על טלית שכולה תכלת – מדרש פרשת קרח

מוכר וידוע תיאור המדרש, המובא ברש"י, על קרח העומד מול משה ושואל על טלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים. בהמשך לו, מתווה המדרש שני ערוצים שונים באופי המחלוקת.

האחד, 'מחלוקת רגילה'. זו המביאה לידי ביטוי בפן הגלוי טענות צודקות, הגיוניות ומשמעותיות, אם כי חבוי מאחוריהן פן נסתר של אינטרס אישי. לפי זה הפרשה מתארת את המחלוקת הפוליטית הראשונה בישראל. חטא קרח ועדתו לא היה רק במחלוקתם הספציפית לשעתה אלא גם ב'start up' שיצרו ובפריצת הדרך לדורות. וכדברי המדרש:

"ותכס עליהם הארץ – הם אבדו ולא פחדותן, שנעשו אחרים תחתיהן שרי אלפים ושרי מאות"        (במדבר רבה קרח יח).

מכאן ולהבא ייחשד כל מנהיג ואיש ציבור, כמו גם החושד בהם עצמו, בכך שמשנתו ועשייתו מונעים ע"י אינטרס אישי וצורך פרטי. אפשר שעד קרח, אף אחד לא חשב לנהוג כך ואף איש לא חשד את רעהו בכך. רש"י מביא את הדיון בטלית שכולה תכלת ובבית מלא ספרים כטקטיקה דתית ערכית להשגת האינטרס האישי. במקום אחד מביא המדרש, ובעקבותיו רש"י, שקרח קיבל את מנהיגות משה ואהרן רק חלק על מינוי אליצפן בן עוזיאל לנשיא שבט לוי. במקום אחר מדגיש המדרש, שקרח ראה עצמו ראוי להחליף גם את משה וגם את אהרן. לשם כך השתמש המדרש בכפל המשמעות שבמילה 'יצהר', שהיא גם שם אבי קרח וגם כינוי לשמן:

"א"ר לוי למה חלק קרח על משה? אמר: אני בנו של שמן בן יצהר… ובכל משקים שתתן את השמן הוא נמצא עליון ולא עוד אלא שכתוב (זכריה ד) "אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ" וכי יש לשמן בנים אלא זה אהרן ודוד שנמשחו בשמן המשחה. אהרן נטל כהונה ודוד מלכות. אמר קרח ומה אלו שנמשחו בשמן המשחה בלבד נטלו כהונה ומלכות, אני שאני בנו של שמן איני נמשח ונעשה כהן ומלך? מיד נחלק על משה". (שם)

קרח, שכולו שמן, חולק על מי שרק ראשו נמשח בשמן, ולאור זה הטקטיקה הדתית בה הוא נוקט מקבילה ומתבקשת:

"ויקח קרח – מה כתיב למעלה מן הענין? "דבר אל בני ישראל… ועשו להם ציצית". אמר לו קרח למשה: רבינו משה, טלית שכולה תכלת, מהו שתהא פטורה מן הציצית? א"ל משה: חייבת בציצית, א"ל קרח: טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטרין אותה?, בית שמלא ספרים, מהו שיהא פטור מן המזוזה? א"ל: חייב במזוזה, א"ל: כל התורה כולה רע"ה פרשיות יש בה, ואינן פוטרות את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?"           (תנחומא (בובר) קרח ד).

הרי טלית שכולה מול ארבעה חוטים ובית מלא מול מזוזה כביטוי אידאולוגי לאינטרס של מי שכולו שמן מול מי שרק ראשו נמשח מבחוץ בשמן.

 

ערוץ שני, שבו מתווה המדרש את המחלוקת ניתן לכנותו 'מחלוקת אמיתית'. זו מחלוקת אידיאולוגית הנובעת באמת מעקרונות יסוד שונים וללא כל נגיעה אישית. זו מחלוקת שבה לשני הצדדים עמדות מוצקות, עוצמתיות ומשכנעות, שבאופן פשוט אין דרך להכריע בהן ואי אפשר לומר שאחד מכוון לאמת יותר מחבירו. בימי משה, הכריע הקב"ה במחלוקות כאלו, הנביאים והנבואה בהמשך ימי המקרא, הסנהדרין בלשכת הגזית ומאוחר יותר, נמנו וגמרו בבית המדרש על פי הרוב.

בניגוד לרש"י בערוץ הקודם, שחיבר בין האידאולוגיה לאינטרס, המדרש עצמו מעמיד אותם בפיסקאות נפרדות. הדיון בטלית שכולה תכלת הוא דיון עצמאי וסגור שהביא את קרח לומר בסופו:

"א"ל: דברים אלו לא נצטוית עליהם, אלא מלבך את בודאם, הדה הוא דכתיב 'ויקח קרח'." (שם)

דהיינו, בגלוי מאשים קרח את משה בשקר, אך בעומק הדברים הוא חולק על ההכרעה עצמה וממילא גם על המכריע:

"…כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנא' (במדבר כו) "בהצותם על ה'" …כל העושה מריבה עם רבו כאלו עושה עם השכינה… כל המתרעם על רבו כאלו מתרעם על השכינה… כל המהרהר אחר רבו כאלו מהרהר אחרי השכינה…"        (במד"ר (וילנא) קרח יח).

אפשר שטענתו של קרח, שטלית שכולה תכלת עדיפה על 4 חוטים, היא טובה וראויה, אך משבחר הקב"ה, הכריע, "ואת הקדוש והקריב אליו", לא ניתן הדבר לערעור. וכך נדרשים דברי משה "בקר ויודע ה' ":

"ד"א "בוקר" – אמר משה: גבולות חלק להם הקב"ה בעולמו, יכולים אתם לערב בוקר לערב? והוא דכתיב בתחלה "ויהי ערב ויהי בוקר", "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך", בשביל תשמישו של עולם, וכשם שהבדיל בין האור ובין החושך, כך הבדיל ישראל מן האומות [שנאמר] "ואבדיל אתכם מן העמים", וכך הבדיל אהרן, [שנאמר "ויבדל אהרן] להקדישו קדש קדשים הוא ובניו" (דהי"א כג,יג), אם יכולים אתם לערב אותם הבדלות שהבדיל בין היום ובין הלילה, אתם יכולים לבטל את זו, לכך אמר להם "בוקר ויודע ה' את אשר לו", כבר הוא מתוקן, ואת אשר יבחר בו יקריב אליו". (תנחומא (בובר) קרח י).

אין הבדל נראה לעין בין שבת ליום חול, בין ישראל לעמים ובין קודש לחול, ובכל זאת לכל אחד יש סטטוס מוגדר ע"פ הכרעת ה'. כך גם היה צריך קרח לקבל את אי הבחירה בו ואת הבחירה במשה ואהרן.

 

מודעות פרסומת

One response to this post.

  1. Posted by משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 15 ביוני 2015 at 19:10

    יישר כוחך–המעבר למדרש השביח ופתח צוהר נוסף בעלון

    הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: