היכרות לשם שמים – מדרש לפרשת וישב

הקירבה לחנוכה נותנת את ההשראה לדימוי הפרשה באמצעות החג. חז"ל רואים את פרשת יהודה ותמר ומקומה בפרשתנו כמו את תפקידם של נרות החנוכה בעיצומם של לילות השנה ההולכים ומתארכים. בשיא החושך הגדול אנחנו מדליקים אור קטן המרמז ומכוון אל האור הגדול העתיד לבא. במקביל, בשיא, או נכון יותר: בעומק, ההידרדרות בספר בראשית, עם מכירת יוסף בידי אחיו, מופיע מעשה תמר. וכך מביע זאת המדרש ב'פתיחתא' לפרק:

"ויהי בעת ההיא" – רבי שמואל בר נחמן פתח: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה" (ירמיהו כט, יא), שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח,"                 (ב"ר פה)

על רקע תפישה רחבה זו מבאר המדרש מדוע מוקמה פרשיה זו לפני קורות יוסף במצרים וירידת האחים שמה:

"בטרם תחיל ילדה" – קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון: "ויהי בעת ההיא וירד יהודה", מה כתיב למעלה מן הענין "והמדנים מכרו אותו אל מצרים".

דהיינו, בטרם יסופר על שיעבוד יוסף כעבד במצרים, מתארת התורה את ראשית שושלת בית דוד. אך עדיין אין בכך בכדי להסביר מדוע מוקמה הפרשה דווקא פה ולא, לדוגמא, בסמוך למעשה ראובן בפרשת וישלח, ואדרבה, מיקומה פה בעייתי שכן הוא קוטע רצף סיפורי אחר. וכך שואל המדרש:

"ויהי בעת ההיא" – ולא היה צריך קרייה למימר אלא "ויוסף הורד מצרימה", ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו?"

שתי תשובות מציעים חכמים מדור ראשון לאמוראים:

רבי אלעזר ור' יוחנן – רבי אלעזר אמר: כדי לסמוך ירידה לירידה. רבי יוחנן אמר: כדי לסמוך הכר להכר"

ר"א מקשר בין "וירד יהודה מאת אחיו" לבין "ויוסף הורד מצרימה" שבפרק הבא, ללמדנו ששני הצדדים נפגעו וחוו "ירידה" מהמהלך שנעשה וזאת אפילו אם נאמר שיש צדק במעשה האחים. כך לשעה וכך לדורות, מאבקים בין יוסף ליהודה בעייתים לשני הצדדים, גם ל'צודק' או 'מנצח'.

ר"י מקשר בין הרמאות שבמשפט "הכר נא הכתנת בנך היא אם לא" שאמרו האחים ליעקב לבין "הכר נא למי החתמת והפתילם" שבסוף רמאות תמר את יהודה. לדבריו, תמר עושה ליהודה את מה שהוא עשה ליעקב אביו. וכך מבהיר זאת המדרש:

"הכר נא למי החתמת" וגו' – אמר ר' יוחנן: אמר הקב"ה ליהודה: אתה אמרת לאביך "הכר נא", חייך שתמר אומרת לך "הכר נא".

 

אם נצרף לכך את "וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת" (בראשית כז, כג) שעשה יעקב ליצחק אביו, הרי שיש רצף רמאויות ועונשים עליהם מפרשת תולדות והלאה. בדומה לכך אומר המדרש:

"וישלח יהודה את גדי העיזים" וגו'ה- אמר ר' יהודה בר נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש: "משחקת בתבל ארצו"; "משחקת לפניו בכל עת" (משלי ח לא; ל) תורה שמשחקת על הביריות, אמר הקב"ה ליהודה: אתה רימיתה באביך בגדי עזים חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים.

גם פה נזכיר שתחילת השרשרת היא ביעקב המביא ליצחק את שני גדיי העיזים שהכינה אימו כמטעמים והלבוש עורות גדיי עיזים שעירים שהלבישה לו רבקה ונמצאת השרשרת מתחה שם.

אך אם כך, מדוע לא נענשה תמר גם היא על הרמאות שעשתה? אפשר שגם משום כך בוחר בן הדור האמוראי הבא, ר' שמואל בר נחמני, להציע סיבה אחרת לסמיכות הפרשיות ודרך אגב גם לתת תשובה מסויימת לשאלה:

"ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דא"ר יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה".

בכך מתקשרת אשת פוטיפר לתמר כנשים שראו תהליכים עתידיים אך ביקשו לזרז את מימושם ולהכתיב את המציאות. נותר רק לצרף את האשה השלישית הקשורה לשלשלת ולרצף המהלכים:

"שתים הן שנתכסו בצעיף וילדו תאומים: רבקה ותמר. רבקה: "ותקח הצעיף ותתכס", תמר: "ותכס בצעיף ותתעלף".

ובדומה לזה:

"ויהי בעת לדתה" – כאן לחסרים וכאן למלאין: "והנה תאומים" – תאומים מלא הוא, שניהם צדיקים. להלן (= לעיל, אצל רבקה, כתוב "תומים") "תאומים" חסר, אחד צדיק ואחד רשע."

ונותר רק לשאול מדוע ה"לשם שמים" של יעקב, יהודה ויוסף לא חסך מהם את מלוא המחיר כפי שחסך מרבקה, תמר ואשת פוטיפר ה"לשם שמים" שלהן?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: