רקעים לגאולה – להפטרת פרשת אמור

זכו חומשי התורה, שנקראים כל שנה מחדש בבתי הכנסיות מתוך נינוחות ונדרשים סביב שולחן השבת כדברי תורה בשבילי הפרד"ס.

קופח מקום ספרי הנביאים, שמשעה שסיים הנוער לעיין בהם לקראת בחינת הבגרות, מונחים הם בקרן זווית ורוב הציבור אינו מעלה אותם בזכרונו אלא בעת צפייה בחידון התנ"ך העולמי. שעה שהוא מנסה את כוחו בפתרון חידות הניתנות למתמודדים בחום על ידי קור.

לפיכך מהווה ההפטרה, שהילדים מצפים בה לסוכריות והמבוגרים ש"יקום פורקן", הזדמנות קבועה לפגישה חוזרת עם נביאי ונבואות ישראל. בדרכנו נעמוד על משמעות ההפטרה לאור מיקומה במקורה, ובמידה נכונה נקשר לפרשה.

ההפטרה, מיחזקאל מד, מתמקדת בדיני הכהנים האמורים לעבוד בבית המקדש העתידי. באופן פשוט היא נקשרה לפרשת אמור בגלל חלקה הראשון של הפרשה. עם זאת, נבואה זו הינה חלק ממראה נבואי רחב יותר המסיים את הספר. הבה נראה את הדברים בהקשרם הכולל.

באופן כללי ספר יחזקאל מחולק לשלשה חלקים. בפתיחה נבואות חורבן, בסיום נבואות נחמה ובאמצע נבואות לגויים. נבואות החורבן, כמו גם הגאולה והנחמה, כוללות, מלבד נבואות רגילות, גם "מראות א-להים" שחוזה הנביא. 4 מראות חווה הנביא: שתיים הקשורות לחורבן ושתיים הקשורות לגאולה. בחלקן, מקבילות המראות אשה אל אחותה, אבל הקבלה הפוכה. לדוגמא, בשתי מראות מובא יחזקאל אל בית המקדש שבירושלים. בראשונה, שהיא חלק מנבואות החורבן, רואה יחזקאל את התועבות הנעשות במקדש ואת מרכבת השכינה העוזבת את הבית. במראה השני, שהוא חלק מנבואות הגאולה, רואה הנביא את בנין הבית העתידי, את הליכות הקודש שבו ואת כבוד ה' החוזר אל הבית לתמיד.

הפטרת פרשתנו, המתמקדת בכהנים שישרתו במקדש, היא חלק מהליכות הקודש שרואה הנביא בבית המקדש העתידי, שתיאורו חלק מנבואות הגאולה. נמצא שהרוצה להבין את הפטרתנו ואת המראה בכללו צריך לעיין בו על רקע המראה הקודם לו, המראה שתיאר את החורבן.

אך יש רקע נוסף למראה הנכלל בנבואות הגאולה. יחזקאל מתאר בפירוט רב את מבנה המקדש, חנוכת המזבח, הקרבנות והכהנים, חלוקת הארץ לשבטים והנהגה מרכזית. בנושאים אלו עוסקת גם התורה מסוף חומש שמות והלאה, כשהיא מתווה בנין נכון של "ממלכת כהנים וגוי קדוש". יחזקאל, בתכניו ובסגנונו, מבקש שנקרא את נבואתו על רקע דיני התורה.

מכאן למדנו שהרוצה להבין את בנין ואופי המקדש העתידי, הלכות והליכות הכהנים שבהפטרתנו ושאר מראה הגאולה, צריך לעשות זאת על רקע כפול: רקע החורבןשקדם לו בנבואות החורבן ורקע הבניןשתיארה התורה שהיה בסיס לבנין שחרב.

 

ברוב השנים אנחנו קוראים את פרשת אמור והפטרתה בעיצומו של חדש אייר. השנה, בגלל עיבורה, אנו קוראים את דברי יחזקאל לאחר יום השואה וערב  יום הזכרון ,המהלכים שהביאו לעצמאות ישראל. הרב יהודה עמיטל ז"ל נוהג היה לומר שהוא ראה עולם בנוי, עולם חרב ועולם נבנה.לא הייתה זו רק אמירה כרונולוגית, היסטורית, מידעית. הייתה זו תפישה של קישור בין העולמות, שאת העולם הנבנה יש להקים מתוך זיקה ועל רקע לתובנות מהעולם שהיה בנוי ומחורבן שבא עליו. העולם שנבנה שונה בפרטים רבים מהעולמות שקדמו לו. צריכים להיות בו שינויים רבים מעצם אופיו וטבעו, אך בנייתו לא תושלם אל נכון ולא תהיה הבנה מלאה של אופיו, אם לא נבחן אותו על רקע ובזיקה עמוקה ליסודות העולמות שקדמו לו.

שבת שלום וגאולה שלימה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: