אגדה בהלכה – מדרש לפרשת בא

פרשת קרבן פסח, הפותחת בצו ה' למשה ואהרן "החדש הזה לכם ראש חדשים", היא הפרשה ההלכתית הראשונה בתורה. עד כה פגשנו בעיקר בחלק ה'סיפורי' של התורה. על יסוד ההנחה שהתורה, כספר הוראה, צריכה לכלול רק מצוות והלכות ולא 'סיפורים', מבוססת המובאה בפתיחת פירוש רש"י לתורה: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח ב"בראשית"?…", בתשובה, נדחית למעשה הנחת היסוד של השאלה.

גם אנחנו, בעיונינו עד כה, עסקנו בדרשות חז"ל על 'הסיפור המקראי' וזאת בעזרת ספרות חז"ל המיוחדת לסוגה זאת, 'מדרשי האגדה'. כידוע, במקביל למדרשי האגדה, ישנה גם ספרות המאגדת את דרשות חז"ל בפרשיות ובנושאים ההלכתיים והיא ספרות 'מדרשי ההלכה'. המדרשים, הן באגדה והן בהלכה, אינם מסודרים ע"פ נושאים, כפי שנמצא בסדר המשנה והתלמוד או הרמב"ם והטור, אלא הם מלווים את רצף פרשות התורה ובהתאם לסדר הדברים שבה. סדר ספרותי זה משקף גם היסטורית, את סדר ואופי הלימוד שהתבצע בבתי המדרש של התנאים, שהתנהל על פי רצף הפסוקים. כללית, מדרשי ההלכה קדומים לקבצי מדרשי האגדה. הראשונים נערכו בשלהי תקופת התנאים, בעוד שסידור מדרשי האגדה מתחיל מתקופת האמוראים והלאה.

כיוון שעל אף הגדרת פרשתנו כ'פרשה הלכתית', בכל אופן יש בה חלקים סיפוריים המתארים את מכת בכורות והשלכותיה, וכיוון שהמדרש מלווה את כל הפרשה ברצף, נמצא שיש במדרשי ההלכה, פה ובמקומות אחרים, התייחסות מרובה גם ל'דרשות אגדה'. קבצי מדרשי ההלכה מחולקים ע"פ החומשים עם שם לכל קובץ. לדוגמא, מדרש ההלכה לספר שמות קרוי 'מכילתא', לחומש ויקרא משוייך ה'ספרא', וה'ספרי' לספרי במדבר ודברים. לספר שמות יש אפילו שני קבצים של מדרש הלכה, 'מכילתא דרבי ישמעאל" ו'מכילתא דרשב"י". כל אחד מהם משקף בית מדרש עם דגשים משלו, בעיקרון ולמעשה, בדרשת התורה. עם זאת, החלוקה אינה חותכת, מה גם שבקבצים שלפנינו הוטמעו תוספות ושינויים רבים, ודרשות רבות מופיעות בשניהם וכן חילופי שיטות.

יש מדרכי דרישת הכתוב שמשותפות הן למדרשי ההלכה והן לאגדה, אם כי דרכי הדרשה באגדה מרובות יותר, לפי שדרשן ההלכה מחוייב יותר לחשיבה לוגית ברורה המשתמעת מן הכתוב ושניתן להתמודד עימה. הברייתא המוכרת כ'ברייתא דר' ישמעאל' ופותחת ב"ר' ישמעאל אומר: בשלשה עשרה מדות התורה נדרשת בהן", מפרטת את דרכי מדרש ההלכה שהותוו בבית מדרשו.

פירטנו לעיל את שמות מדרשי ההלכה בהתאמה לחומשים והחסרנו מן הרשימה את חומש בראשית, שאין לו מדרש הלכה, לפי שכאמור הפרשה ההלכתית הראשונה היא קרבן פסח שבפרשתנו. בהתאם לכך, גם ה'מכילתא', מדרש ההלכה לשמות, מתחילה באופן סדור ועקבי רק מפרק יב.

בעיונים הבאים נשתדל לשלב גם מדרשות ההלכה, ונחתום בזה במעט מהאגדה וההגדה שבהלכה.

בשלהי ציווי משה לבני ישראל על הפסח מציין משה:

"וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (יב, כד-כז).

המילים "והיה כי תבאו…" יכולות להתפרש במשמעות מותנה, "אם תבאו…". אמנם, פרשנות זו אינה מסתברת, שהרי כל יציאת מצרים הייתה לשם הגעה לארץ, לפיכך יש לפרש "כאשר תבאו… ושמרתם את העבודה הזאת". ולמה מוזכרת פה הביאה לארץ? על כך עונים המדרשים:

"והיה כי תבאו אל הארץ וגו' תלה הכתוב לעבודה הזאת מביאתן לארץ ולהלן". (מכילתא דר"י פסחא יב).

גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכשישראל נכנסין לארץ עתידין לעשות את הפסח" (מכילתא דרשב"י יב,כה).

דהיינו, במדרש הראשון בארו זאת כהנחיה הלכתית, שהמצוה תחול רק מהכניסה לארץ, ובמדרש השני נתבאר כהבטחה נוספת ובשורה טובה על כניסה לארץ.

אמנם, בהמשך לנ"ל, מופיע מיד "והיה כי…" נוסף, האמור להתפרש כדלעיל כ"כאשר יאמרו לכם בניכם מה העבודה הזאת לכם…". וכך מתאר זאת המדרש:

"והיה כי יאמרו אליכם בניכם…" – בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה שסוף התורה עתידה להשתכח" (מכ' דר"י שם).

אמנם, מי שמקפיד לראות רק טוב מתייחס יותר לעצם הבנים מאשר לתוכן דבריהם:

"ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו ישראל באותה שעה שהן עתידים לראות בנים ובני בנים להם".

כך או כך, "ויקדו העם וישתחוו":

"ויקוד העם" – ללמדך שכל מי שרואה ושומע הנסים האלו שעשה הב"ה לישראל במצרים צריך לשבח. וכן הוא אומר: "ויספר משה לחתנו… ויחד יתרו… ויאמר יתרו ברוך ה'…"

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: