"בהתנדב עם" – הפטרה לפרשת בשלח

תובנה נקוטה בידי אנשי צבא, שקרב הירואי המזכה לוחמים בעיטורי הערכה על מעשי גבורה יוצאי דופן משקף למעשה כשל מערכתי בניהול המהלך הצבאי. מבצע צבאי מוצלח אינו מבוסס על בודדים המחרפים נפשם אלא על שילוב כלים (תרתי משמע עבור בוגרי מכינות…) מדוייק. ככלל אצבע, ככל שכמות הצל"שים מרובה ודרגת העיטור גבוהה, כך כשל המערכת המנהלת גבוה יותר. בדומה לזה, אינה דומה בושתה של מערכת שחייל זוטר, עורפי וחסר מיומנות לחימה מציל אותה לזו של מערכת הניצלת ע"י קצין מוכשר ורב מעללים. ספר שופטים הוא הנמשל בנידוננו. בחלקו הראשון מתוארים שופטים המושיעים את ישראל מכף אויביהם בגבורה, ביצירתיות ובאחריות. אך כל אלה באו בנבואה לא בכדי לפאר את עושיהם אלא לשקף את הידרדרות העם כולו מפסגת "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים" (יהושע כד, לא) ועד תהום "איש כל הישר בעיניו יעשה". בהתאם לכך, גם רצף השופטים מהלך בציר "פוחת והולך", מעתניאל בן קנז ואהוד בן גרא, השופטים הראשונים, ועד יפתח ושמשון, אחרוני השופטים. על רקע כללי זה מופיעים דבורה וברק, לאחר אהוד ולפני גדעון. מה מלמדנו סיפורם ושירתם על מצבו הרוחני של עם ישראל באותו שלב?

במסגרת הסיפור, משני קצותיו, עומדות נשים: דבורה הנביאה מחד, ויעל אשת חבר הקיני מאידך. גם במסגרת השירה, משני קצותיה, עומדות נשים: "ותשר דבורה…" מחד, ואם סיסרא ושרותיה מאידך. ומקובלנו שמסגרת של סיפור, דהיינו פתיחתו וסיומו, נותנת פעמים רבות משמעות והכוונה לסיפור כולו. בנידוננו, אלו דבורה, יעל ואם סיסרא. בהקבלת ההפטרה לפרשת קריעת ים סוף, משמשת אם סיסרא על תקן פרעה ("בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא… אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ: הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל… כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' " על רקע "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל…"). יעל אשת חבר הקיני ממשיכה בדרך יתרו, אבי זקנה, השומע ובא. והקבלת דבורה למשה מסתברת לאור התפקידים אותם מילאה. היא נביאה, שופטת (הן במובן ההנהגתי והן במובן המשפטי) וכ"שרת בטחון" היא שולחת מצביאים לקרב. כמוהו, גם לה יש תפקיד הנהגתי אחד בו היא לא מכהנת – הכהונה. וכך נאמר: "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם…" על רקע " אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל…". הקבלת הדמויות ההפכית מדגישה את הא-נורמליות של המצב, בהתאם למגמתו של ספר שופטים להציב במרכז את מי שלא אמור להיות שם ובכך להדגיש את בעיתיות התקופה. כך גם מבהירה דבורה את המצב בתגובתה לבקשת ברק שתלווה אותו למלחמה: "אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא", ואילו אנחנו הנשים, איננו זקוקות לתפארת העיטורים והצל"שים בשביל להיות אשה במקום שאין איש ולא נאבד עשתונותינו מול נוסח כזה או אחר של הערכה…

אבל נשות הסיפור הן רק מרכיב אחד בהתנהלותה הלא בריאה של ההנהגה הישראלית של אותה עת. הכתוב אינו טורח להסתיר, לשבח ולגנאי, מרכיב אחר. דבורה, בדבר ה', שולחת את ברק לאסוף צבא ומגדירה את הר תבור כשטח הכינוס. זהו מקום גבוה, שמרכבות הברזל של סיסרא לא יגיעו אליו, ועל כן בטוח להערכות. סיסרא מצידו, נערך ברכב ופרשים במרחב העמק, שהוא גזרת הלחימה האידיאלית מבחינתו מול הישראלים חסרי הרומח ומגן וכל שכן מרכבה כלשהיא. ואז, כשברק ועימו בני נפתלי וזבולון מסיימים את התפילה לקראת הקרב, נותנת דבורה, בדבר ה', את פקודת היום: לרדת מההר אל העמק ולהתעמת חזיתית עם מרכבות סיסרא !. אם יש צל"ש שצריך ברק לקבל הוא על יכולתו הפלאית לאסוף לוחמים ולהנהיג אותם על בסיס פקודת מבצע שכזו. היש פלא בכך שכל מלומדי המלחמה בישראל – שבטי ראובן, גד ודומיהם, לא נטלו חלק במהלך "ההזוי" הזה? זה בדיוק כמו להגיד למשה על שפת ים סוף: "מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" ! לאן? אל תוך הים?… ואכן, ברק בן אבינועם ממלא בסיפור זה את מקומו של נחשון בן עמינדב. גבורתו של ברק לא הייתה כאיש מלחמה בקרב שלא ניהל ואותו מתאר הכתוב בחצי פסוק בלבד: "וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה לְפִי חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק" (ד, טו). גבורת ברק ו"זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה" הייתה בעצם מסירות הנפש הטוטאלית וקבלת צו ה' ביד דבורה כפשוטו, עם חוסר ההגיון הצבאי הריאלי המוחלט שהיה טבוע בו.

גבורתם הנפשית והרוחנית של ברק ולוחמיו אכן ממלאה את מרכז הסיפור, אך היא מובאת בספר שופטים בעיקר בשביל להדגיש עד כמה כל המערכת הלאומית שסביבם כשלה. דבורה ויעל במסגרת הסיפור וברק ולוחמיו במרכזו, מובאים בספר אחרי אהוד ולפני גדעון, כדי ללמד שאם "הציבור" היה ממנף נכונה את העוצמה הרוחנית והפיזית שגילו כל גיבוריו, לא היה צורך להתגלגל הלאה עד יפתח, שמשון וכל איש העושה את הישר בעיניו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: