יצירת האדם ותורת האדם – מדרש לפרשת תזריע

בפרשה הקודמת קראנו על מות בני אהרן לאחר שהקריבו אש זרה. ההמשך הטבעי של אירוע זה הינו לכאורה בפרק טז:

" וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן… דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ… וְלֹא יָמוּת… בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ…" (טז, א-ג).

בין לבין, במחצית פרשת שמיני ובפרשות תזריע ומצורע, מובאים דיני החיות הטהורות והטמאות, דיני יולדת, הלכות נגעים וטומאות היוצאות מן הגוף. מיקומן של הלכות אלו תוך קטיעת רצף הנושא המדובר אינו ברור על דרך הפשט. גם המדרש אינו עוסק בכך באופן ישיר, אבל אפשר שהוא מעלה כיוון כללי, אליו נתייחס בסוף דברינו. לעת עתה נתמקד בפסקת המדרש לחלקיה:

"אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט, ה) – אמ' ר' יוחנן: אם זכה אדם נוחל שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא, הה"ד "אחור וקדם צרתני". ואם לאו בא ונותן דין וחשבון…"

הפסוק בתהילים אומר שהקב"ה, כיוצר האדם, יודע כל אשר עובר בו ועליו. המדרש מעלה אפשרויות שונות לגבי אותה יצירת "אחור וקדם" אליה מתייחס משורר הפרק. ר' יוחנן מבאר "אחור וקדם" כמתייחס לפוטנציאל הרוחני שהעמיד הקב"ה בפני האדם מן ההווה ולעבר העתיד. לעומתו, האמוראים שלהלן פונים אל העבר, לנקודת זמן מוגדרת:

"אמ' ר' ישמעאל בר נחמן :בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, אנדרוגינס בראו ונסרו ועשה לו שני גבים, גביים מיכן וגביים מיכן. אמ' ר' שמעון בן לקיש בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון דו פרצופין בראו ונסרו ועשה לו שני גבים, גביים לזכר וגביים לנקבה…".

אמוראים אלו עונים על היחס שבין התיאורים השונים של יצירת האדם בפרקים א' וב' בבראשית. מכל מקום, "אחור וקדם" מתייחס לגוף האדם עצמו. אך יש המבארים מילים אלו כמתייחסות למרחב הקוסמי במסגרתו נברא האדם:

"ר' ברכיה…: בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, המד"א "גולמי ראו עיניך" (תהלים קלט, טז). …ר' יהושע בן לוי אמ': בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו. מן המזרח למערב, מנלן? "אחור וקדם צרתני". מן הצפון לדרום, מנלן? "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" (דברים ד, לב). ומנלן של חללו שלעולם? ת"ל "ותשת עלי כפיך".

אמנם "אחור וקדם" יכול להתפרש גם על ציר הזמן:

א' ר' לעזר "אחור" זה יום ראשון "וקדם" זה יום האחרון… אמ' ריש לקיש "אחור" זה יום האחרון "וקדם" זה יום הראשון…".

משמעות המחלוקת חורגת מגבולות עיוננו ולא נבארה, רק נחזור מגבולות המרחב וממד הזמן למישור הערכי רוחני:

"אמ' ר' ישמעאל בן תנחום: "אחור" לכל המעשים "וקדם" לכל העונשים. אם זכה אמרין ליה את קדמתה למעשה בראשית אם לאו אמ' ליה יתוש קדמך שילשול קדמך.

ר' נחמיה אמ': אף קילוסו אינו בא אלא באחרונה, הה"ד "החיה וכל בהמה רמש וציפור כנף" (תהלים קמח, י), ואחר כך "מלכי ארץ וכל לאומים" (שם,יא).

אמ' ר' שמלאי: כשם שצורתו אחר בהמה חיה ועוף כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף, הה"ד "זאת תורת הבהמה" (ויקרא יא, מו) ואחר כך "אשה כי תזריע וילדה זכר".

עורך המדרש יצר מבנה של דעות הנשענות זו על גבי זו – על גבי הפן ההיסטורי את זה הערכי, על גביו את ההערכה להדרגתיות החי והאדם, וחותם ביעד אליו חתר, בהשלכה הספרותית של הדבר כפי שבאה לידי ביטוי ב'סמיכות הפרשיות'.

המדרש כולו מחזיר אותנו, פיזית וערכית, לבריאת העולם והאדם ואז עושה הקבלה ספרותית בין 'בראשית' ו'ויקרא', ואולי 'קורא' את שבעת ימי המילואים והשלכות היום השמיני, = פרשות צו – אחרי מות, כ'יצירת תורת האדם' בהקבלה ליצירת האדם שבבראשית.

אמנם יש בהקבלה גם שוני והיפוך. יצירת האדם במסגרת ששה ימים והשביעי נבדל, ובתורת האדם השמיני נבדל לאחר שבעה ימי היטהרות. שם, כהדגשת המדרש, האדם 'יציר כפיו' של הקב"ה ופה "אשה כי תזריע וילדה". שם יצירת האשה באה גם כחלק מיצירת האדם וגם כמהלך עצמאי\ ופה, טהרת יולדת נקבה מורכבת משבעה משותפים ומקבילים עם יולדת זכר וגם שבעה ייחודיים. חטא האדם הראשון השליך על גופו, בגדיו ומקום מגוריו ומאידך הנגעים מופיעים בו, בבגדו ובביתו., שם הוא נחבא והוציא שם רע על האשה ופה דרשו חז"ל את המצרע בכך והוא מנגד עומד ונראה לעיני הכהן. שם הוא נשלח מגן עדן החוצה אל האדמה שלוקח ממנה ופה הוצאו השרופים אל מחוץ לקודש.

אמנם, שם נשאר האדם מחוץ לכרובים וללהט החרב המתהפכת ואילו פה, תורת האדם מוליכה את הדרך חזרה, ממות הבנים אל "בזאת יבא אהרן אל הקדש". כאמור, אפשר שהמדרש מבין את הלכות 'תורת האדם' שב'ויקרא' כתהליך תיקון בחטא שלאחר יצירת האדם והדבר מתבטא ספרותית ברצף הנושאים ומיקומם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: