" אִם קָפַץ בְּאַף – רַחֲמָיו סֶלָה" – מדרש ב' דנחמתא

לעיתים עולה מפשט הכתוב משמעות נקודתית שהמדרש אינו מסכים לה בחשיבה ערכית כוללת. אחת הדרכים בהן מביע המדרש את דעתו היא הטמעת משמעות בכתוב ההפוכה מהפשט אך הולמת את דעתו. כבר בשבת שעברה ראינו שהקב"ה שולח מתווכים שינחמו בשמו את ירושלים, "נחמו נחמו עמי יאמר א-להיכם", והמדרש מטמיע בפסוק משמעות של תביעה מישראל להתנחם ואף משמעות הפוכה, שיש לנחם, כביכול, דווקא את הקב"ה על החורבן:

כך גם בהפטרת השבת:

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַא-דֹנָי שְׁכֵחָנִי: הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ"            (ישעיהו מט, יד-טו)

ציון מתלוננת או נוקטת עמדה רוחנית שהחורבן והגלות מבטאים עזיבה ושכחה והקב"ה מנגד מצהיר שאין הדבר כן ומבטיח גאולה מפתיעה ועוצמתית. בשלב ראשון נראה שהמדרש אינו מבטל את משמעותו הפשוטה של הפסוק, אך מביא את לחמו' ממקומות שונים בכדי לבקר את מאמר ציון:

"מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" (איכה ג: לט).

א"ר אבא בר יודן: מה יתאונן אדם והוא חי? דיו לאדם שהוא חי ! א"ר ברכיה: חיתי בידך: וחי ומתאונן.

א"ר לוי: מה יתאונן אדם לחי העולמים? אלא אם מבקש אדם להתאונן, "גבר על חטאיו". א"ר יודן: יעמוד כגבור ויתוודה על חטאיו, ואל יתאונן.

רבי אומר: אמר הקב"ה: תורעמנין בני תורעמנין הם, אדם הראשון, עסוק אני עמו לעשות לו עזר, "אעשה לו עזר כנגדו", והוא מתרעם לפני, "האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה", …אף ציון, כך היא עושה לי: אני עסוק עמה להעביר את המלכיות מן העולם, לא כבר העברתי בבל ומדי ויון ועתיד אני להעביר מלכות הרשעה הזאת, והיא מתרעמת לפניי ואומרת עזבני שכחני – "ותאמר ציון עזבני י"י וי"י שכחני".   (שם יז)

חלקו הראשון של המדרש, על חדות 4 חלקיו, מבקר את עצם ההתאוננות וההתלוננות. חלקו השני מעצים את הביקורת בהצבעה על כך שהתרעמות ישראל נעשית בשעה שבמקביל הקב"ה עסוק בתיקון מצבם ובגאולתם. ה'עוקץ' בביקורת זו היא שאותה 'שעה שבמקביל' אין לה התחלה ואין לה סוף, היא נמשכת לאורך כל ההיסטוריה ואין שעה ריקה מתהליך גאולה שיכולה 'לאפשר' הצפת תרעומת. למעשה, רבי מביע רעיון או מתבטא כנגד 'מתלונני גאולה' לא רק בהקשר ובהתאמה לימים שאחר חורבן בית ראשון אלא לכל עת ושעה על רצף ההיסטוריה. מבחינה מתודולוגית נאיר שרבי מצטט כביכול שיח שנעשה בימי גלות בבל, אך למעשה אין זה באמת ציטוט שעבר במסורת אלא לבוש הרצאתי למסר רלוונטי לימיו שהוא עיבד, שהרי ברור שהאמירה "לא כבר העברתי בבל ומדי ויון ועתיד אני להעביר מלכות הרשעה הזאת" אינה יכולה להאמר בימי ישעיהו או גלות בבל אלא בימי רבי.

לעיל ראינו את עצם הביקורת ותוכנה. בפיסקה להלן יבטא אותם המדרש, כאמור בפתיחה, בהפיכת פשט הכתוב. המדרש מתבסס על פרק עז בתהילים, בו מועלה זכרון ניסי ה' בעבר ובעקבותיו באה תמיהה/ טרוניא/ תרעומת על המצב הנוכחי במלוא שלושת הפסוקים דלהלן:

"הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲ-דֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה"             (תהלים עז, ח-י)

אמנם, המדרש תובע כבוד המקום ואינו מוכן להותיר האשמה ללא מענה ועל כן הוא דורש את סיום הפסוק השלישי. בפשט, זו תמיהה, המצטרפת לקודמותיה, האם בגלל כעסו הפסיק ה' את רחמיו?. המדרש מפסק אחרת: " אִם קָפַץ בְּאַף – רַחֲמָיו סֶלָה" –

"אף על גב דהוא כעס, רחמוי קריבין (= רחמיו קרובים). וציון אומרת עזבני שכחני: "ותאמר ציון עזבני י"י וי"י שכחני".

השורה הראשונה הופכת את התלונה להבטחה. השורה השניה מתקשרת להפטרתנו ומתקיפה את ציון המתלוננת על שכחה בשעה שהרחמים קרובים.

בדרך זו ביקר המדרש גם האשמות חריפות במגילת איכה. פרק ב' כולו הוא התקפה חריפה בעוצמתה של ירושלים כלפי הקב"ה על מאורעות החורבן. גם שם המדרש אינו מוכן להותיר את הכתוב ללא מענה והופך פשט פסוק על פניו:

"רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲ-דֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא" (איכה ב,כ)

ומביא המדרש:

"מעשה בדואג בן יוסף שהניחו [אביו] בן קטן לאמו. בכל יום היתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו של זהב לבית המקדש, וכשגבר אויב טבחתו ואכלתו, ועליה קונן ירמיה "אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים", משיבה רוח הקדש ואומרת: "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא!"                    (בבלי יומא לח,ב)

המדרש מודע לכך שהוא הופך את פשט הכתוב על פניו, אך דווקא כך הוא בוחר להעביר את תוכן דבריו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: