מיהו בלעם בן בעור? – לפרשת בלק

המבוא להלן הוא דף מקורות לשיעור בע"פ שהוספתי לו הסברים כלליים כדי לאפשר את הבנתו בקריאה מן הכתוב.

1.

תשאלו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות על דמותו של בלעם, תקבלו תשובה ברורה שמדובר באדם רשע בעל תכונות אופי שאינן ראויות לבני אברהם, יצחק ויעקב. אלא שהעיון בפשט הכתובים לא מצביע על שום התייחסות שלילית של התורה, והמקרא כולו, לדמותו של בלעם. לאורך כל פרשת בלק משרטטת התורה את בלעם כאדם הבא מן החוץ, שנשכר לבצע את תחום עבודתו המקצועית, המדגיש שוב ושוב שהוא כפוף לדבר ה' ולא נמצא בכתוב שום מילה / הגדרה / התייחסות שיפוטית לבלעם כאדם רשע או בעייתי בתחום המידות.

כך הוא הדבר בפרשת בלק וכך הוא גם בכל ההתייחסויות לבלעם במקומות אחרים במקרא. גם שם לא נמצא שום התיחסות שיפוטית מפורשת המדברת בגנותו של בלעם. להלן המקומות במקרא, מעבר לפרשת בלק, המזכירים את בלעם :

"וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם… וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב"  (במדבר לא,ח)

"…וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ: וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' " (דברים כג, ה)

"עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה':" (מיכה ו,ה)

"אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה… וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן… וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם"                   (יהושע יג,כב)

"…וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱ-לֹהִים עַד עוֹלָם: כִּי לֹא קִדְּמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם וַיִּשְׂכֹּר עָלָיו אֶת בִּלְעָם לְקַלְלוֹ וַיַּהֲפֹךְ אֱ-לֹהֵינוּ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה"         (נחמיה יג,ב)

          —————————————————-

2.

דמותו של בלעם כרשע עוצבה על ידי חז"ל. פעמים רבות ניתן לומר שחז"ל ניגשים לכתוב ב"ידים נקיות", ללא דעה קדומה, וסגנון הכתוב ודרכי הדרשה שלהם מוליכים אותם לשרטוט דמות או תופעה. במקרה זה המדרש היה "מדרש יוצר", והכתוב בקפלי מילותיו גם החביא ברובד סמוי וגם נתן לנו את המפתחות לגילוי רובד זה והנחה אותנו להאיר את אותו פן סמוי, שהוא רובד נוסף על הרובד הגלוי והפשוט. אבל פעמים רבות, וכן הוא גם בפרשתנו לגבי דמותו של בלעם, משמע שחז"ל הגיעו עם מסורת מוקדמת לגבי הדבר אותו צריך להפיק מן הכתוב והם משקיעים מאמץ רב באמצעות דרכי הדרשה בשביל לשרטט את אותה מסורת כמשתמעת מן הכתוב. הדבר בולט במיוחד כאשר מפשט הכתוב משתמעת התייחסות חיובית או שלילית לאדם או לתופעה ואילו חז"ל בדרשתם הופכים ממש את המשמעות לצד הנגדי. כך הוא בפרשת תולדות כשמדרשים משרטטים דמות מופת של ישרות ואמת כלפי יעקב ובמקביל משרטטים את עשו כרשע גמור. כך גם ביחס לבלעם. בחלק מהמקורות שלהלן ניתן להבין בקפלי המילים התייחסות שלילית של הכתוב כלפי בלעם, אם כי בחלקם נראה מאמץ משמעותי להפוך ממש את משמעות הכתוב לצד הנגדי, כמו בהתייחסות המדרש לדברי בלעם מול המלאך "חטאתי" וכן "אם רע בעיניך אשובה…"

הנה ריכוז האמירות במדרש רבה לפרשת בלק המעצבות ומשרטטות את דמות בלעם:

"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם… לִקְרֹא לוֹו לֵאמֹר"  – לקרא לשמו, לטובתו שכתב לו, שלא תהא סבור שלעצמי בלבד אתה עושה ואני מכבדך. אם תעקרם, מכל האומות אתה מתכבד, וכנענים ומצרים כלם משתחווים לך.

"מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ:  וַיֹּאמֶר…בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב ששָׁלַח אֵלָי" התחיל מתגאה ואומר: אף על פי שאין אתה מכבדני ואין אתה מוציא לי שם טוב בעולם, המלכים מבקשים אותי.

להודיע, שהיה שונא אותם יותר מבלק. שבלק לא אמר, קבה לי, אלא ארה לי. וזה אמר: קבה בפירוש, שנוקב השם ומפרש. בלק אמר: ואגרשנו מן הארץ. והוא אומר: וגרשתיו – מן העולם הזה ומן העולם הבא.

לא אמר להם 'לא נתן לי המקום רשות לילך ולא לקלל', אלא, "מאן ה' לתתי להלוך עמכם" – אמר לי: אין כבודך לילך עם אלו, אלא עם גדולים מהם, שהוא חפץ בכבודי.

"אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" – מכאן אתה למד שהיו בו… נפש רחבה, דכתיב: "אם יתן לי…" – אילו היה מבקש לשכור חיילות להלחם כנגדן, ספק נוצחין, ספק נופלין. לא דיו שיתן כך ונוצח? הא למדת, שכן בקש.

"ואדעה מה יוסף ה' דבר עמי שהיה מתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידו (- יוסף ה' עליכם ככם 1000 פעמים ויברך אתכם…)

מיד השכים בבקר, שנאמר: "ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו" – וכי לא היה לו עבד ולא שפחה?! אלא מרוב שנאה ששנא את ישראל, קדמתו ועמד בזריזות הוא בעצמו. אמר לו הקב"ה: רשע, כבר קדמך אברהם אביהם לעקידת יצחק בנו, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" (בר' כב ג)

"וילך עם שרי מואב" – ללמדך, שהיה שמח בפורענות של ישראל כמותם

"ויאמר בלעם… חטאתי כי לא ידעתי" – להודיע, שהיה רשע גמור, ידע שאין עומד על הפורעניות אלא תשובה. שכל מי שחטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו. (- דוד במפקד/בת שבע?) "ועתה אם רע בעיניך אשובה לי" – אמר לו: אני לא הלכתי עד שאמר הקדוש ברוך הוא קום לך אתם, ואת אומר שאחזור. כך אומנתו. לא כך אמר הקב"ה לאברהם להקריב את בנו, ואחרי כן, ויקרא מלאך ה' ויאמר אל תשלח ידך ( בר' כב יב). למוד הוא לומר דבר, ומלאך מחזירו. ועכשיו אם רע בעיניך אשובה לי. ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים – שחלקך עימהם וסופך לאבד עימהם . וילך בלעם עם שרי בלק – מלמד שכשם שהם שמחים לקלל את ישראל, כך הוא שמח.

כי מראש צורים אראנו – להודיעך שנאתו של אותו רשע, שמתוך ברכתו אתה יודע מחשבתו. משל למה הדבר דומה? לאדם שבא לקוץ את האילן. מי שאינו בקי, קוצץ את הענפים כל ענף וענף ומתייגע. והפקח מגלה את השורשים וקוצץ. כך אמר אותו רשע: מה אני מקלל כל שבט ושבט, הריני הולך לשורשיהם. בא ליגע, מצאן קשים. לכך אמר: כי מראש צורים אראנו.

            ———————————————————————-

3.

הרי שהשאלה המרכזית היא מדוע כה משמעותי למדרש לעצב את דמותו של בלעם כשלילית כל כך, בשעה שהכתוב בפשוטו מקפיד להישאר ניטראלי?

המדרש בתחילת פרשת בלק מגדיר הסיבה לכתיבת 'פרשת בלעם' כהעמדה של ;2 גורמים זה מול זה: באופן פרטי ונקודתי זה נבואת משה לעומת נבואת בלעם ובמעגל כללי ומקיף יותר זה עם ישראל לעומת אומות העולם

"וכל גדולה שנטלו ישראל, את מוצא שנטלו האומות כיוצא בה. העמיד משה לישראל שהיה מדבר עמו כל זמן שירצה. העמיד להם בלעם, מדבר עמו כל זמן שירצה. ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי האומות… לכך נכתבה פרשת בלעם, להודיע למה סלק הקדוש ברוך הוא רוח הקדש מאומות העולם, שזה עמד מהם, וראה מה עשה."

נראה שהמדרש מעצב את בלעם כרשע על אף חזותו החיצונית בפשט הכתוב כאדם ניטרלי, כדי להדגיש את גדולתו של משה על אף חזותו החיצונית הקפדנית כלפי ישראל הבאה לידי ביטוי בפרשת חקת ושעליה נענשו הוא ואנרן באי כניסה לארץ.

פרשת חקת (משה ואהרן) על רקע פרשת בלק: משה מוכיחם: "שמעו נא המורים" ונענש על ידיהם ובכל זאת הוא נביאם ומנהיגם.       בלעם מברכם, אך הוא דוגמא לרשע גמור.

 

במישור הכולל והמקיף יותר, זה שבין ישראל ואומות העולם, המדרש מתייחס לדמותם הבעייתית של אומות העולם כדי להציב אמירה מקבילה ביחס לען ישראל. במרכז ספר במדבר, מפרשת בהעלותך והלאה, מרוכז רצף חטאים קישם של עם ישראל מול א-להיו, הנהגתו, ארצו וייעודו. לכלל חטאי ישראל במדבר שרוכזו בפרשיות ספר במדבר. מבקש המדרש להדגיש, במבט כולל על חטאי ישראל,  שמהותית 'ישראל, אע"פ שחטא ישראל הוא' בסתר המדרגה. ועל אף החטאים החיצוניים, במהות יש בהם נקודות יסוד חיוביות, אותן מאיר בלעם, שהן דוחקות את הביטוי החיצוני ומותירות את עיקר הרושם המהותי. רושם זה הוטבע בעצם בחירת ה' בישראל או במעשי האבות או בחלק ממעשי הבנים. מ"מ המהות היא בריאה וטובה. לצורך הדגשה זו מעמידים חז"ל את אומות העולם מול ישראל, שאוה"ע, גם כשמביאים לידי ביטוי חיצוני וגלוי מטוב ואור ליבם, עדיין טמון במהותם מרכיב שלילי ופסול. ככל שהכוח שבידיהם חזק יותר, הפן הפגום והבעייתי בא יותר לידי גילוי חיצוני. התורה פותחת בספר בראשית בכח הפיזי העצום שניתן לבני האדם בכדי לעצב וליצור עולם טוב וראוי אלא שגם דור המבול וגם דור הפלגה ניתו את הכח לכיוונים פגומים ושליליים. לקראת סוף התורה, כשבנ"י כבר עומדים בערבות מואב על ירדן ירחו (כאמור בסוף פרשת חקת) וכעת נותרה רק ההערכות לכניסה המעשית לארץ, מצביעה התורה מנגד על כח רוחני עצום שניתן לאומות העולם, שגם הוא תועל לכיוונים שליליים ע"י המחזיק בו ולא לכיוונים יוצרים ובריאים – "שזה עמד מהם וראה מה עשה".

 

(בשולי הדברים אדגיש לענ"ד שהפער בין הביטוי החיצוני למהות הפנימית, הן בישראל והן בגויים, הוא ביטוי להתייחסות כוללת בהיקפה. אין בכך בכדי להגדיר התייחסות מעשית שוטפת נקודתית בחיים הרגילים. דהיינו, אדם מישראל שהוא בעל התנהגות רעה או מעשים שליליים יש להקהות את שיניו כרשע ולהתייחס אליו כאדם שלילי. יש רבדים עמוקים בסיסיים שיש לנו לזכור שעדיין 'ישראל הוא', אבל בשוטף אין לראות בו צדיק כיוון ש'ישראל הוא' אלא להרחיק ולהתרחק. מאידך, אם בן נכר עושה מעשה טוב וראוי יש לציין את שבחו ולראות את טוב מעשיו ולא לחפש את המניעים הסמויים הפגומים שמאחרוי מעשיו. אםשר שהוא אישית אדם טוב וצדיק מהרבה ישראלים אחרים ויש הרבה מה ללמוד ממנו. אמנם הוא משוייך באופן עמוק ומהותי לסביבה שיש ביסודה פגם ופוטנציאל לבעייתיות, אך אין לחפש זאת ברובד השוטף של החיים אלא בתייחסויות יסוד עקרוניות.)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: