חטאת היולדת והמצורע – מדרש לפרשת מצורע

בתחילת פרשת תזריע למדנו על יולדת: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת… וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ". במה חטאה היולדת שהיא צריכה להביא קרבן חטאת? ידועה ומוכרת התשובה המתבססת על סיפור הגמ':

"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי:: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן:: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". (נדה לא, ב)

וכבר נתקשו רבים , הן בתשובה זו והן בדומות לה, המניחות חטא לפתחה של יולדת, המביאה דווקא חיים ושמחה לעולם.

בדומה לכך מצירים רבים על המצורע: לא רק שסובל ממחלת עור קשה כל כך גם הוסיפו חז"ל ו'האשימו' אותו באחריותו למצבו, שכן גם הוא מביא לטהרתו חטאת על חטאו. וכך הוא המשפט החוזר בדרשות חז"ל הקשורים במצורע המבוסס על מידת ה'נוטריקון':

"לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן: "זאת תהיה תורת המצורע" – תורת המוציא רע. (ויק"ר טז).

וכך הפכו פרשות תזריע ומצורע לשבתות עיון בנושאי לשון הרע ורכילות, ואילו הרגישים ליולדת ולמצורע נותרים בתיסכולם.

אמנם, האמור לעיל הוא דוגמא מובהקת לטשטוש בין פשט לדרש וחוסר בהירות ביחס מדרשי חז"ל לפשט הכתוב. לפיכך יש לשוב ולהדגיש עקרונות בגישה למדרשי האגדה: א. בשלב ראשון מתפרש הכתוב ע"פ דרכים לביאור פשט הדברים, אליהם מרמזת התורה בסגנונה ואותם הגדירו כבר חז"ל. ב. על גבי הפסט, ומתוך מודעות ברורה לו, יצקו חז"ל קומה נוספת של פרשנות המפיקה ערכים ותכנים באמצעות דרכי מדרש האגדה. חז"ל לא דוחים או דוחקים את ביאור הפשט אלא מעמידים על גביו. ג. יש צורך לזהות את פשט הכתוב בטרם פונים לרובד האגדה, כיוון שפעמים רבות, חז"ל בדרשותיהם, 'מתכתבים' עם הפטש, דהיינו מביעים תוכן המתייחס לפשט, אם בהדגשת פן הפכי לו או שונה ממנו.

לאור זאת נקדים מילים בפשט הפרשה. מוטמע בתודעתנו שקרבן החטאת מובא ע"י חוטא לכפרה על מעשהו. אמנם, אין זו אלא פן אחד של החטאת, שבהגדרתה וביסודה נועדה להעביר את האדם ולהעלותו ממצב למצב. אחת הדוגמאות לכך היא חוטא, שנתרחק מלפני ה' בגלל חטאו, וכעת צריך להתקרב. דוגמא אחרת היא במעבר ממצב 'חול' למצב 'קודש', כגון בשבעת ימי המילואים, בחינוך כלי הקודש והמזבח, גם שם מובא קרבן חטאת ובהזאת הדם מכפר הכהן על המזבח ועל הקדש, ובכך מעבירם מחול לקודש ומאפשר את תחילת העבודה בהם. דוגמא נוספת לכך היא במעבר אדם, בין איש ובין אשה, ממצב טומאה למצב טהרה. ברמה מסויימת די בטבילה במקווה בכדי ל'עלות מטומאה' ולהיטהר, ויש שנדרשת תוספת של קרבן חטאת, המשלימה את תהליך המעבר מטומאה לטהרה.

יש להדגיש שאין מדובר פה בשום צד של חטא. אין כל חטא במצב 'חול' וגם לא במצב 'טומאה', בין אם בא מסיבה טבעית או אחרת. בהתאם לכך גם המלה 'חטאת' צריכה לשוב למשמעותה המקורית, לא מלשון 'חטא' אלא מלשון 'חיטוי', דהיינו ניקוי / טהרה, שהוא הולם יותר את המשמעות המקיפה של קרבן החטאת. כך גם מתפרש הדבר במדרש המבסס בכתוב את העובדה שהביוץ, המאפשר הריון, מתרחש סמוך לעת טבילת האשה מנידתה:

"…אין אשה מתעברת אלא… ורבי יוחנן אמר: סמוך לטבילה, שנאמר "ובחטא יחמתני אמי". מאי משמע דהאי 'חטא' לישנא דדכויי (= טהרה) הוא? דכתיב "וחטא את הבית", ומתרגמינן: "וידכי ית ביתא". ואי בעית אימא מהכא: "תחטאני באזוב ואטהר" (נדה לא, ב).

הבית לא חטא ובכל אופן מחטאים אותו. וחטאת המצורע היא סמל לבקשת: "תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין " (תהלים נא, ט) המתבססת על חיטוי המצורע המתואר בפרשתנו. נמצא שבפשט הדברים, חטאת יולדת ומצורע באה לחטא אותם, דהיינו להעבירם מטומאתם להשלמת טהרתם ואין לכך כל קשר לחטא או משהו רע שעשו.

על בסיס ביאור יסודי זה מציבים חז"ל קומה שניה. המתקשרת לחטאת הבאה לכפר על חטא, כמשמעה הראשוני בתחילת ספר ויקרא. בעיוננו לפרשה הקודמת, תזריע, עמדנו על מיקום פרשות מאכלות אסורות, נגעים וטומאות היוצאות מן הגוף בקטיעת רצף מות בני אהרן מחד ו"אחרי מות שני בני אהרן… בזאת יבא אהרן אל הקדש". עמדנו על ההקבלה לבריאת האדם וחטא עץ הדעת. ראינו בפרשות תזריע ומצורע 'תורת האדם' המתקנת מאותו חטא בו הוציא האדם שם רע כלפי אשתו ושהיא נענשה מכוחו ב"בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". בהקשר זה לכשעצמו אכן ניתן לראות את חטאת היולדת והמצורע ככפרה על חטא, אך רק כרובד נוסף על יסוד הפשט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: