"החל להושיע את ישראל" – הפטרת פרשת נשא

הפטרתנו (שופטים יג, ב – כה), מתמקדת בייעוד שמשון ונזירותו, אך בטרם נפנה לנבואת ההקדשה, נבקש למקם את האירוע בהקשרו הספרותי הכולל בעזרת מספר נקודות. 1. ספר שופטים כולו, במהלכו הספרותי, משקף הידרדרות מפסגת "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים" (יהושע כד, לא) ועד תהום "איש כל הישר בעיניו יעשה". 2. הספר נחלק לשני חלקים מרכזיים. גם בכל חלק בפני עצמו, מתרחש תהליך הידרדרות פנימי, בהתאם לאופיו ותפקידו. 3. בחלק הראשון, המתאר את השופטים ופועלם, ממוקם שמשון אחרון, לאחר יפתח. 4. אף שמדובר בדור השופט את שופטיו, הכתוב עצמו אינו שופט אותם אלא מציג אותם על רקע בני דורם וייעודם כשופטים וכך צריך להבינם.

לאור הנ"ל, עוד בטרם נגשנו לעיון בפרקי שמשון, אנו מצפים לקבל שופט, שאף לדרגת יפתח לא הגיע. על כן אין לנו להתפלא כששמשון אכן ממלא ציפיה זו. מתיאורי פעלו בכתוב עולה דמות של, במילים של פעם, "פושטק". בריון שכונתי, בעצם, בריון לאומי/לאומני. אנארכיסט. "נוער השפלה" בהתגלמותו. מיצוי מושלם של צמד המילים "תג מחיר". הוא כל כך עצבן את האליטה היהודאית, שהם מסרו אותו בפועל למנגנון הבטחון של הרשות הפלישתית. אפילו חכמינו אמרו "יפתח בדורו כשמואל בדורו" ולא בחרו בשופט האחרון. אבל… בדבר ה', הוא שפט את ישראל עשרים שנה!

אין שום דבר מפתיע במהלך חייו של שמשון. הדבר המופרך והאבסורדי ביותר התרחש דווקא טרום-חייו, בהפטרתנו. בואו נעשה חשיבה יוצרת. קראו את ההפטרה לבדה, התעלמו מהידוע לכם משכבר הימים על ההמשך, והתוו, רק על פי נבואת ההקדשה, את דמותו העתידית של שמשון. נו, מה?  יש להניח שמנוח חיפש נחתבת"ת הכי יוקרתי בבית שמש, שכר לבנו מלמד פרטי ומשגיח רוחני וראה אותו בחזונו שופט בצדק דלים ומוכיח במישור לענווי ארץ, מכה ארץ בשבט פיו והריחו ביראת ה' וכו'. נבואת ההקדשה היא הדבר היחיד שאינו מתקשר לרצף האירועים, כי היא מתווה את דמות הנזיר שבפרשתנו, שאחת שאל מאת ה': לקבוע את מקומו בבית המדרש. למעלה מזה. הנזירות לא נועדה לשמור על שמשון או להוות מסגרת מגינה מול הפיתויים שבחוץ. היא זו שהביאה לו את הכח וגרמה לכל האירועים ! בלעדיה, לא היה גיבור ולא היה שמשון ! אז לְמה היא נועדה ולְמה הוא נועד???

שאלה: על מי נאמר: "בגנון אמר שלום, ילדים עברו לדום, בן חמש הוא כבר הספיק להביא הביתה סלע. התאמן כל יום שעות בלהפריע לחיות, יש אומרים היה לו קול.."? נכון, גלית. אבל באותה מידה בדיוק זה הולם גם את שמשון. ולא בכדי. כמו תמיד, בסופו של דבר, המערכה מוכרעת בקרב אדירים של שתי דמויות חריגות, יוצאות דופן ויחידאיות. אל מול גלית הפלישתי, במערכה העתידית בעמק האלה, אמור היה לצאת בר הפלוגתא שלו, שמשון הישראלי. אלו נתונים הולמים וריאליים יותר.. כח מול כח. מאבק בין שווים פיזית ושונים רוחנית. בין מחרף מערכות ישראל לבין מי שרוח ה' מפעמת בו ושערו המתבדר מבהיר שהוא בא בשם ה' א-להיו. קרב בו ימין ה' עושה חיל ורוממה. כל האירוע היה מקבל משמעות ערכית אחרת ורקע ריאלי יותר. שמשון היה מגיע גם עם כל כוחו וגם בשם ה' א-להי מערכות ישראל. הוא לא היה רק מתחיל להושיע את ישראל מיד פלישתים, אלא גם מכניעם לאורך ימים.

אבל כשהכוחות מתועלים ומבוזבזים על "תג מחיר", מפספסים את הקרב הגדול, המהותי והייעודי, שלשמו "מורה לא יעלה על ראשו". ואחרי הכל, נזכור שהוא החל להושיע את ישראל "וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה"

שבת שלום

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: