למה דווקא אברהם? – פרשת לך לך – מדרש

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". ויש לברר מדוע נבחר דווקא אברהם להיות אב המון גויים וסולל הדרך החדשה. על נח אנו יודעים שהיה צדיק תמים, על אופיו של משה אנו למדים בטרם הוא נבחר ואילו על אברהם איננו יודעים למעשה שום דבר שיש בו בכדי להצדיק את בחירתו. המדרש משלים חיסרון זה, אך מעמיד מספר צדדים לבחירה זו.

"ויאמר ה' אל אברם לך לך" –   "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר" (קהלת ז), – מעשרה דורות שמנח ועד אברהם ומכולם לא דברתי עם אחד אלא עמך, "ויאמר ה' אל אברם לך לך"

ייחוסו של אברהם זה אופיו שמתאים למשימה הנדרשת, בבחינת "החכמה תעוז לחכם". הרבה מלכים ושליטים יכולים להנהיג עמים וממלכות אך אין זה אומר שהמלוכה מתאימה להם, בין במישור חיצוני פשוט ובין במישור מהותי. בכל הדורות שמנח ועד אברהם לא נמצא אדם שהתאימו לו השליחות והייעוד, עד שבא אברהם והתאים לכך. עם זאת, מעבר למושגים "חכמה" ו"חכם" אין מוגדר פה אופי מיוחד של אברהם אלא עצם ההתאמה שבינו לבין השליחות, מה שאין כן בקודמיו.

פן ספציפי יותר מדגיש המדרש בראשיתו (לט, א):

"אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם,"

הקב"ה מתגלה למי שמחפש אותו ושואל אחריו, ואברהם היה כזה. אברהם זכה להתגלות מתוך שחקר ושאל ולא קיבל את הדברים כמובנים מאליהם. עם זאת, קשה לומר שמדובר בחקירה פילוסופית רגילה, שהרי כל פילוסוף מתמודד עם שאלות מעין אלו ששאל אברהם ולא כל פילוסוף, גם מתקופתו של אברהם, לא זכה להתגלות. מצד שני, המדרש לא מגדיר את ייחודה של חקירת אברהם אבינו.

חלק אחר במדרש (לט, ו) מדגיש דווקא את חוש הצדק והיושר שהנחה את אברהם, כסיבה מוצדקת לבחירתו: " רבי עזריה משום רבי אחא פתח: "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך" (תהלים מה),

רבי עזריה פתר קרייה (= ביאר את הכתוב) באברהם. בשעה שעמד אברהם אבינו לבקש רחמים על הסדומים, מה כתיב תמן (בראשית יח) "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה" וגו', (= ומה טען?)

א"ר אחא: נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם, ומה אתה מערים על השבועה, אתמהא, מבול של מים אין אתה מביא, מבול אש אתה מביא א"כ לא יצאת ידי השבועה,

אמר רבי לוי: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט", אם עולם אתה מבקש אין דין, ואם דין אתה מבקש אין עולם, ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין, את בעי עלמא ובעי דינא, סב לך חדא מנייהו, ואם לית את מוותיר ציבחר, לית עלמא יכול קאים,

א"ל הקב"ה אברהם: "אהבת צדק ותשנא רשע וגו' מחבריך", מהו "מחבריך"? מנח ועד אצלך י' דורות, ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך.:

המדרש מסיים את דבריו פה באותה לשון שהבאנו בפתח דברינו, אלא שפה מוגדר מאד אופיו של אברהם השונה מזה של הדורות הקודמים לו. הצדק המנחה את אברהם הוא שהצדיק את בחירתו.

לצורך פן אחר באברהם נעזר המדרש במציאות המתוארת בשיר השירים. בסוף המגילה מובא:

"אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ: אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז: אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם" (שיר השירים ח, ט – י)

השאלה האם אחותנו היא חומה או דלת מתפרשת במדרש כשאלה האם יש לה יכולת עמידה כחומה ואז יש לעזור לה בצרתה או שרעועה היא ואין לה זכות קיום. תשובת האחות מתפרשת כאומרת אני חומה, דהיינו יש לי ובי בשביל להצדיק הצלה בשעת מצוקה ומשום כך אכן אנצל.

בביאור המדרש מצאנו שתי גירסאות, במדרש רבה ובמדרש תנחומא, כשכל אחת מדגישה פן אחר בעוצמה ובכח הנתון בידי אברהם שבזכותו ניתן לדרוש את הצלתו מכבשן האש של נמרוד:

 ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שה"ש ח'/ ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', "אחות לנו קטנה" זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע, "קטנה" שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים, "ושדים אין לה", לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים, "מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה", ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש, "אם חומה היא נבנה עליה", אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה, "ואם דלת היא נצור עליה", אם דל הוא במצות ובמעשים טובים נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה, אמר לפניו רבון העולמים אני חומה מעמיד אני דברי, ושדי כמגדלות, זה חנניה מישאל ועזריה, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, שנכנס בשלום ויצא בשלום. (בראשית רבה לט, ג)

["ויאמר ה' אל אברם לך לך" – ]. ר' ברכיה הכהן פתח: "אחות לנו קטנה" (שה"ש ח, ח), במה הכתוב מדבר? באברהם, שכשהשליכו נמרוד לתוך כבשן האש, עד עכשיו לא עשה לו הקב"ה נסים, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם הרי השליך נמרוד את אברהם לתוך כבשן האש. ר' אליעזר הקפר אמר אחות לנו קטנה מדבר באדם שקורע ולא מאחה, אברהם איחה את העולם לפני הקב"ה, שעד עכשיו לא היו לו בנים, לפיכך היה קורא אחות. "מה נעשה לאחותנו [ביום שידבר בה]" – ביום שאמר נמרוד להשליכו לתוך כבשן האש, אמר הקב"ה למלאכי השרת "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף", [אם נותן נפשו על קדושת השם נבנה עליה טירת כסף], "ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז", ואם דל הוא מליתן את נפשו על קדושת שמי, "נצור עליה לוח ארז", מה הצורה הזו שעל הלוח נוח להטשטש, כך הוא נוח ליאבד מן העולם ואיני משגיח עליו, אמר אברהם "אני חומה", אני נותן נפשי על קדושת שמך, מיד נתן נפשו, כיצד היה תרח אביו עובד ע"ז, [והיה פולח להן], א"ל הקב"ה אלו עובדי ע"ז, ואתה יושב ביניהם, לך לך מארצך." (מדרש תנחומא (בובר) לך לך, ב)

לכאורה, איזכורם של חנניה, מישאל ועזריה בבראשית רבה אינו שייך למקומו ומתאים יותר למתואר במדרש תנחומא, אלא ששם הם לא מאוזכרים. מאידך, מדרש תנחומא אינו נדרש לביאור המילים "ושדים אין לה", שמהם מתפתח הרעיון בבראשית רבה. מכל מקום, אותו ר' ברכיה הכהן מובא בבראשית רבה כמדגיש אצל אברהם אבינו את המצוות והמעשים הטובים ובמדרש תנחומא כמציין את מסירות הנפש שהייתה לאברהם, מסירות נפש שפתחה מעגל עם השלכתו של אברהם אבינו לכבשן האש וסגרה מעגל עם חנניה, מישאל ועזריה, ומאז הרבה מעגלים נפתחים ונסגרים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: