"סליחה, איזו גאולה תרצה?" – הפטרת פרשת בלק

לפניכם משימה: את הפטרתנו (מיכה ה, ו – ו, ח) מקובל לחלק לשני חלקים, כשחלק אחד הוא נבואת נחמה וגאולה והשני הוא נבואת תוכחה המוליכה לפורענות. זהו את גבולות החלקים השונים והגדירו את אופיו של כל אחד !

במקביל, בזמן שאתם מבצעים את המשימה, אעשיר אתכם, מבלי להפריע לכם, בידע כללי: ההפטרה מפנה הפעם זרקור אל עבר מיכה המרשתי, שספרו נכלל בקובץ "תרי עשר". מיכה חוֹבֵר לישעיהו, הושע ועמוס והם מתנבאים כולם "באותו הפרק", פחות או יותר, בימי עוזיהו, יותם אחז וחזקיהו מלכי יהודה. הוי אומר: מאה 8 לפנה"ס. במאה זו הולך ומידרדר מצבה המדיני של הממלכה, מעוצמתה בימי עוזיהו הנפרשת על הארצות שממזרח וממערב לה עד מצור סנחריב על ירושלים כשכל יהודה כבר כבושה לרגליו. באותו זמן הולכים ומתעצמים העיוותים החברתיים, המוסריים והדתיים בממלכה המנתבים את התגובה הא-לוהית לאמור על ידי מיכה: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש…".

יש להניח שכבר סיימתם, ואף הצלחתם, בביצוע המשימה הנ"ל, שהרי אם החלק הראשון נפתח באמירה משובבת נפש כמו: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה' כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם" (ה, ו) בהחלט מסתבר שמדובר בגאולה. אמנם סוף פרק ה יכול לערער את מוחלטות ההגדרה, אבל למה לשבש את רצף השמחה? מאידך, החלק השני (ו, א – ח) פותח ב"רִיב לה' עִם עַמּוֹ וְעִם  יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח", ומתאר את צדקות ה' עם ישראל ואת חוסר ההיענות של העם. מבחינה מהותית, מקבילים דברי מיכה ל"שירת הכרם" של ישעיהו (ישעיהו ה, א – ח), בה מתוארת השקעת ה' בכרמו ותוצאותיה: "וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים". כיוון שכך, נוטש ה' את כרמו והוא חרב. משמע שבהקבלה, גם בהפטרתנו זהו כיוון המהלך.

אמנם, אף שכך הם פני הדברים, יש מקום לדקדק במצוי מתחת לפני השטח ואפשר שנמצא שם את הפך הדברים. החלק הראשון אכן נפתח בברכת הטל והרביבים, ובניגוד תיאורי מוחלט גם ב"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי  צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל" (ה, ז). אבל התרגשותנו גורמת לנו להתעלם ממילה אחת בנושא הפסוק: "והיה שאריתיעקב". גם בברכת הטל הדגש הוא על "שארית יעקב". להבנת הביטוי נסתייע בפסוקים הבאים במיכה וגם בהקבלה לישעיהו. בהמשך מתאר מיכה מלחמה טוטאלית של ה' בכל גורמי הגאווה של ישראל: "והיה ביום ההוא נאם ה' והכרתי… והאבדתי… והרסתי…ונתשתי… והשמדתי…" (ולא לחנם זה מזכיר אסוציאטיבית את "והוצאתי… והצלתי… וגאלתי… ולקחתי… והבאתי… והייתי לכם לא-להים". ואכמ"ל). כשישעיהו מתאר מלחמה זו בפרקיו הראשונים, הוא גם מתייחס ל"וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם" (ישע' ד, ג). למעשה מדובר בגאולה מבוססת חורבן שרק מעט מאד יינצלו ממנה והם יהיו הברכה בקרב הארץ, הם ה"שארית יעקב" של מיכה ו"ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער" של ישעיהו. כשהקב"ה יעשה בעצמו ולבדו את המהלך, זה יהיה כמו חמישית בני ישראל שעלו ממצרים לעומת מתי מכת חשך וכדברי ה' למשה אחר חטא העגל: "…וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות לב, י) וכן "…וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ" (דברים ט, יד). רק נזכיר שמשה רבינו דחה בתוקף הצעה זו. אפשר לבקש ולייחל לגאולה כזו, רק צריך להבין את כל משמעותה והשלכותיה !

בחלקה השני של ההפטרה אכן מובא ריב ה' עם ישראל ואכן הקבלנוהו לריב ה' עם כרמו בנבואת ישעיהו. אך הבה נשים לב: אצל ישעיהו הריב מסתיים בנטישת ה' את כרמו ובקריסת הכרם. לעומת זאת, אצל מיכה הריב לא מסתיים בעונש אלא בחלופה המונחת לפתח מעשי בני ישראל והמאפשרת שיקום בעקבות מאמץ רב מאוד מצידם: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח). נכון הוא ששבעה פסוקים מוקדשים לריב ולתוכחה, אבל הפסוק השמיני… בו טמון המפתח לגאולה חילופית. זה דורש תעצומות מהעם כולו, אבל גם בגאולה עצמה יהיה שותף כל העם. מעין ההבדל שבין מיכה וישעיהו אמרו חז"ל: "ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב. בדור שכולו זכאי – דכתיב "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ", בדור שכולו חייב – דכתיב "וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע", וכתיב "למעני אעשה" (סנהדרין צח, א).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: