ריגול זה, על שום מה? – הפטרת פרשת שלח

אם חשבתם שהפטרתנו (יהושע ב) נחמדה, קלילה ופשוטה כיוון שאופייה סיפורי והיא אינה מנביאים אחרונים, חישבו שנית, כי הסיפור אינו מובן לחלוטין !

הבה ונשאל שאלה בסיסית: למה ולשם מה שלח יהושע מרגלים? אנא אל תמהרו לענות, כיוון ש-: א. ברור שהאפשרות לא להיכנס לארץ, מפני חוזק יושביה, לא עמדה על הפרק. ב. אין ספק שלא עלה החשש שמא לא תיצלח הכניסה, שהרי הקב"ה הבטיחו על כך בפרק א'. ג. תסכימו גם שהמטרה לא הייתה איסוף מודיעין מבצעי, כי הם לא מדווחים בכיוון זה וגם חשיפתם המוקדמת לא איפשרה מלאכת איסוף. ד. וזה עוד לפני שהזכרנו שלא היה בכלל צורך במודיעין מבצעי, שכן כל הכיבוש היה בנס מוחלט. ה. אז מה נשאר? שהמטרה הייתה לעודד את העם ולהעלות מורל? זה בעייתי כי זה אומר שהשליחות הייתה בעצם פיקטיבית ותוצאתה כבר ידועה וגם אין רמז למורל ירוד של העם. ו. עידוד ליהושע? אתמהה, וכי לדברי רחב הזונה הוא צריך לאחר ארבעים שנה והבטחות מה'? נו, אז איזה צורך ואיזה יעד שירתו המרגלים?

 

אנו מניחים באופן פשוט ולאור המתרחש בהמשך הספר, שמלחמה כנגד יריחו הייתה מובנית בתכנית הכניסה לארץ מראשית ושהאפשרות להיכנס לארץ ולהתיישב בה מבלי שיהיה צורך להילחם לשם כך אינה בגדר סבירה ושיהושע אף לא טרח לקרוא לשלום ליושבי הארץ. אבל ברצוני להציע שפרק ב' כן בוחן את האפשרות הזו.

ידוע היה שיושבי הארץ שמעו על יציאת מצרים שהתרחשה לפני ארבעים שנה. אז, תגובתם הייתה הלם מוחלט וחוסר אונים: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמגו כל ישבי כנען, תפל עליהם אימתה ופחד, בגדל זרעך ידמו כאבן". התקווה הייתה שארבעים השנים שעברו יהיו, כמו עבור עם ישראל שנדד במדבר, תקופת הסתגלות והערכות לכניסה לארץ העתידה להתרחש. הציפיה הייתה שעמי כנען לא ישארו נטועים בעמדת הפחד, ההכחשה, ההתעלמות וההתנגדות לעם ישראל אלא יהיו מסוגלים להכשיר עצמם לאתגר גדול יותר של הצטרפות למהלך הא-להי וגיבוי עם ישראל בכניסתו לארצו. האתגר הונח לפתחה של יריחו, העומדת בשער הארץ, שתוליך את המהלך הגדול הזה או לפחות תשמש זרז משמעותי להתממשותו. אמנם, בראייה פוליטית ומדינית "מפוכחת" ההיתכנות של אפשרות זו היא הזוייה לחלוטין וכל המסתמך עליה למעשה הוא חסר אחריות וראיה תבונית כלשהי, אבל רחב והגבעונים יוכיחו שהיא לא הייתה מופרכת לחלוטין. היא פשוט הייתה מעבר ליכולת הנפשית וההנהגתית של מלכי הארץ.

מרגלי יהושע לא נשלחו ליריחו בשביל לאסוף מודיעין מלחמתי והאפשרות שלא להיכנס לארץ דרך יריחו לא עמדה על הפרק. השאלה הייתה רק האם הכניסה תיעשה עם יריחו או למרות יריחו!. לעבר יריחו נשלחו 2 אנשים, כמו משה ואהרן הבאים לפני פרעה בשעתו, על מנת לבחון האם משהו השתנה ביריחו במשך ארבעים השנים שחלפו והאם ישנה היתכנות למהלך הגדול. המרגלים לא נצרכו לפעילות איסוף מודיעין מאומצת. הם נדרשו בעיקר לחוש את הלך הרוח שבעיר, לשקף אותו ולפעול לפיו. דווקא בגלל זה הם פנו מיידית וישירות  למקום הכי המוני בעיר, לבית המרזח שניהלה מאדאם רחב.

רחב עומדת בחזית הסיפור כיוון שהיא משקפת את שני הצדדים. היא המלמדת את מרגלי יהושע על המצב הכללי בעיר והיא המשקפת את מה שקיווינו שיהיה נחלת הכלל. רחב היא הביטוי והפוטנציאל להתממשות המהלך הגדול.

רחב, כמו נח ולוט, היא מאלו שעמדו בודדים מול הלך רוח עוצמתי שאנשים רגילים אינם עומדים בפניו וגם ניסו לבטא אותו. בזכות עמדתה זו היא ניצלה מההפיכה.

המרגלים, בסוף פרק ב', חוזרים ליהושע ומוסרים בדיוק את מה שסיפרה להם רחב. את מה שהם כבר ידעו מלפני ארבעים שנה, בשירת הים.

למעשה, שום דבר לא השתנה במהלך אותו זמן. זו הייתה ההחמצה הגדולה של יריחו ועמי הארץ, אך גם הטרגדיה החוזרת של "מעשה ידי טובעים בים/בהריסות" ולא נוטלים חלק בחזון "וכל בני בשר יקראו בשמך".

 

האם זה גם מה שקרה לבריטים לפני כשבעים שנה? האם הם היו יריחו של ימינו, בעומדם בשערי הארץ מעבר למים, רק בצד הנגדי/ בגבול המערבי שלה? האם פיצוץ מלון המלך דוד וקריסתו הוא רמז לכך? וווינגיט… הוא היה רחב של ימינו?

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: