפא את אברהם מפצע המילה, השני לבשר את הולדת יצחק והשלישי להפוך את סדום.

חורבן הפלגה, כמו כל משבר וטראומה, יכול לגרום לשתי תוצאות – תהליך של הידרדרות, רשע והרס ומאידך תהליך של התעצמות של עשיה חיובית, ערכית, בונה. מחורבן הפלגה יצאו לדרכן שתי השקפות עולם בעלות אורח חיים יישומי, זו של אברהם אבינו וזו של סדום. סדר השנים המקביל והמיקום הגיאוגרפי המשותף מצביע על היריבות הקשה שבין שתי הגישות. חשבון השנים גם מנחה אותנו אל הגורם המכריע, ברית המילה, שהוביל מחד למהפכת סדום ומאידך לחיי יצחק והמשך זרע אברהם.


[1] כשהמדרש אומר " אדם ק"ל, שת ק"ה, אנוש צ'" וכו', אין כוונתו שסך כל שנות אדם הראשון היו 130 שנה, שהרי הוא חי 930 שנה, אלא שזה מנין השנים עד שהוליד את שת ומכאן והלאה אי אפשר לחשב את שנותיו שהרי הן חופפות לאלו של שת. וכן הוא אצל כל השאר, שהשנים המנויות הן עד שהוליד את ממשיכו.

[2] ההבנה הראשונית היא שהפלגה התרחשה בשנה מסויימת מוגדרת, אך יש להניח, וגם ממחקר ארכיאולוגי והיסטויר, שפלוג הארץ ובלילת השפות היו תהליך ארוך הרבה יותר. וכנראה שהיו שני שלבים. הראשון היה של חורבן מרכז הציוויליזציה בזמן מוגדר, דהיינו במהלך שנת 1996 לבריאת העולם, ומשנה זו והלאה החל תהליך היסטורי הידוע כ"נדידת העמים" ובו נתחלקה הארץ לעמים וללשונות ואולי אף יציאת תרח ומשפחתו מחרן קשורה לתהליך זה.

[3] המבול ב- 1656 ועוד 292 ע"פ חשבון הדורות

[4] עשר שנות עקרות, הגר ו-13 שנות חיי ישמעאל, קשרים עם מלך פלישתים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: