"בזכות מה?" תצעק אלי – מדרש לפרשת בשלח

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ".

בירור תוכן הצעקה של משה, שאינה מוזכרת כלל בכתוב ואיזכורה בא מיד הנחייתו: "…וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן", וביאור משמעות האמירה "מַה תִּצְעַק אֵלָי", יצרו דיון מדרשי ייחודי. מוקדשת לכך פרשה שלימה במכילתא דר"י (ומקבילה במכילתא דרשב"י על הפסוק) המביאה למעלה מ-25 דעות על אותו נושא !. חלקן מיוחסות לתנאים מוכרים, אך חלקן מאזכרות שמות שנדיר למוצאם בספרות חז"ל בכללה ואף כאלה שזהו איזכורם היחיד. נרחיב מעט בשתיים מהן.

מצרים מאחוריהם, הים לפניהם, חיות רעות מצד המדבר,

"וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה': וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם.. מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ… הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם… כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יד, י-יב).

דברים אלו מתחו את הדין כלפי ישראל:

"שאל ר' נתן את ר' שמעון בן יוחאי:… אתה מוצא 'מלאך ה" בכל מקום… וכאן הוא אומר "ויסע מלאך האלהים"?

אמר לו: אין אלהים בכל מקום אלא דיין. מגיד הכתוב שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה אם להנצל אם להאבד עם מצרים".        (מכילתא דר"י, ויהי, ד)

על רקע זה מפרשים רוב החכמים את צעקת משה כשאלה: "בזכות מה יכולים ישראל להינצל לאחר השבר שבדבריהם?". בהתאם לכך עונה לו הקב"ה: "(בזכות) מה?" תצעק אלי?", יש להם זכות ולכן "דבר אך בני ישראל ויסעו…". באופיה ומהותה של אותה זכות חלוקות הדעות.

יש גישה לפיה זכות לכשעצמה, בלי קשר ישיר לישראל, עמדה להם. דהיינו, בהעמדת עוצמת זכות X מול עוצמת הקטרוג על ישראל, הזכות 'מנצחת'.. לדוגמא: זכות אברהם, השבטים, צעקת משה, הבטחת יעקב "וא-להים פקד יפקד אתכם…" וכמובן, הבטחת הקב"ה לגאלם. בדומה לאלו מובא במדרש:

"שמעון התימני אומר: בזכות המילה אני אקרע להם את הים, שנאמר: "אם לא בריתי יומם חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיה לג כה). אמרת צא וראה אי זו היא ברית שהיא נוהגת ביום ובלילה? הוי אומר זו מילה". (שם, ג).

אמנם מילה חשובה, אך למה דווקא היא, יותר ממצוות אחרות, מזכה את קריעת הים? מה הקשר ביניהם?. אכן, במכילתא דרשב"י מובא בשם התנא הנ"ל, מהעיר תמנה ותלמיד ר' עקיבא, מקור נוסף:

"מה הוא אומר? "לגוזר ים סוף לגזרים" (תה' קלו יג).

מבאר ר' אהרן הכהן (לוניל/נרבונה, מאה 13) ע"פ מאמר חז"ל:

"לגוזר ים סוף לגזרים", אל תקרא לגזרים אלא לגוזרים" (כלבו, קכא).

והרשב"א (ברצלונה, מאה 13) גורס: "…אלא לגזורים" (שו"ת ז, תקלו). מ"מ, גזירת הים נגזרת מגזירת הערלה, וכמובא במדרש אחר:

"…יצאו ממצרים ובאו לים והיו ממרים, שנאמר "וימרו על ים בים סוף" וגו' וביקש הים לחונקן, שנאמר "והמים להם חומה" שנתמלא עליהם חימה ובקשו לחונקן, כיון שהגיעו המים לבגדיהם תלו בגדיהם מן המים, כיון שראה המים את המילה ברח, שנאמר "הים ראה וינס"… ולא נקרע אלא בזכות מילה, שנאמר "לגוזר ים סוף לגזרים" (אגדת בראשית יז).

 

גישה נוספת יוצרת זיקה ישירה בין הזכות לישראל . כלומר, 'הזכות' השפיעה על התנהגות ישראל ובזכות התנהגותם נקרע להם הים. לדוגמא, אמונה מוחלטת שהאמינו בעבר תביא אותם ל"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" והיא מלמדת שחוסר האמונה הנוכחי הוא רק זמני/מקרי. על דרך זו:

"ר' בנאה אומר: בזכות מצוה שעשה אביהם אברהם אני אקרע להם את הים, שנאמר: "ויבקע עצי עולה" וכתיב "ויבקעו המים".

התנא, משלהי תקופת התנאים ורבו של האמורא הארצישראלי ר' יוחנן, מקיש טכנית בין "ויבקע" ל"ויבקעו", ואנו נבקש את תוכן דבריו.

ר' בנאה (או 'בניה') מתמקד במסירות הנפש לציווי על אף הקושי שבו. התייחסות הקב"ה לצעקת משה מתפרשת כ"מה תצעק אלי כיצד ייגאלו אם אין להם מסירות נפש, כפי שעולה מתלונתם?'. התשובה: מסירות הנפש של אברהם אביהם, כשהשכים בבוקר לקיים את צו העקידה וביקע עצים לקראתה, עיצבה גם בנפשם מסירות אותה תראה כאשר "דבר אל בני ישראל ויסעו". כשהם יעשו זאת, במקביל יבקעו המים. כך המעשה שב"ויבקע" מביא לתוצאת "ויבקעו" ותלונתם לעיל רק מקרית.

מפיתוח ההקבלה נאיר שלאחר ביצוע "ויבקע…" הולך אברהם 3 ימים "וירא את המקום מרחוק", את הר המוריה שענן קשור עליו, כדברי חז"ל. במקביל, גם ישראל לאחר "ויבקעו המים" נוסעים מהים "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". מסתבר שאחרי 3 ימים היו אמורים כאביהם לראות 'את המקום מרחוק', את הר סיני שעליו ירד הענן וממנו התורה. אולם, "וְלֹא מָצְאוּ מָיִם". לכך מזהים חז"ל את המים עם התורה. לא מצאו את ה'מים הרוחניים' כי הטריד אותם יותר חוסר ה'מים החומריים'. לכך אמרו בחסידות שגם נערי אברהם ישבו עם החומר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: