אלוף נעורי אתה ? ! – הפטרת פרשת מסעי

הנטייה הטבעית לא לסיים בנימה או אמירה שלילית הביא לכך שהפטרה שהסתיימה באופן זה, הוסיף לה פסוק נחמה או הבטחה ממקום קרוב. אלא שבהפטרתנו (ירמיה ב, ד – כח), השניה מ"ג' דפורענותא", אין פסוק קרוב כזה שניתן לצרפו. הפתרון שמצאו לכך האשכנזים משקף בפשטות את האמירה "הדברים הוצאו מהקשרם", אם כי בהקשר חיובי. לפרשה צורף פסוק שבהקשרו הכולל הוא מתפרש באופן שלילי, אם כי בניתוקו מהקשרו ניתן להבינו באופן חיובי מאד: "הֲלוֹא מֵעַתָּה קָרָאת לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ג, ד). והספרדים? דרך אחרת עימם.

הנבואה שבהפטרה הינה כתב אישום חמור שמגיש הקב"ה כנגד בני ישראל. גם הרצאת הדברים משקפת דין ודברים. הקב"ה תוקף "מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי" (ב, ה), מבטיח: "לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם ה' וְאֶת  בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב" (שם, ט) ומאידך מגיב: "לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי, כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם ה'" (כט). ואמנם, כתב האישום הינו חד ונחרץ. בבסיסו עומדה האשמה "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: (1) אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים (2) לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (יג). ישראל מואשמים בכפיות טובה כלפי הקב"ה, בהבאת הרעה על עצמם, בעזות מצח, בהיתממות מאוסה, בשפיכת דם נקיים, בטמוא הארץ ובדו-פרצופיות.

האמירות הנוקבות, התיאורים, ההאשמות מותירים בלב המעיין תמיהה גדולה על אנשי אותם דורות "כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ:" (ה), מעין "מה עבר להם בראש" ל"אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ יְלִדְתָּנוּ" (כז)? אין ספק שחלק מהתשובה טמון ב"יצרא דעבודה זרה", דהיינו בתשוקה ותאווה לעבודת אלילים, בעוצמה שגם חכמים גדולים, לו יכלו, היו אוחזים בשיפולי גלימתו של המלך מנשה ורצים אחריו לעבוד ע"ז, אך זה לא מסביר הכל, כדוגמת הכחשה מודעת ונחרצת: "לֹא נִטְמֵאתִי, אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי " ! (כג) כשהמציאות מכחישה את ההכחשה. ההיתלות בטענת תאוות "יצרא דע"ז" עושה לנו "חיים קלים" וגורמת לנו לחשוב שאנחנו כאנשים (המשלים את עצמם שהם אך ורק ובלבד) מונחי הגיון וחשיבה בריאה, אילו היינו שם – ודאי היינו לצידו של הנביא ותמהים עימו  "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים? וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל"? (יא). הדבר כל כך מופרך בעינינו, שלא נתפלא ששם הוא מקור הביטוי: "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת" (יב).

על כן ארשה לעצמי להיות בחינת שוליית "סניגורם של ישראל" ולטעון שמבעד לרסיסי ציטוטי דברי העם על ידי הנביא ומבעד להצגתם בצורה נילעגת, חבויה עוצמה אידיאולוגית סדורה והגיונית שלא לחינם הותירה את הנביא ודורשי ה' האמיתיים במיעוט מזהיר לאורך מאות שנים.

ראשית, גם לישראל יש טענות כלפי שמיא: "לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי"? (כט). הוי אומר שהם, מצידם, באים בטענות אל ה' שלא סייע בידם. משמע שהם ציפו לכך ממנו, הם ראוהו תקוותם ועל כן "וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ" (כז), הם אמנם רעו בשדות זרים, אבל תמיד שבו "הביתה". הקב"ה תוקף/לועג: "אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ…" (כג), אבל היא כנראה מבינה שאין טומאה בלעבוד את ה' "בשיתוף", עם אלהים אחרים. הוא טוען כלפיה: "אַתְּ צֹעָה זֹנָה" (כ), והיא "לחופש נולדה" ורואה לנגדה ריכוזיות, חרדתיות, קנאות ושמרנות. היא נדרשת לתלות מוחלטת אך לא מוכנה לוותר על שיקול דעת ריאלי מצידה. היא מואשמת "וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפּוֹ מִמֶּנִּי, הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי" (לה), אך היא חשה חוסר תקשורת ובלתי מובנת כשהיא טוענת "לא חטאתי", עושה לשיטתה צעדי פיוס וחזרה בתשובה ובטוחה "כי נקיתי אך שב אפו ממני", אך לשווא. את אמירתה "הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח"? (ג, ה) ניתן אמנם לפרש כנסיון ערמומי גם להמשיך לחטוא וגם להחזיק "תעודת ביטוח" שבסוף הקב"ה יחלץ לעזרתה, אבל אפשר גם שזו תקווה תמימה לחידוש ימינו כבתחילה.

יש עוד להרחיב ולהעמיק, רק אסיים במילה טובה על האשכנזים.  הם לקחו את הפסוק: "הֲלוֹא מֵעַתָּה קָרָאת לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה", שבמובנו הפשוט ובהקשרו מאשים: "את נזכרת בי ובקשר בינינו רק כשרע לך ואת צריכה אותי", הוציאוהו מהקשרו, טמנו בו משמעות חיובית וסיימו בו את ההפטרה. בכך נתנו פרשנות חיובית לדברי עם ישראל והוסיפו אהבת חינם שיש בכוחה לבנות הרבה מחורבות ירושלים.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: