כפה עליהם הר כגיגית – מדרש לפרשת יתרו

ידוע ומוכר מאמר הגמרא המתאר את מתן תורה כמהלך שנכפה על עם ישראל:

"ויתיצבו בתחתית ההר", אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא.

אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב "קימו וקבלו היהודים" – קיימו מה שקיבלו כבר. (בבלי שבת פח,א).

המאמר אמנם מוצמד לפסוק בפרשתנו, אך היסוד הדרשני שלו מצוי דווקא במקום אחר, בתיאור מקביל של המעמד בספר דברים:

"מלמד שנתלש ההר ממקומו, וקרבו ועמדו תחת ההר, שנאמר (דברים ד,יא): "ותקרבון ותעמדון תחת ההר". (מכילתא דר"י, יתרו, דבחדש ג).

ברור שפשט המילים "תחת ההר" מתבאר ממקביליהן בפרשתנו ומשמען "בתחתית ההר", אלא שכדרך המדרש, פירש הדרשן את המילים בצורה דווקנית ולאורה צייר את תיאור ההר הנתלש ממקומו, מגביה עצמו וישראל הולכים ונכנסים תחתיו.

מדוע שיתלש ההר ממקומו ולמה שיסתכנו ישראל בכניסה תחתיו? וכי לא חשבו שהוא יכול להוריד עצמו כפי שהגביה עצמו? תשובה אחת לשתי השאלות והיא העוצמות שהתחוללו בעולם בשעה שירדה שכינה על ההר. המדרש מתאר את הזדעזעות הטבע מהופעת השכינה ובכלל זאת עם ישראל:

"ויתיצבו" – נצפפו (= הסתתרו). מלמד שהיו ישראל מתיראין מפני הזיקין מפני הזועות מפני הרעמים מפני הברקים הבאים".

על גבי קומת דרשה זו באה קומה נוספת 'המנצלת' את הציור המדרשי הנ"ל וממשיכה אותו ל'סצנה' הבאה: הקב"ה 'מנצל' את המצב ובכפיית ההר כופה על ישראל 'דילמה רטורית' וחוסר ברירה מעשי. מה הייתה המטרה בהעמדת ישראל במצב זה? האמוראים בגמרא ביארו זאת ככפיית התורה על ישראל בעל כורחם. לא זו המסגרת לדון בערכה של קבלת תורה כזו ועל כן נקבל זאת לצרכינו כנתון בעל משמעות. עם זאת, ברור שאין זו הקבלה האידיאלית ולפיכך יש לשאול מה הביא את האמורא רב אבדימי בר חמא להדגיש פן זה?

הדגשנו את העובדה שהמאמר בתלמוד נאמר ע"י אמוראים, כיוון שעיון במקור התנאי של הדרשה יגלה לנו משמעות הפוכה לחלוטין של המהלך:

"ויתיצבו בתחתית ההר", מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגגית ואמר: אם מקבלין אתם עליכם את התורה <מוטב> ואם לאו כאן תהא קבורתכם באותה שעה געו כולם ושפכו לבם כמים בתשובה ואמרו "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". (מכילתא דרשב"י יט, יז).

ע"פ דרשה תנאית זו כפיית ההר לא הביאה לכפיית התורה אלא אדרבה, הניעה את ישראל לתשובה גמורה, שלאורה מתפרש ה"נעשה ונשמע" לא כקבלה מוכרחת אלא כביטוי מובהק לאמונה ולקבלה יזומה. כיוון זה של קבלה יזומה מועצם בדרשות תנאיות נוספות כדוגמת:

"אנכי ה' א-להיך" – מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחלת התורה? משלו משל למה הדבר דומה, לאחד שנכנס במדינה, אמר להם, אמלוך עליכם; אמרו לו, כלום עשית לנו טובה שתמלוך עלינו. מה עשה, בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם, אמלוך עליכם; אמרו לו, הן והן. כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים, הוריד להם את המן, העלה להם את הבאר, הגיז להם את השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם אמלוך עליכם, אמרו לו הן והן" (מכילתא דרי, יתרו, דבחדש ה).

"ויגד משה את דברי העם אל ה'". וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל? או מה אמרו ישראל למשה לאמר למקום?… אלא אמרו, רצוננו לשמוע מפי מלכנו, לא דומה שומע מפי פרגוד לשומע מפי המלך… דבר אחר: אמרו: רצוננו לראות את מלכנו לא דומה שומע לרואה…" (שם ב).

הבאנו שתי דרשות מדורגות במעורבות ישראל בקבלת התורה. בראשונה מתבקשת הסכמתם להמלכה ולהשלכותיה, בשניה כבר יש יוזמה של ישראל "לשמוע/לראות את מלכנו". דרשה תנאית שלישית, להלן, תקדם אותנו שלב בדימוי לכלה היוצאת לקראת חתנה,:

"ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה" – אמר ר' יוסי: יהודה היה דורש, "ויאמר ה' מסיני בא" (דברים לג, ב), אל תקרא כן, אלא 'ה' לסיני בא', ליתן תורה לישראל? או אינו אומר כן, אלא "ה' מסיני בא", לקבל את ישראל, כחתן זה שהוא יוצא לקראת כלה". (מכילתא דר"י שם).

החידוש בדרשה זו הוא היפוך התפקידים – לא הקב"ה נותן תורה וישראל מקבלים אלא ישראל הם הנותנים והקב"ה הוא מקבל. והתורה? היא כנראה שטר התנאים/הקידושין.

נמצא שהדרשה התנאית המקורית שמה במוקד דווקא את קבלת התורה המודעת והמוכנה של ישראל ובהקשרה נאמר המאמר "כפה עליהם הר כגיגית". על רקע עיצוב תודעה זו באה הדרשה האמוראית. הדרשן האמוראי ביקש להאיר פן נלווה, נוסף וחשוב לעיקר הרעיון, ועל כן בא והדגיש את הקבלה בעל כרחם ואת הערך המוסף שיש בסוג קבלה זו. אך לא היה בדעתו להזיז את מרכז הכובד שהוצע בדרשה התנאית.

בשולי מהלך זה נאיר 2 נקודות:

א. על רקע המהלך אפשר להניח שאל רבא הגיעה אך ורק הדרשה האמוראית ועל כן ראה חשיבות שלא להשאירה כפי שהיא והדגיש את פן הקבלה מדעת ומרצון. ובכך חבר, באינטואיציה בריאה, לאותו פן שהודגש בדרשה התנאית המקורית.

ב. מקובל שרב אבדימי בר חמא בר חסא הוא אמורא ש'מיקומו' ברצף דורות האמוראים אינו ידוע. הוא מאוזכר בתלמוד בשמות חילופיים אך ההקשרים לא איפשרו לקבוע את זמנו. לפי דברינו, מעצב אחרת דרשה תנאית ואל עיצוב מחודש זה מתייחסים רב אחא בר יעקב ורבא, שהם אמוראים מדור שלישי – רביעי. למעשה מתחייב מכך שרב אבדימי ב"ח ב"ח משתייך לאחד הדורות הראשונים של האמוראים.

מעניין לראות כיצד עברה דרשה זו גלגול נוסף במדרשים מאוחרים יותר ועוצבה מחדש. הדרשן מתבסס על סתירה שיש לכאורא בין כפיית התורה לאמור מפורש בתורה שבנ"י קבלו תורה מרצון חופשי מלא:

"ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקדוש ברוך הוא את ההר כגיגית שנאמר "ויתיצבו בתחתית ההר". "ואמר רב דימי בר חמא א"ל הקדוש ברוך הוא לישראל אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם", ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן 'מקבלין אתם את התורה', ענו כלם ואמרו "נעשה ונשמע", מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט אלא אמר להן על התורה שבע"פ שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו… ללמדך שכל מי שאוהב עושר ותענוג אינו יכול ללמוד תורה שבע"פ לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה ויש מבלה ומנבל עצמו עליה לפיכך מתן שכרה לעה"ב שנאמר "העם ההולכים בחשך ראו אור גדול" (תנחומא נח, ג)

הדרשן המאוחר ממוקד בשיחה על חשיבותה של תורה שבע"פ והוא ההקשר בו גם נמצאת דרשה זו באותו מקום בתנחומא. אמנם בדרך דרשתו הוא ממעיט מעוצמתה של האמירה "נעשה ונשמע", שהיא רק כלפי תורה שבכתב שאין קשה לקבלה, אבל הוא מוכן לשלם מחיר זה למען דרשתו ורצונו להדגיש את התורה שבע"פ.

 

ודבר נאה לסיים בו:

"במשוך היובל המה יעלו בהר". כשימשוך היובל את קולו, אתם רשאין לעלות בהר. ר' יוסי אומר: מכאן אמרו: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא הוא מכבד את מקומו. כל זמן שהשכינה בהר, כל הנוגע בהר מות יומת, נסתלקה שכינה, הכל רשאין לעלות בהר..".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: