מה עושים בכספי התרומות שלנו? – הפטרת שבת שקלים

סיפור ההפטרה (מל"ב יב, א – יז) הוא, בסה"כ, פשוט וברור. הכהנים היו אחראים, מינהלית ומעשית, לתקינות מיתחם המקדש וכיוון שהם לא עמדו במשימתם, העביר המלך יהואש את תפקידם לאנשי מקצוע. המעיין בסיפור שבמוקד מלכות יהואש יתרשם לחיוב מהתנהלות המלך ובעלי המלאכה העובדים באמונה ומנגד לשלילה מהתנהגות הכהנים.

אמנם, סיפור הדברים המובא במקור המקביל (דבהי"ב כד) דומה בפרטים רבים אך גם שונה. משם נלמד שצדקות יהואש הייתה מותנית מאד בנוכחותו והשגחתו של דודו ומכשירו למלוכה, יהוידע כהן הראש. לאחר מות יהוידע בשיבה טובה, נטה המלך אחר שריו והכניס לירושלים ולמקדש עבודה זרה ועשה הרע בעיני ה'. בן דודו, זכריה הכהן בן יהוידע, עמד כנביא מוכיח מול המלך והשרים וניבא רעה על הממלכה בעקבות התפנית הדתית שנעשתה. המלך יהואש, במהלך של כפיות טובה כלפי דודתו יהושבע, שהצילה את חייו מידי סבתו/אמה עתליה וגידלה אותו במסירות נפש במיתחם המקדש ובחסות הכהנים , וכלפי דודו יהוידע הכהן, שהעלהו לכס המלוכה וחנך אותו, צוה להרוג את זכריה הכהן-הנביא בתוך העזרה כעונש על תוכחתו. משום כך, כעונש, הביא הקב"ה על ממלכת יהודה מסע מלחמה ועל המלך עצמו את מותו בקשר שקשרו עליו עבדיו. נמצאת התמונה העולה מדברי הימים מרככת מאד הן את החיוב שביהואש והן מנגד את הרושם השלילי של הכהנים.

כל השוואה בין מקורות באה להצביע על קשר והקבלה בעזרת הפרטים הדומים והשווים, אך יותר מזה היא מעצימה את הפרטים השונים שבין המקורות ומעצבת את המסר והתוכן שבכל אחד מהם. לאור זה, נשים לב לדברי ספר מלכים, להעמדת סיפור בדק הבית במרכז תיאור מלכות יהואש ולבחירת הנביא לעצב את דמות המלך כעושה טוב וישר ואת הכהנים כבעייתיים.

למעשה, הסיפור האמיתי הוא הסיפור הסמוי, סיפור משבר האמון מול הכהנים. מנהג כהני המקדש היה שכל הכסף הנתרם ע"י העם, והוא היה כסף רב מאד, "יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת" (יב, ו), דהיינו כל כהן באופן אישי קיבל ממכריו תרומות נדיבות שנכנסו לחשבון הבנק הפרטי שלו. מנגד, חובת הכהנים, כקבוצה, הייתה לדאוג מהונם לתקינות מלאה של מבנה המקדש ושל העבודה המתנהלת בו. דומה שעבור בן זמננו, המעורה ולו במעט בידיעות היום על בית(נ)א ישראל , מכריהם, מוקיריהם ודומיהם, נוהל כוהני זה הוא מדהים, מזעזע ובגדר דברים ש"אילולא היו כתובים אי אפשר היה לאומרם". אך אם הנוהל קיבל את אישור היועץ המשפטי של המקדש ומבקר הממלכה ונכתב ונחתם בדברי ימי ישראל, דומני שאין דרך להבינו אם לא שהיה אמון טוטאלי ומוחלט של העם בכהנים שכל מלאכתם מלאכת שמים ואין דבק בהם אף אבק נגיעה אישית. מן הסתם יש לצרף לכך גם מורא מקדש ופיקוח יעיל של מבקר המקדש והמחלקה לחקירות כהנים, אך יסוד לכל היא האמונה "כי באמונה הם עושים".

הראשון שהצליח להצביע באצבע ולקרוא בקול: "הכהן הוא עירום" הוא המלך יהואש ! – "וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם…" (ח). וגם ללא חקירה סמויה ומעצר בית נבין איפה הכסף שנכנס לחשבון הפרטי ולא יצא ממנו… ואפשר שדווקא יהואש הוא זה שהבחין בדבר, כיוון שיותר מכל אדם זר אחר, ידע הוא בדיוק מה נעשה ע"י הכהנים בתחומי המקדש, שהרי כל ילדותו עברה עליו בלשכת דודו, כהן הראש. מגיל שנה עד שבע הוא הוסתר שם, האזין, הפנים וראה לא רק מה נהדר כהן גדול בצאתו אל העם, אלא גם איך הכהן ואחיו מתנהגים בתוככי המקדש.

הנהלים החדשים שפורסמו בחוזר מנכ"ל המקדש בדבר המלך הסדירו את גביית כספי הקודשים, נתנו שקיפות לחלוקת הכסף והעניקו את האמון המוחלט לגזבר הממונה ולהנהלת החשבונות – "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים" (טז). דבר אחד לא נפתר כלל – האמון בכהנים !.

על הפסוק באיכה: "רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה… אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲ-דֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא" (ב,כ) אומרים חז"ל שהוא שיח בין ישראל, המאשימים את הקב"ה ב"אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים", ובין הקב"ה, המאשים את ישראל בהריגת זכריה בן יהוידע הכהן הנביא בתוך העזרה. אפשר שבין שני הצדדים עומדת הכהונה, שגם לה חלק משמעותי בהידרדרות מהריגת הנביא ועד אכילת הילדים.

פרשת שקלים באה לזרז את נותני התרומה להרים מליבם ומכספם. ההפטרה באה כתמרור אזהרה בפני אוספי התרומה ושליחי התורמים. ודומה בעיניי, שאם היינו יודעים ומאמינים באוספי התרומות שהם הפנימו עמוק את מסר ההפטרה וברור היה לנו שאיש אינו מנצל את רגישותנו וטוב ליבנו לטוב לו כל הימים, לא היה כל צורך בקריאה כלשהי כדי לזרז אותנו לכך.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: