"מי לא ינבא" – הפטרה לפרשת וישב

בהפטרתנו (עמוס ב, ו – ג, ח), הלקוחה מדברי הנביא עמוס, כלולים סופו של רצף הנבואות הראשון שלו וכל הנבואה השניה. שתי הנבואות בנויות ממאפיין משותף של 7 + 1, כל אחת לפי דרכה, כשבמרכיב השמיני והאחרון יש גם תוכן המשותף לשת הנבואות. דמיון זה מעצים את חשיבות המבנה ואת משמעות התוכן המשותף. ונבאר דברינו אחת לאחת.

ברצף הנבואות הראשון מנבא עמוס נבואות קצרות על 7 גויים בתבנית קבועה: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל… כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל… כֹּה… פִּשְׁעֵי צֹר… עַל… אדום… בני עמון… מואב… יהודה". לאחר סריקת 7 העמים הסובבים כטבעת את ממלכת ישראל מגיעה הנבואה לשיאה בנבואה שמינית ארוכה: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל…" (ב, ו). בנבואה זו שני מרכיבים המתפתחים בעוצמתם. בתחילה תוכחה קשה על עוול מוסרי שבין אדם לחבירו ולאחר מכן היא מועצמת על ידי הצבת החטא אל מול פירוט צדקות ה' עם ישראל כולל העמדת נביאים ונזירים לשם הוכחת העם, אך ללא הועיל: "וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים… וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאוּ" (ב, יא-יב).

כאמור, גם הנבואה השניה בנויה מ-7 + 1. התבנית הספרותית החוזרת על עצמה פה היא הצגת שאלות רטוריות שמשמעותן הברורה הולכת ומתעצמת ככל שהשאלות מתקדמות. המשמעות שמאחורי השאלות היא שלכל תופעה יש גורם העומד מאחוריה המפעיל ומנחה אותה ואין היא נגרמת מעצמה או נעשית לשווא: "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ: הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד: הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד: אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַה' לֹא עָשָׂה" (ג, ג-ו). ואז מגיע השיא במרכיב השמיני, שאף הוא מחולק לשניים. בתחילה מופיעה בו בשורה בהמשך למשמעות השאלה השביעית שאין רעה באה אלא אם כן הקב"ה הביא אותה. הבשורה היא שיש אפשרות לדעת מראש על הרעה המתעתדת לבא וממילא ניתן גם להערך אליה רוחנית ובכך גם לבטלה: "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲ-דֹנָי ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (ג, ז), אבל דווקא על רקע בשורה זו באה השאלה הרטורית, הניצחת, השמינית: " אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא אֲ-דֹנָי ה' דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא" (ג, ח) – ואין הכוונה בזה לנביא שחייב לומר את הנבואה אלא בייחוד לשומע הפסיבי, אותו שואלים רטורית הכיצד אפשר שלא יפנים את הנבואה הנאמרת לו, אחרי שידוע לו שהקב"ה "מעדכן" את נביאיו מראש ברעה שאפשר שתבוא ממנו.

כאמור, מבנה 7 + 1 המשותף לשתי הנבואות מעצים את התוכן המשותף של המרכיב השמיני. המשותף במרכיב השמיני הוא העובדה שהקב"ה "משתדל" לעדכן את בני האדם בהשלכות העתידיות של מעשיהם באמצעות מגוון דרכיה של הנבואה, מחלום לילה ועד אספקלריא המאירה, אך בני האדם מעדיפים להתכחש לנבואה ולנביאים, לדחות אותה ולהמשיך במעשיהם. ועל כך, גלות באה לעולם, אם צפונה ואם דרומה.

פרשת וישב פותחת בחלומות ומסתיימת בחלומות. התכחשות אחי יוסף לחלומותיו הנבואיים מתעצמת על רקע ההפנמה המלאה של עבדי פרעה את פתרונות יוסף לחלומותיהם. המציאות שהשתקפה לאחים מחלומות יוסף לא תאמה את התכנונים שלהם ולכן הם חשבו להכריח את המציאות, ואולי כביכול אף את הקב"ה, להיות מותאמים לתוכנית שלהם: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא: וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ… וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" (בראשית לז, יט-כ).

ההפטרה מלמדת שמכירת יוסף הייתה חמורה מאד, בבחינת "וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (עמוס ב, ו). אך למעלה מזו חמור היה נסיונם להתכחש לנבואה ולהכריח את המציאות כרצונם: "וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאוּ". על כך באה גלות, הפעם דרומה, ועל זה מכוונים דברי ר' יצחק: "מקרא זה אומר דרשני, רוח הקודש אומרת כן. הם אומרים "נהרגהו", והכתוב מסיים "ונראה מה יהיו חלומותיו", נראה דבר מי יקום או שלכם או שלי" (רש"י על בראשית לז, כ).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: