"כי רחל גנבתם" – לפרשת ויצא

כסלו תשסט

"וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים: וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן: וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ: וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא: וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד "(בראשית לא, יז – כא).

יעקב רואה את פני לבן שאינם עמו כתמול שלשום, ה' פונה אליו ומורה לו לחזור אל ארץ מולדתו, גם נשיו מרגישות נכריות בבית אביהן, וכל זה מוליך את יעקב לברוח מאת לבן אל עבר ארץ כנען, בית יצחק אביו. על שני מהלכים המתקשרים בבריחה זו יש לשאול.

א.

על מה ולמה גנבה רחל את התרפים? וכי איזה צורך היה לה בתרפים או בגנבתם? בפשטות יש לומר כדברי רש"י על אתר: "להפריש את אביה מעבודה זרה נתכוונה". אלא שהדבר אינו ברור. ראשית, מה אכפת וממתי אכפת לרחל אם אביה עובד עבודה זרה או לא? מה עכשיו מכל עשרות השנים שהייתה בביתו? מילא בהיותם בבית לבן וכל הנכדים עמם, אפשר להבין שיש ענין שלא יראו ולא ילמדו, אבל דווקא עכשיו כשהם עוזבים? ושנית, וכי בכך תגרום רחל לאביה לחזור בתשובה? לעזוב את העבודה הזרה? הרי בנקל הוא הולך לחנות הפסילים, בה יושב אולי מחליף מחליפו של תרח, וקונה לעצמו תרפים חדשים? וכי כך מחזירים בתשובה? ומעבר לכך שואל האבן עזרא: "וי"א שרחל גנבתם לבטל ע"ג מאביה. ואילו היה כן, למה הוליכה אותם עמה, ולא טמנתם בדרך"? אמנם ניתן לומר שלא מצאה שקט, פנאי, זמן וחוסר אנשים שיראו אותה בשביל לעשות זאת, אם כי גם ניתן לומר אחרת.

הרשב"ם מבאר שהיו רגילים לקסום בתרפים ורחל ביקשה "שלא יגידו ויודיעו ללבן כי רוצה יעקב לברוח". אבל: א. אז נצטרך לומר שאכן היה כח אמיתי בתרפים לגלות נסתרות, דברי ששנוי במחלוקת פילוסופית והרמב"ם למשל לא מסכים לכך. ב. מדוע התאמצה רחל להחביא את התרפים לאחר שאביה כבר רדף והשיגם? הרי אם המטרה הייתה שלא יתגלה הדבר, הרי כבר נגלה, ולבן פה, והתרפים חשובים לו, אפשר למצוא דרך להשיב לו את התרפים גם בלי להתגלות או להודות? ג. וכי ללא התרפים לא גילה לבן שברח יעקב? וכי רק התרפים הם שגילו ללבן שיעקב ברח? אמנם האבן עזרא מחדד את הדבר ואומר: "והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות, ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת איזה דרך ברחו", אבל שוב, הנה לבן גילה גם בלעדיהם והנה מה הועילה והנה יכולה היא להחזירם.

אך בטרם נענה על גניבת התרפים ע"י רחל, נתייחס לגניבה אחרת הצמודה לה.

 ב.

במקביל לגניבת רחל, גם יעקב גונב. את לב לבן, ובורח. ויש לשאול: וכי חשב יעקב שלא יגלה לבן את דבר בריחתו? וכי באמת חשב שלבן והחבר'ה שלו לא יצליחו להשיג את כל המחנה הכבד שהוא מנהל? אמנם שבעה ימים לקח ללבן, אך בגלל מרחק שלשת הימים שהיה בין לבן ליעקב לקח ללבן ששה ימים לקבל מידע בנושא. נמצא שביום אחד עשה לבן מהלך ששה ימים שעשה יעקב. אז באמת חשב יעקב שיצליח לחמוק מלבן?

אבל אם כבר אנו שואלים על יעקב, נשאל גם על חותנו.

ג.

יש לשאול גם על לבן: וכי מה אכפת לו שיעקב ברח עם כל מחנהו? מה ענין יש לו בכך? הרי ע"פ בניו, עושרו של יעקב נבנה מכספו של לבן, והנה עכשיו הוא נפטר ממנו, וזה אינטרס שלו שיעקב ילך? וכי באמת מה שהטריד את לבן זה מה שאמר ליעקב: "מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב: לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר: וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ" (לא, כו – כח). האם אותו אדם שעליו העידו בנותיו שהוא מתייחס אליהן כנכריות ואכל גם אכל את כספם מוטרד מכך שיעקב מתייחס אל נשיו "כשביות חרב"? האם באמת הוטרד לבן מהשמחה, שירים, תף וכינור שלא הספיק לארגן לפרידתו מבנותיו? או שמי שטורח להגיד מתוך נפיחות חזה "יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע " סתם מנפח את הסיפור? האם ה"עמכם" כולל גם את בניו ובנותיו, להן הוא כל כך דואג? האם גם הוא אינו שמח בדיעבד ש"אלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע"?

ד.

ונראה לומר, מהסוף להתחלה, שבנותיו ונכדיו של לבן לא הטרידו אותו כי הוא זה ולא בגללם הוא רדף אחרי יעקב. מה שגרם לכל המהומה שהוא יצר היו דבריו הבאים בסוף: "וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי"?. בסוף יוצא המרצע מן השק. הבעיה היא למה גנבת את אלהי. ואם זו אכן הסיבה, מובן למה הוא כועס כל כך, מובן למה כל חבריו מתגייסים עמו לרדוף אחרי יעקב ולמה הוא משקיע כל כך הרבה. לבן לא רדף אחרי בנותיו וחתנו בגלל שהם עצמם ברחו. זה לא הטריד אותו, אפילו שימח אותו. הבעיה הייתה בגניבת אלהיו, גניבת התרפים.

מכאן גם יובן מה חשב יעקב. יעקב ידע שהוא ומשפחתו לא משמעותיים ללבן ושהלה לא יטרח לרדוף אחריהם. כל זמן שהם היו ברשותו, הוא מנע מהם טוב והתעלל בהם. אבל אחרי שהם כבר מצליחים לברוח, וצריך לאסוף את כל החבר'ה, וכבר עברו ששה ימים וצריך לרדוף יום שלם – את זה, מעריך יעקב, לבן כבר לא יעשה. והוא צדק. ולבן לא היה רודף בגלל זה… אילולא גניבת התרפים ע"י רחל. ויעקב אכן הופתע מאד מרדיפת לבן אחריו, והפתעתו נשמעת מתוך סגנון שיחתו עם לבן.

נמצא שחזרנו לשאלה, מדוע גנבה רחל את התרפים?

אלא שהתשובה מתבקשת מהאמור לעיל. יעקב העריך שלבן לא ירדוף אחריו בגלל בריחת המשפחה. לבן אכן לא היה רודף בגלל זה. הסיבה שתניע את לבן לרדוף אחרי יעקב ומחנהו היא גניבת התרפים. מה שרחל רצתה, וזו הייתה מטרת הגניבה, להכריח את לבן לרדוף אחרי יעקב !!!

???

רחל הכירה את אביה. היא ידעה שמצד אחד הוא לא ירדוף אחרי יעקב, לא יחפש אחריו ולא ינסה להחזירו. מאידך, היא גם ידעה שלבן לעולם לא ישכח ליעקב את ההתגנבות הזו. הדבר ישאר אצלו כאירוע פתוח בפנקס, שיום אחד, אפילו מסיבה שטותית אחרת, יבוא לבן לפרוע את החשבון. אולי ימים רעים יבואו על לבן, ואז הוא יחפש לחבור אל יעקב, להתיישב לצידו, במתיקות שפתיים לבוא ולנשק לבנותיו ולנכדיו ולקבוע משכנו בקרבתם. את זה בדיוק רצתה רחל למנוע, ובזה היא אכן הצליחה. היא גנבה את התרפים. לבן לא היה יכול לעבור בשתיקה על דבר כזה, כשלהבנתו יעקב הוא זה שגנב את אלהיו ובכך השפיל אותו ופגע בו. הוא יוצא לרדוף אחרי יעקב, ומחפש אחרי אלהיו. לבן בא מעמדת כח, אך לנגד כל אחיו הוא נמצא בסוף כרודף אחרי כלום. לבן לא מוצא את אלהיו, ואז מוצא יעקב את ההזדמנות להגיד לו, אבל גם לכל אחי לבן ולכל משפחת יעקב, את ההיסטוריה הלא משוכתבת:

"וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי: כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ: זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי: טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה: הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי: זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ".

את סוף דברי יעקב, גם לבן יודע ויודה. לבן אמנם מתחיל בתוקפנות של כל יכול: "וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ". אם אכן כזה הוא מצבו, של כל יכול, לא מובנת הצעתו הבאה: "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ". ברית נכרתת בין שווים, לא בין מי שחושב שהכל שלו ושהשני הוא כלום ושאין לו כלום. חלק מתוך הצלת כבודו וחלק מתוך דאגה שאכן קיימת הוא יוצר הסכם עם יעקב: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ". אך המטרה האמיתית מצוייה בהמשך, המטרה אותה ביקשה רחל להשיג ואכן השיגה: "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ: עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: