"הלוא זה צום אבחרהו" – הפטרת יום הכיפורים (שחרית)

בהפטרתנו (ישעיהו נז, יד – נח, יד) שתי נבואות עם תכנים שונים.

נבואה א – סוף פרק נז מבחינתנו, נבואה זו משלימה את עיוננו להפטרת שבת שובה ומגבה את דברי הנביא הושע שם. את תמצית דבריו ניתן לכלול ב-4 מילים: "ארפא משובתם, אהבם נדבה". גם ישעיהו, כהושע, מצביע על שינוי המתהווה בהתייחסות למעשי בני ישראל. לא עוד האשמה כנגד מעשים " בַּעֲוֹ֥ן בִּצְע֛וֹ", אלא הבנה ל" וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ". לא עוד תגובת "קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף", אלא פעולת שיקום על דרך " דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו". וחוזר הנביא ומדגיש שהתגובה הראויה אינה מצויה במכה אלא ברפואה: " שָׁל֨וֹם שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר ה' וּרְפָאתִֽיו". אך פה מוסיף הנביא נדבך נוסף, שלכל מהלך יש גם משמעות לקולא וגם לחומרא. אם הולכים בדרך האשמות ומכות, אזי, מחד, היחס קשה והתגובה קשה, אך מאידך, משעה שכוס התרעלה מוצתה עד תומה, הכל זכאים לגאולה, לנחמה ולשלום. אך אם הולכים במסלול של הבנה למשובה ושיקום ברפואה, אזי אמנם טוב מובחר יותר מובטח לשותפים בתהליך, " שָׁל֨וֹם שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב", אבל מאידך, לעומדים בקשי ערפם: "אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱ-לֹהַ֖י לָרְשָׁעִֽים". אין גאולה ונחמה כוללים וקולקטיביים אלא נעשית הבחנה ברורה בין צדיק לרשע.

נבואה ב – פרק נח נבואה זו עומדת בפני עצמה ואינה קשורה לאמור לעיל. ברקע הנבואה עומדת אי הבנה מוחלטת וחוסר תיאום ציפיות בין שני צדדים. דומה הדבר לשיח בעקבות קבלת ציון "נכשל" במבחן, שהיית בטוח שתקבל בו ציון 100. מצד אחד, עם ישראל כפי שהוא רואה את עצמו: " וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱ-לֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱ-לֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן: לָ֤מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע". מצד שני, זווית הראיה הנבואית: " …וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם… הֵ֣ן בְּי֤וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ: הֵ֣ן לְרִ֤יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ…". הנבואה מביעה תמיהה רבתי על תפישת התענית של ישראל: "הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ (?)… הֲל֣וֹא זֶה֘ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒(:) פַּתֵּ֙חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֤ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ…", וישראל עונים כנגד: ממתי "צום" פירושו לשלח רצוצים חפשי? ואיך משמעות "תפילה" בעברית היא להקל על קשי יום ולעזור להם? במילון עברי – עברי וגם בהלכה כתוב שצום הוא הימנעות מאכילה עד הלילה ותפילה היא מילמול פסוקים ובקשות. ואנחנו, מה שכתוב – עשינו. וכי אצלנו הבעיה?

לכאורה, אין די באמירה מעשית "הלוא זה צום אבחרהו…", שהרי אי ההבנה וחוסר התיאום הוא הרבה יותר בסיסי, עמוק ומהותי. אמנם, לכן יש לקרוא את הנבואה מסופה, שם מצביע הנביא על שורש הבעיה, ולאור זאת, לחזור אל ראשיתה ולעיצוב הצום הרצוי. " אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ ה' מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר" (נח, יג). הבעיה היא כשאתה מכניס לשבת/ ליום קדשי/ לקדוש ה' את רגלך, חפציך, דרכך, חפצך ועוד הרבה "   ך" שונים ומגוונים. אתה, בעצם, עסוק בעיקר בעצמך, ויתרה מזאת, אתה רותם את מה ש"לי הוא ולכבודי עשיתיו" לצרכיך ושאיפותיך. טעות היסוד היא שאתה עסוק בעיקר בעצמך! גם כשאתה פונה אלי, אתה למעשה דואג לעצמך! השבת שלך, התפילה שלך והצום שלך הם חלק מלא מעיסוקך בעצמך. אין להם ולא כלום עם השבת, התפילה והצום שלי, מלבד "שיתוף השם". ויש פעמים ש"share" הוא רק סוג של עבודה זרה. "תשיב משבת    ך…" יש לו שיתוף שורש עם המילה "תשובה" והתשובה היא שתסיג את עצמך ממרכז הבמה, תתבטל באופן פעיל ובמשמעות חיובית. וכשתרפה מעצמך, תגלה שעל דרך האמת תוכל להגיע אל עצמך רק דרכי: " אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָוְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ…". כך הוא גם "צום אבחרהו". ההימנעות מהאכילה, בצום כמו גם מעץ הדעת, מנחה אותך להסיג עצמך מן המרכז ולפנות מקום למלאות אחרת. זו התבטלות עצמית שמאפשרת מלאות של דאגה לזולת. כשכך תבין ולשם כך תכוון את הצום שלך, אז תגלה שיש הרבה מקום ל"   ך": " אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד ה' יַאַסְפֶֽךָ. אָ֤ז תִּקְרָא֙ וה' יַעֲנֶ֔ה, תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי".

גמר חתימה טובה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: