…וציוונו על ביעור החמצה – הפטרה לפרשת שמות

בכ-90% מתכני ההפטרות יש התאמה כללית בין המנהגים המרכזיים הנהוגים כיום (תימנים, ספרדים ואשכנזים), גם אם דרך האשכנזים בארוכה והספרדים מקצרים. הפטרת פרשתנו היא ממיעוט ההפטרות בהן כל מנהג הולך בערוץ נפרד. מנהג הספרדים להפטיר השבת בהקדשת ירמיהו לנביא (ירמיה א, א – ב, ג והאטליאנים מקצרים עד א, יט) והדבר מסתבר לאור ההקבלה להקדשת משה והסירוב הראשוני של שניהם למלא את התפקיד. התימנים מתמקדים בתיאור חסד ה' עם ישראל בהוצאתם ממצרים ובעיצובם כעם ועל כן מושכל ומובן מנהגם להפטיר במשל התינוקת האסופית שביחזקאל (טז, א – יד). חריגים בהקשר זה האשכנזים, שבחירתם להפטיר בישעיה כז, ו – כח, יג ולהשלים בכט, כב – כג אינה ברורה ואינה מובנת. ראשית, נבחרה הפטרה מהפרקים הקשים יותר להבנה שבספר ישעיהו. בוודאי לציבור הרחב. שנית, גם ספרותית אין להפטרה מבנה אחיד. לדוגמא: הפסוק הפותח למעשה מסיים נבואה שרובה אינו נקרא. כמו כן, ההפטרה בחלקה הראשון, המסיים את פרק כז, חותמת, בראיית מאקרו, את חטיבת הנבואות הראשונה שבישעיה וחלקה השני פותח חטיבה חדשה. והמשמעותי לנו: מה הקשר בין הפרשה להפטרה, חוץ מההקבלה הלשונית-פורמלית של "…הבאים מצרימה את יעקב" ל"הבאים ישרש יעקב"?

לכן, בעיוננו הפעם לא נבאר את ההפטרה אלא נתמקד בקישורה האשכנזי לפרשה. דהיינו, ברובד הפשט באמת אין קשר מוצדק בין ההפטרה וגבולותיה לפרשה. מאידך, "המקשר האשכנזי" ביקש להציע, בעצם הקישור, מבט פרשני אחר על הפרשה ועל יציאת מצרים ובו נתמקד. בראש וראשונה, יש בסיס לשוני בפשט להקבלה: "הבאים ישרש יעקב… ישראל" לעומת "אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב", "הכמכת מכהו הכהו" מול "איש מצרי מכה איש עברי", "אם כהרג הרוגיו הורג" על רקע "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת… ויבקש פרעה להרג את משה", "בשלחה תריבנה" לנגד "ואשלחך אל פרעה… אהיה שלחני אליכם… שלח נא ביד תשלחשלח את עמי… משלח בך את…", "הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים" לצד "וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא…" ועוד. אכן רימוז משמעותי ליציאת מצרים, אך מה תוכנו? מה משמעות ההקבלה? זאת נברר בעזרת ההשוואה הראשונה, שהיא ניגודית במהותה: בני ישראל באים מצרימה עם יעקב, ומאוחר יותר "…פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" וכך הם שוקעים במצרים ובשיעבוד. מנגד, ההפטרה בפתיחתה מציעה תסריט שונה מהמוכר לנו לתהליך זה: "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה" = בני ישראל באים לארץ ישראל, מכים שורש, מעלים ציץ ופרח ומכוחם תמלא הארץ לא אותם אלא תנובה. זוהי לא רק נבואה לעתיד אלא גם תרחיש היסטורי שהיה אמור להתממש ביציאה ממצרים. שישראל יבואו לארצם לא מתוך מלחמה ושרוש אלא מתוך השרשה, צמיחה ופריחה שיעשו טוב לכולם. איך זה היה אמור לקרות? "בְּסַאסְּאָה (- רצף מידת סאה ועוד סאה) בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה" – ריב השורש "ש.ל.ח." – שליחות משה ל"שלח את עמי" שאם לא אשלח מגפותי בקרבך. פרעה אמור היה להיענות לאתגר, לשלח את ישראל ולגבות מעצמתית את בואם לארץ והתיישבותם בה. במקביל, בני ישראל היו צריכים להתעצם מכך "וּבָאוּ… וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" ! ולא בהר הקודש, הר סיני. שוב, נבואה לעתיד אבל רומזת על החמצות העבר. למה הוחמץ החזון? מדוע יציאת מצרים שאנחנו מכירים הייתה אחרת? למה גם פרעה וגם ישראל לא עמדו באתגר? בכך עוסק חלקה השני של ההפטרה: "הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם" (כח, א). גם מבלי להבין כל מילה בנבואה, ניתן להבין שחטא הגאווה עמד בעוכרי ישראל והקישור לפרשה מלמד שגם בעוכרי פרעה. מה העצים את גאוותם? מוצקות הטבע שלרגליהם. הרי שומרון סיפקו כרמים ויין לשכורי אפרים והנילוס הביא את פרעה ל"לי היאור ואני עשיתיני". מהמים נמשה מושיע ומהיין היה ניתן להביא להר הקודש בירושלים, אבל שתי העוצמות תועלו לאפיקים אחרים. גאוות פרעה הביאה לחורבן מצרים, גאוות ישראל ויהודה הביאה גם היא לחורבנם. ישעיהו, בחטיבה הראשונה של נבואותיו וגם בשניה, ממקד ביקורתו בגאוות האדם וטוען שלא למדנו כלום מהחמצת מצרים, ועל כן אםשר שבגאולת העתיד יהיה מעין גאולת העבר, "וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיה ב, יז) כמו "ועברתי בארץ מצרים" – אני לא מלאך, אני ולא שרף להכות בבכורי מצרים וע"פ חז"ל גם בארבע חמישיות מישראל.

ההפטרה מתקשרת לפרשה בביאור מה החמצנו, איך חימצנו (וגם פרעה) את ההזדמנות, איזה חמץ צריך לבער ואת סוד הפשטות של המצה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: