"קצפת עלינו עד מאד" – הפטרת פרשת שופטים

עיוננו להלן בהפטרה יסתייע בהקבלה לתוכן ומבנה במגילת איכה, ועל כן הבה ונתחיל שם ואח"כ נשוב למקומנו.

במגילת איכה, בפרק ב', עומד הנביא לצד ירושלים המתמודדת עם מאורעות ומראות החורבן ומנסה לשכנע אותה להתנחם ביצירת קשר עם הקב"ה: "מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ הַבַּת יְרוּשָׁלִַם מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ… קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲ-דֹנָי שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת" (איכה ב, יג; יט). אולם השעה קשה וירושלים אינה כשירה לכך ואינה משתכנעת בנכונות המהלך. היא עדיין עמוסת מטען וטענות כלפי הקב"ה והפרק/הקינה מסתיים באי שיח וב"מבוי סתום". על כן, בפרק הבא, פרק ג, מנסה הנביא לעלות מזווית אחרת את חשיבות הקשר עם הקב"ה, משנה טקטיקה ונעזר להשגת יעדו בתיאור קשיים שעברו עליו באופן אישי וכיצד הוא בעצמו הבין שאין מנוס מפניה אל ה': "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ… גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי… זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל… חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ: טוֹב ה' לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ…". דרך תיאור עצמו, מבקש הנביא לשקף לעם גם את מצב העם וגם את דרך הפעולה האפשרית לו. טקטיקה זו מצליחה לפרוץ את החסם ובכך נפתחת עבור העם הדרך למהלך שיסתיים בסוף המגילה ב"הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם",

מעין זה מתרחש גם בהפטרתנו (ישעיה נא יב – נב, יב) אלא שלשם הקבלה תואמת יש לצרף אליה את הנבואה הצמודה לה אחריה (נב, יג – נג, יב), הפותחת במילים "הנה ישכיל עבדי".

הפטרתנו מרובה בביטויים כפולים הבאים לחיזוק, זירוז והדגשה, כמו "אנכי אנכי הוא מנחמכם", "התעוררי התעוררי קומי ירושלם", "עורי עורי לבשי עזך ציון", "סורו סורו".

מה טעון חיזוק וזירוז? מול איזו טענה נגדית חש הנביא צורך להדגיש את דבריו? אפשר שעומדת פה טענת ישראל המצויה גם בסיום מגילת איכה: "כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ, קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד" (איכה ה, כב). העם חש שאין הלימה בין העונש שקיבל לבין מעשיו, רעים ככל שיהיו, והדבר משתמע מתוך נסיון הנחמה של הנביא. במרכז ההפטרה מצוי תיאור קשה של חורבן (המזכיר ומקביל לאיכה, ב) והנביא מבקש לנחם על כך את העם: "אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית… כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ ה' וֵא-לֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי לֹא  תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד". הנביא אינו מכחיש ומתעלם מעוצמת החורבן שהומט על ישראל, רק מנחם ש"זה מאחורינו". בראש ההפטרה ובסופה מתמודד הנביא עם טענת המשך של העם האומרת שעוצמת המכה מלמדת על אכזבת ה' מעמו ובעקבותיה לנטישתו. הנביא נדרש להדגיש ש"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם… לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי… כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי:… כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם".

אך אפשר שלא היה די בדברים אלו בשביל לעמוד מול עוצמת הרגשות המובעת ב"קצפת עלינו עד מאד" ולפיכך היה צורך בנבואה נוספת, זו הצמודה,

נבואה זו, בדומה למקבילה מאיכה פרק ג', אינה פונה ו/או מתמקדת בעם כולו אלא מתארת דווקא אדם פרטי וקורותיו, את עבד ה'. הנביא מתאר דמות פרטית, דרכה הוא משקף לעם כולו את הבעיה ואת ביאורה. "מוסכם" על הנביא שהאיש/העם אכן ספג מעל ומעבר למה שראוי היה לקבל ושיש אמת בטענת "קצפת עלינו עד מאד", אלא שיש לבאר גם את סיבת הדבר וגם את הגמול והנחמה שיקבל על כך: "וה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי… וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל: לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא  רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ" (ישעיהו נג, י-יב). משמעות התשובה "והוא חטא רבים נשא" והשלכותיה מחייבות עיון נפרד בפני עצמו, אך מעשית, כנראה, שהיא פעלה את פעולתה

מבחינתנו, ההפטרה, כנבואה עצמאית וסגורה, ביקשה להתמודד עם עוצמת השבר שפקד את ישראל, לנחם בעתיד מזהיר, ולהבטיח שלא נטש ה' את עמו. גם אם נדרשה נבואה נוספת בכדי לשכנע בכך את העם מזווית אחרת, אין נבואות הנחמה שבהפטרתנו שבות אחור אלא נוספות לכל השאר.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: