יפתח בדורו – הפטרת פרשת חקת

דברי יפתח אל מלך בני עמון הם, אף כי לא רק הם, מקשרים את הפרשה להפטרה (שופטים יא, א – לג) ומניעים אותנו לבחון אותם בהקשר כולל לדמותו של יפתח.

על פניו, מלחמת יפתח בבני עמון והבסתם, לאחר שאנשי גלעד היו במצוקה ובמעמד נחות, מימשו את התקוות שתלו בו זקני גלעד, הכשירו את דרכו להיות שופט וזיכו אותו להיכלל בספר שופטים. לפיכך, תמוהה העובדה שלמהלך המלחמה עצמו מקדיש הכתוב שני פסוקים בלבד ! (יא, לב – לג). מי שילחץ, יקבל גם את פסוק כט. נראה הדבר שמבחינת הכתוב, המלחמה, המתוארת לקונית ובסגנון הודעה של דובר צה"ל, היא רק תירוץ וטריגר לפנים אחרות ביפתח, אותם רוצה הכתוב להציג.

במה כן מרחיב הכתוב? בשלש תמונות: 1. חיפוש זקני גלעד אחר מושיע ופנייתם ליפתח, 2. פניית יפתח למלך בני עמון. 3. נדר יפתח ותוצאותיו.

באופן פשוט, שלש התמונות מציגות את יפתח בתהליך התקדמות. א. במישור היוזמה והביטחון העצמי: במרכז תמונה 1 עומדים זקני גלעד בייאושם ויפתח הוא רק דמות משנית. בתמונה 2 יפתח עומד חזיתית מול מלך בני עמון, אם כי מעמדת נחיתות של מותקף. ב-3 הוא יוזם נדר דתי ועומד, בסיוע ביתו, בדיבורו. ב. במישור ערכי ודתי: בתחילה הוא מנהיג אנשים ריקים וקונה במעשיו את מעמדו כ"גיבור חיל" ושר צבא. לאחר מכן הוא ראש וקצין לאנשי גלעד לצרכי מלחמה, אך פותח דווקא בדברי פיוס ושלום. לבסוף, צולחת עליו רוח ה' וגם מכוחה הוא נודר את נדרו אז אם הכל בסימן התקדמות, איפה הבעיה בדמותו?

אמנם תהליך התקדמות אך כל מרכיב בו הוא בעייתי. 1. לזקני גלעד וגם ליפתח ברור שהעמדתו לראש וקצין על אנשי גלעד היא תוצאת של חוסר ברירה, יש פה אינטרסים קרים ומנוכרים של כל הצדדים. אין פה שמץ אידיאולוגיה או פטריוטיות אלא שיקולי כדאיות. אם בוחנים את מינוי יפתח לאור מינוי שאול או דוד למלך בהמשך, בולטת  הבעיה בהנהגתו. 2. יפתח נוהג כמשה בפרשתנו ופותח מול מלך בני עמון בדברי שלום ופיוס. משה אכן אילן גדול להיתלות בו וללמוד ממנו, אבל זה רק דמיון חיצוני מטעה. משה פונה לכולם בהצעות שלום מקדימות מעמדת חוזק ויתרון, מנקודת מי שבטוח בכך שינצח אם תהיה מלחמה. הוא פותח בשלום כי הוא מאמין בו. יפתח מציע למלך עמון להימנע ממלחמה מעמדת נחיתות, מנקודת מי שחושש שהוא הולך להפסד, מתוך נאיביות ו"טירונות" פוליטית ומדינית. רוח ה' צולחת עליו רק לאחר מכן, ממש לפני המלחמה, 3. גם בענין הנדר, שואב יפתח השראה מפרשתנו, וכמו ישראל הנודרים  להחרים את הערים אותם יכבשו, נודר יפתח את נדרו האישי. חז"ל מבקרים קשות את יפתח על נדרו ועל ההזדמנות שלא נוצלה להפר אותו. מבחינת הכתוב,. יש דבקות טוטאלית של האב וביתו בקיום הנדר, אך הדבר אינו עומד דווקא לזכותם. תיאור סיומו הטרגי של הנדר, הן ביחס ליפתח והן ביחס לביתו, משדר אמירה ברורה שלעיתים "טוב אשר לא תדר ומשתדר ו…תשלם". אז הוא טוב כשופט או לא? מה המסר בדמותו?

מחד, יש עוצמות בסיסיות ויש תהליך מתקדם, ומנגד, לכלל בשלות ראויה לא הגיעו.

העוצמות משתקפות בבסיס הזיקה הלאומית ובהתגייסותו המוחלטת, שגם אינטרסים לא יטשטשו אותם. כמו גם, בנכונות אמיתית לשלום, על אף הנאיביות שבכך. כמו גם בהתעקשות על קיום הנדר, על אף היכולת להפר אותו, מתוך עיקשות של אדם פשוט שמבין שצריך לקיים מה שמבטיחים.

חוסר הבשלות עולה לכשנצמיד את יפתח לשמשון, השופט שאחריו. בדברינו להפטרת נשא הצבנו את שמשון כבר פלוגתא פוטנציאלי של גלית ומי שאמור להכות את פלישתים עד כלות. את מלאכתו השלים דוד, הן ביחס לגלית והן ביחס לפלישתים. בדומה לכך, יפתח נלחם בבני עמון. את מלאכתו משלים שאול, הנלחם בנחש מלך בני עמון. נתון זה ומכלול סיפורי יפתח ושמשון מלמדים שעל אף הפוטנציאל העוצמתי, התנהלותם בוסרית ולא הבשילה לכלל הנהגה יציבה ורציפה, הן מצידם והן מצד העם.

מה למדנו? שיפתח לא הבשיל לכלל הנהגה יציבה ורציפה לאורך זמן, אבל מאידך, למנהיג בשל אסור לאבד את אותן עוצמות בסיסיות, שבגללן נכלל יפתח בכתוב כשופט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: