כי בסוכות אושיב את בני ישראל – הפטרת שבת חוה"מ סוכות

הפטרתנו (יחזקאל לח, יח – לט, טז) היא חלק משתי נבואות שהן למעשה נבואה אחת. הנושא המשותף לשתיהן הוא "מלחמת ה' על הרי ישראל בגוג מארץ מגוג וכל הגויים הנאספים עימו". קוצר המצע ואורך הסוגיה מנחנו להתמקד בשאלה אחת, שמבחינתו היא מרכזית: מה הקשר בין תוכן ההפטרה לחג הסוכות? אמנם, כדוגמא להסבר אפשרי, ניתן לומר ששבעים פרי החג מאפיינים אותו כחג שלום עולמי שמרכזו בירושלים, אך אין זה תואם את רוח המלחמה והחורבן שבנבואות. להלן יוצע שהצמדת הנבואה לחג הסוכות באה ללמד משמעות אחרת לישיבה בסוכה. לשם כך נרחיב את גבולות העיון ונעיין במלוא פרקים לח – לט, על אף החריגה מגבולות ההפטרה,.

ראשית, נציע מאפיינים בהפטרה, כשאין הכרח לקשר בין המאפיינים עצמם: א. בראש המערכה עומד "גוג מארץ מגוג", שהוא ישות בלתי ידועה, אך הוא "נשיא משך ותובל" ואיתם: "גֹּ֚מֶר וְכָל־אֲגַפֶּ֔יהָ בֵּ֚ית תּֽוֹגַרְמָ֔ה יַרְכְּתֵ֥י צָפ֖וֹן וְאֶת־כָּל־ אֲגַפָּ֑יו". כל אלו הם עמים מבני יפת. עמים אחרים, מבני שם וחם, נספחים ומגבים את המערכה וגם מצפים לרווחים, אך לא הם מוקד נבואות אלו. את לחימת הגויים ניתן להגדיר כ"ברברית", בהתבססה על כמות עצומה הפושט כארבה על שדה וכל מטרתה לשלל שלל ולבוז בז. ב. גוג ושאיתו ילחמו על אדמת ישראל נגד עם ישראל, היושב שקט ובוטח בנחלתו לאחר שקובץ ונגאל. ג. הנבואות הקודמות לפרקים הנידונים מתארים את גאולת ישראל, כשריבוי העם, הן בגלל קיבוצו והן מתנאי חיים מעולים, הם מרכיב משמעותי בגאולה. ד. עם ישראל הוא מרכיב סביל ושולי במערכה. אותו רוצים לשלול ולבוז, אך ההצלה היא מהלך בלעדי של הקב"ה מול הגויים.

אני מבקש לתרגם כעת את אוסף המאפיינים לרצף בעל הגיון וזאת בעזרת הקבלתו לאירועי יציאת מצרים, שזיכרונם מעצב את חג הפסח:

יציאת מצרים מלחמת גוג ממגוג
עיתוי ראשית היווצרות עם ישראל אחרית הימים
הגויים בני חם (דרום) בני יפת (צפון)
המגמה הפגיעה בישראל ע"י מניעת יציאתם לארצם, "ונלחם בנו ועלה מן הארץ" הפגיעה בישראל ע"י הגעה לארצו, בה הוא יושב לבטח.
ריבוי והתעצמות ישראל מרכיב מהותי המתהווה לפני המלחמה הגדולה
מעורבות ישראל באירוע מול הגויים ""אני ולא מלאך, אני ולא שרף". ישראל מוגנים עד יעבור זעם
מקום המשמש כמוטיב חוזר במערכה כולה בית על פני השדה, על ההרים
שלבים במערכה מכות מצרים "וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙"
שכר ישראל "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכל זהב ושמלות ונצלתם את מצרים" "וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל… וְשָׁלְל֣וּ אֶת־שֹׁלְלֵיהֶ֗ם וּבָֽזְזוּ֙ אֶת־ בֹּ֣זְזֵיהֶ֔ם"
2 שלבים עשרת המכות, על ים סוף פרקים לח – לט הם שלבים שונים וניתן להקבילם לשלבי מצרים
היעד "וידעו מצרים כי אני ה'" "וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י ה'"
מועד לזכרון פסח ?
מצווה מאפיינת אכילת מצה, המייצגת את החיפזון ביציאה ממצרים ?

 

העיון בטבלה מצריך ומאפשר פריסה רחבה, אך עיקר מטרתה הוא לשם שני התאים החסרים בסופה. הטבלה מצביעה מחד על הקבלה באופי ובמטרה בין גאולת מצרים לגאולה העתידה, ומאידך, על שוני ומאפיין עצמאי לכל אחת מהם. נבקש לטעון שבסוכות יש מאפיין מהותי של הגאולה העתידה, ולא רק זכר ליציאת מצרים. ההגנה על ישראל בעת מות הבכורות בבתיהם היתה בהיותם סגורים בבית. לעתיד לבא, תהיה המערכה על פני השדה ובהרים, ובאותה שעה תהיה הסוכה למגן חוץ בעדם. בעבר נלחם הקב,ה בבני חם, בעתיד הוא יילחם בבני יפת, ואפשר שבני שם הם הגויים שלעתיד יעלו אל ירושלים בחג הסוכות.

ההפטרה נותנת למצות הישיבה בסוכה משמעות של הכנה לאירוע עתידי. הסוכה היא מחסה של מעין "כיפת ברזל" בעוד הקב"ה נלחם באויביו. פסח, הרגל הראשון הוא מלחמת העבר בגויים. סוכות, הרגל האחרון, הוא המלחמה העתידית בהם. הם סוככים בכנפיהם על הרגל האמצעי, שבועות/ עצרת, הממוקד בעם ישראל ונושא משמעות של ארץ ישראל ותורת ישראל.

חג שמח

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: