"הודע אותם וכתב לעיניהם" – הפטרה לפרשת תצוה

להפטרתנו (יחזקאל מג, י – כז) שלושה מרכיבים: 1. חתימת המראה הנבואי המפרט את תכנית בית המקדש השלישי. 2. מידות המזבח העתידי. 3. שבעת ימי המילואים העתידיים. המרכיב השלישי הוא החובר לפרשתנו, אך נחל במיקום הנבואה שבהפטרה בהקשרה הרחב.

במסגרת נבואות הנחמה שלו, פורש יחזקאל את מבנה בית המקדש העתידי, הנראה לו, על מגוון פרטיו. המראה מגיע לשיאו בתיאור כבוד ה' השב למקומו בבית ממנו גלה: "וּכְבוֹד ה' בָּא אֶל הַבָּיִת דֶּרֶךְ שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים: וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וַתְּבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' הַבָּיִת" (יחזקאל מג, ד-ה). נחמה זו נצרכת לאחר שבנבואות החורבן שבתחילת הספר כלל יחזקאל תיאור של מראה כבוד ה' הגולה מן המקדש בגלל חטאי ישראל (פרקים ח – יא). שיבת כבוד ה' אל המקדש נחתמת באמירה: "וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם" (מג, ט) והפסוקים הראשונים בהפטרתנו חותמים את נושא "צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו… זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת" (יא-יב).

בחלקה השני של ההפטרה (פסוקים יג – יז) 5 פסוקים המתמקדים במבנה המודולרי של המזבח העתידי. הבסיס הרבוע והרחב של המזבח קרוי חיק או עזרה קטנה או בלשון חז"ל: 'יסוד'. מעליו מונח ריבוע קטן יותר שהוא 'עזרה גדולה' או 'סובב' ומעליו ריבוע קטן יותר הקרוי 'הראל' או 'אריאל', שעל גגו דולקת האש ואליו מועלים הקרבנות. הפסוק הראשון מה-5 מגדיר סוגי אמות-מידה למדידת המזבח. גובה המזבח, על חלקיו, מתואר בשני הפסוקים הבאים, מריצפתו אל ראשו. שני הפסוקים המסיימים חלק זה מתארים את מידות ארכו ורחבו של המזבח חזרה מראשו אל ריצפתו.

חלקה האחרון של ההפטרה, החובר לפרשתנו, עוסק בשבעת הימים בהם יוכשר המזבח לעבודה. בפרשתנו מיועדים ימי המילואים לשתי תכליות: 1. להקדשת והכשרת המזבח לעבודה. 2. להקדשת והכשרת הכהנים לתפקידם. בהתאם לכך הוגדרו הקרבנות באותם ימים. פר חטאת יועד לתכלית 1, חיטוי המזבח והכשרתו. איל המילואים, שהוקרב כשלמים, נועד להקדשת הכהנים. איל נוסף הוקרב כעולה והובא הן מצד הכהנים והן 'מצד' המזבח. בניגוד לכך, בהפטרתנו מיועדים הימים להקדשת והכשרת המזבח בלבד. הכהנים כבר מוכשרים מעצם היותם מזרע אהרן ורק היקפם צומצם לבני צדוק ששמרו את משמרת ה' לאורך הימים. בהתאם לכך אין בימים אלו קרבן שלמים שחונך כהנים, אלא פר או שעיר לחטאת מחד, ופר ואיל לעולה מאידך.

אבל ההבדל המשמעותי יותר בין שני 'שבעת ימי המילואים' מצוי דווקא ביום השמיני. הפטרתנו מסיימת: "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲ-דֹנָי ה': (יחזקאל מג, כז). תיאור זה מחוויר 'מעט' בהשוואה לאירועי היום השמיני המוכרים לנו מספר ויקרא: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ… וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה': וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ… לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה'… כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט, א-ד). שבעת ימי המילואים, שעמדו לכשעצמם, היו גם תהליך לכיוון "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (שם, ו). היראות כבוד ה' אל העם, ובכללה האמור בפרשתנו: "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (שמות כט, מג-מה), היתה מהלך התגובה וההיענות לעשיה מצד ישראל, ובכללה ההכשרה והקידוש שנעשו ע"י משה ואהרן בימי המילואים. התגלות ה' ושכינתו במשכן תלויה הייתה בעשייה המקדימה של ישראל.          כל זה אינו מצוי בחניכת המזבח העתידי המתואר ע"י יחזקאל. נשים לב שחזרת השכינה למקדש הוזכרה כבר בחלקה הראשון של ההפטרה והיא תלושה ומנותקת מהכשרת וקידוש המזבח המתוארת בסופה. בשיבה העתידית של כבוד ה' למקדש, על פניו, אין לעם ישראל כל חלק ונאמרה ליחזקאל למען "הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם… וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ… הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ… וְעָשׂוּ אוֹתָם" (מג, י-יא).      אמנם יש בה הבטחת "וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם" ואין היא מותנית ב"והיה אם בחוקתי תלכו… ואם לא תשמעו לי…", אך לא ברור אם נזקפת היא לחסדי ה' או לגודל זכות עם ישראל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: