נשיקת עשו והנקודות שעליה – מדרש לפרשת וישלח

מפגש יעקב ועשו, "הוא עשו אבי אדום", נדרש ע"י חז"ל לא רק כפרשנות תורה גרידא אלא גם בהקשר ובכוונת התייחסות לארועי זמנם, למציאות חייהם ולעימות המתמיד עם 'מלכות הרשעה', 'מלכות אדום', המלכות שהחריבה את מקדשנו והגליתנו מארצנו והיא קשה מקודמותיה. ההסתכלות לאחור על מפגש יעקב ועשו, בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים", הייתה תשתית גם למי שהדגיש פיוס ודיפלומטיה וגם למי שתבע הגדרה עצמית והתווה עימות.

במסגרת זו נעיין בדיון מדרשי אחד, על שעת המפגש ממש, אך נקדים לו רקע מתודי בפעולת המדרש.

מסורת ההדרכה לכתיבת ספר התורה כוללת, לצד כל האותיות הנכתבות,  גם עשר מקומות בתורה בהן יש לנקד נקודות מעל אותיות ומילים. אותם מקומות מוזכרים במספר מקורות, כשממדרש תנאי אפשר להבין שכך ניתנה תורה מסיני וממדרש אמוראי משמע שהם תוספת עזרא הסופר. אם כך ואם כך, תוספת הנקודות נדרשת ע"י חז"ל ובמספר מקומות מובנת משמעותן כהנחייה להבין את הכתוב שלא כפשוטו. וכך מודגם בספרי לחומש במדבר, לגבי מי שלא עשה פסח במועדו וזכאי לעשות פסח שני בחודש אייר כי במועד המקורי היה "בדרך רחוקה". מבאר המדרש:

"או בדרך רחוקה" – נקוד על הה"א (= של המילה "רחוקה"), שאפילו בדרך קרובה והוא טמא לא היה עושה עמהם את הפסח" (ספרי במדבר סט).

כלומר ש"רחוקה" זה לאו דווקא פיזית אלא גם רוחנית, גם אם פיזית הוא קרוב. וכך מובאות דוגמאות נוספות המוציאות מהפשט הראשוני המובן והוא מעין מדרש אליו מכוונת התורה בעזרת הנקודות:

"כיוצא בו: "ישפוט ה' ביני ובינך" (בראשית טז ה) – נקוד עליו, שלא אמרה לו אלא על הגר בלבד ויש אומרים על המטילים מריבה בינו לבינה. כיוצא בו: "ויאמרו אליו איה שרה אשתך" – נקוד עליו, שהיו יודעים היכן היא… כיוצא בו: "וישקהו" – נקוד עליו, שלא נשקו בכל לבו. ר"ש בן יוחי אומר: 'הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב'? אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו…" (שם).

אף שאפשר בפשט להבין שה' צריך לשפט במריבה בין אברהם לשרה, באות הנקודות להדגיש שאין ביניהם מריבה אלא בין שרה והגר. אף שניתן לחשוב שהמלאכים באמת לא ידעו היכן שרה ולכן שאלו "איה שרה אשתך?", באות הנקודות והופכות את המשמעות להגיד שידעו אלא שנהגו מנהג דרך ארץ.

כך גם לגבי הפסוק: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ". כיצד יש להבין את פשט נשיקת עשו וכיצד להבינה לאחר הנקודות שעל "וישקהו"? התנא האנונימי מבין שע"פ הפשט יש בסיס ריאלי לאחוות אחים אמיתית אלא שהניקוד מלמד שבמקרה הספציפי הזה האחווה לא הייתה שלימה בעקבות העבר ולכן לא נשקו בכל ליבו. רשב"י מבין את פשט הכתוב על בסיס השקפת עולם מקדמית לפיה עשו שונא ליעקב ולכן הפשט לא יכול להתפרש כאילו עשו באמת רצה לנשק ליעקב מתוך אחווה וצריך להבין שהוא רצה ברעתו מתוך שנאה. אלא שהנקודות על המילה מכריחות את רשב"י, באופן פרדוקסלי ואירוני, להסביר שבמקרה ספציפי זה עשו באמת נשקו בכל ליבו . הנקודות שהופכות את פשט האותיות מחייבות שנהפכו רחמיו על יעקב ושיש להלכה יוצאים מן הכלל.

ה'דרשן קמא' מניח לדורות קו פייסני ומשלים, אם כי נאלץ במקרה הספציפי של מפגש יעקב ועשו לפרש שהוא יוצא מן הכלל. רשב"י, בהתאם לדמותו במקומות אחרים, מתווה לדורות קו תקיף המיוסד על "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב", ו'נאלץ' לשלם מחיר פרשני במקום זה בגלל הנקודות. אמנם, המחיר אינו רק פרשני אלא גם לדורות, שהלא אם "מעשה אבות סימן לבנים", הרי שכמו שיש חריגה מן הכלל אצל יעקב ובמפגש ערוך נכון מול עשו הוא יכול להפוך את רחמי עשו כלפיו לכלל "ונשקו בכל לבו", כך גם לדורות יש אפשרות, בהערכות נכונה, לחרוג ולשבור מן הכלל ! במקביל, נכון הדבר גם לשיטת "תנא קמא", דהיינו, בד"כ אין 'עשו שונא ליעקב', עם זאת ישנם מקרים, אליהם צריך להיערך, בהם יכול עשו לבוא, להציג עצמו כידיד, להציע נשיקה, אבל למעשה הוא בא לנשוך. במקרה כזה, צריך הרבה רחמי שמים.

 

מעניין הדבר כיצד קיבלה מחלוקת זו עיבוד והכרעה במדרש מאוחר יותר:

"וירץ עשו לקראתו וישקהו" – נקוד עליו. אר"ש בן אלעזר בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה אתה דורש את הכתב, הנקודה רבה על הכתב אתה דורש את הנקודה, כאן לא כתב רבה על הנקודה ולא נקודה רבה על הכתוב אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו, אמר לו ר' ינאי: אם כן למה נקוד עליו? אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שיניו של אותו רשע, ומה ת"ל "ויבכו"? אלא זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שיניו, ר' אבהו בשם ר' יוחנן מייתי לה מן הכא: "צוארך כמגדל השן" וגו' (ב"ר עח).

נקדים ונאמר שלר"ש בן אלעזר מסורת מורכבת יותר ביחס הנקודות והאותיות ואופן הדרשה בהם, לשיטתו, אין די בכך שיש ניקוד על מילה, אלא יש לבדוק את מספר הנקודות ביחס למספר האותיות שתחתיהן, לפי שבאותם המקומות בהם מוצבות נקודות על האותיות, לא תמיד מספר הנקודות תואם את מספר האותיות. יש מקרים בהם יש נקודות רק על חלק מאותיות המילה ואז יש לבדוק מה היחס בין כמות האותיות שעם ניקוד לכמות האותיות שללא ניקוד. אם יש יותר אותיות עם ניקוד מאשר בלי, דהיינו "הכתב רבה על הנקודה", אשי יש לדרוש את האותיות שללא ניקוד בלבד. יש שמוצבות במילה יותר אותיות עם ניקוד מאשר אותיות ללא ניקוד, דהיינו  "נקודה רבה על הכתב", ואז יש לדרוש את האותיות עם הניקוד. כך מצאנו, לדוגמא, בדברי המלאכים לאברהם: "ויאמרו אליו איה שרה אשתך", שלשיטת ר"ש בן אלעזר במלה "אליו" רק האות 'ל' אינה נקודה ואז יש לדרוש את מה שנותר, האותיות "איו". ישנה האפשרות השלישית, הפשוטה, שמספר הנקודות כמספר האותיות. ר' שמעון בן אלעזר סובר שהנקודות רומזות למדרש המטמיע בכתוב משמעות שונה מזו שבפשט רק כאשר מספר הנקודות אינו זהה למספר האותיות, בין אם הכתב רבה ובין אם הנקודות רבות. אבל במקרה שמספר הנקודות זהה למספר האותיות, אין בזה בכדי לתת משמעות שונה מפשט הכתוב. אמנם, אז עולה השאלה, ששואל גם ר' ינאי את ר"ש בן אלעזר, אם הנקודות, הזהות במספרן לאותיות, לא באות לשנות מאומה בפשט האותיות, אז לשם מה בכלל הן באות? הרי איתן ובלעדיהן המשמעות אחת היא !? (עם זאת, אפשר שלשיטת ר"ש בן אלעזר, במקרה זה הנקודות לא באות להפוך את משמעות האותיות אלא דווקא להעצים יותר את משמעותן מזו המובנת בפשטן).

אם כך ואם כך, משמע מהמדרש שר' שמעון בן אלעזר (תנא בסוף תקופת התנאים) ור' ינאי (אמורא בא"י בראשית ימי האמוראים), שניהם מסכימים להנחת היסוד שעשו לא שונא ליעקב, כ'דרשן קמא' ולא כרשב"י, שאם לא כן אין משמעות לשאלת ר' ינאי "אם כן למה נקוד עליו?", דהיינו הפשט והדרש שלך זהים אז מה ערך נקודות הדרשה?, והרי דרשתו היא שנשקו בכל ליבו…

נמצא שעל אף אמירתו החד משמעית של רשב"י, "הלכה בידוע…", הבאים אחריו, כולל ר' יוחנן ור' אבהו התומכים את דעת ר' ינאי במדרש פסוק בשיר השירים, אינם צועדים בעקבותיו אלא בנתיבו העקרוני, לשעה ולדורות,  של ה"דרשן קמא", גם אם ר"ש ב"א לא מסכים להשלכה הפרשנית הנקודתית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: