גאולת צדקה ומשפט – הפטרת פרשות ניצבים – וילך

השבת האחרונה של השנה מביאה עימה לכלל סיום גם את סידרת הפטרות הנחמה, "שבע דנחמתא", המסתיימת בהפטרתנו (ישעיהו סא, י – סג, ט). נציע להלן שני קווי סיכום לסידרה כולה, מבלי לקפח התייחסות פרטנית להפטרתנו.

א. גאולה מחורבן.

במהלך העיון בנבואות הנחמה הצבענו על תכנים העולים מהקבלה והשוואה לקינות החורבן שבמגילת איכה הפנינו תשומת לב לפרקים א,ב,ג,ה ונשלים הפעם במבט לעבר פרק ד'. שם, מסתיימת הקינה בפניית ירושלים לבת אדום: "שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יוֹשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֙יִךְ֙ תַּעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי" (איכה ד, כא). המענה לכך ניתן בגאולת הפטרתנו: "מִי־זֶ֣ה בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה… מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת: פּוּרָ֣ה דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י… כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה… וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם" (ישעיהו סג, א – ו). כוס התרעלה המשכרת את אדום אינה רק "יום נקם" כלפי אדום אלא גם בסיס ל"שנת גאולי" של עם ישראל. קישור זה שבין הצדדים מצוי גם בפסוק ההמשך באיכה: "תַּם־עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ" (איכה ד, כב), בדומה לקישור הנ"ל, הארת פרקי הנחמה שבישעיהו (פרקים מ – סו) לאור קינות החורבן שמגילת איכה מלמדת על הזיקה הקיימת בין הגאולה לחורבן. במילים אחרות: "גובה הגאולה כעומק החורבן !". הצענו כבר בתחילת הסידרה, שקדמה לה "הצעה" לחורבן קשה אך לא טוטאלי שבעקבותיו תבא גאולה משמעותית אך לא שלימה. פרקי הנחמה באים אמנם על רקע חורבן וגלות מלאים אך מבטיחים גאולה שלימה.

 

ב. צדיק מרשע.

משימה: בחרו שתים משבע ההפטרות, שהן בעיניכם הכי עוצמתיות. לענ"ד, רוב הפותרים (נכונה, כמובן…) יצביעו על שתי האחרונות כנבחרות ועוד נדבר בכך.

אך קודם לזה, התייחסנו עד כה להפטרות הנחמה כמקשה אחת כי כולן עסקו באותו נושא גם אם בביטויים שונים. אך אם נעיין בהפטרות בהקשרן הרחב יותר, כחלק מרצף פרקים מ – סו בישעיהו, נמצא שרצף זה נחלק לשני קבצי נחמה: 1. פרקים מ – נד. 2. פרקים נה – סו. במונחים של הפטרות המשמעות היא: 5 ההפטרות הראשונות בקובץ 1, ו-2 האחרונות (שהצענום לעיל כנבחרות) בקובץ 2. מה ההבדל בין שני קבצי הנחמה? האם יש פה חלוקה נוספת לשני סוגי גאולות? האם עוצמת 2 ההפטרות האחרונות מלמדת על עדיפות שיש לגאולה בקובץ בו הן נמצאות?

נצמצם ונמקד את ההבדל בין שני קבצי הנבואות בהתאם לצורך ענייננו. קובץ 1 מתמקד בגבורת ה' ובגדולתו כנוטה שמים ויוסד ארץ וכגואל ישראל ב"גאולה לכל". אין התייחסות למגזרים בתוך העם, בחינת העבר ההיסטורי או ביקורת ערכית ומוסרית. הפניה היא לקולקטיב כולו. בהתאם לכך גם הגאולה. היא כללית, מתמקדת בנחמה ובקיבוץ הגלויות ולרוב אינה יוצאת מגידרה. קובץ 2, פרקים נה – סו, "יורד" להבחנות – בין צדיקים לרשעים, בין דרך צדקה ומשפט לשאינה כזו, להיסטוריה שבין ה' ועמו ובינו לבין הגויים. הגאולה מפורטת בהתאם לכך, לטב ולמוטב – יש ארץ חדשה, שמים חדשים ושם חדש לישראל. ירושלים תהיה חפציבה, דרושה, עיר לא נעזבה, ותשיש בה' "כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ". גאולת הצדיקים, בין מישראל ובין מהגויים, תהיה עוצמתית במיוחד. השאיפה היא ל"ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", אך הקב"ה גם בא חשבון עם פשעי ופושעי ישראל. גם פה, העוצמות ניגודיות בהתאמה. גובה שכר הצדיקים מקושר גם לעומק עונשם של הרשעים.: "כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֲדָשִׁים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־ה' כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם: וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־ בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר ה': וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י תוֹלַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וְהָי֥וּ דֵרָא֖וֹן לְכָל־בָּשָֽׂר" (ישעיהו סו, כב – כד). היינו רוצים ומצפים אולי שהספר יסתיים בנימה הכי אופטימית, הרמונית וגאולתית שנעים לנו לשמוע, אך מילות הסיום אינן כאלה וגם אם נחזור ונקרא שוב את הפסוק ה"לפני אחרון", לא נמחק את הכתוב. וכך הוטמע הדבר בתפילת עמידה, כשהדרך מקיבוץ גלויות לבנין ירושלים עוברת דרך צדקה ומשפט למינים ולצדיקים. ואפשר שזה החוט המקשר אותנו מהפטרות הנחמה להפטרת "שובה ישראל" שבפתח השנה החדשה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: