קדושה אני מבקש – מדרש לפרשת קדושים

"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' א-לֹהֵיכֶם" (ויקרא יט,ב).

בפשטות, ההיגד "קדושים תהיו" מתפרש כציווי והנחייה, כפי שמשמע מה'ספרא', מדרש ההלכה לספר ויקרא:

"קדושים תהיו" – פרושים היו".

אפשר שזה ציווי ממוקד, כפי העולה מרש"י המפרש "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה", ואפשר שהוא הנחיה כללית, כדברי הרמב"ן המנחה אל "לפנים משורת הדין" ול"ועשית הישר והטוב" או כהסבר הרמב"ם: "וכבר טעו בשרש הזה גם כן עד שמנו "קדושים תהיו" מצוה מכלל מצות עשה. ולא ידעו כי אמרו "קדושים תהיו", "והתקדשתם והייתם קדושים", הם צוויין לקיים כל התורה. כאילו יאמר 'היה קדוש בהיותך עושה כל מה שצויתיך בו ונזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו'." (ספר המצוות לרמב"ם שורש ד).

על דרך זו אפשר לבאר את הצירוף "כי קדוש אני ה' א-להיכם" כסיבה למצוה, כמובא במדרש:

"אמ' הקב"ה למשה לך אמור להן לבני ישראל: בניי, כשם שאני פרוש כך תהו אתם פרושין, כשם שאני קדוש כך תהו קדושים" (ויק"ר כד,ד).

דהיינו המילה "כי" משמעה 'כיוון ש…' ובמדרש מבואר גם טעם הזיקה בין הצדדים:

"אבא שאול אומר: פמליא למלך, ומה עליה להיות? מחקה למלך".

דהיינו ישראל נכללים בפמלייתו של הקב"ה ועושים כמעשיו.

אמנם המילה "כי" יכולה להתבאר גם כ'כדי ש…" או 'למען', כהסבר הרמב"ן על אתר: "וטעם הכתוב שאמר "כי קדוש אני ה' א-להיכם", לומר שאנחנו נזכה לדבקה בו בהיותנו קדושים", או כהסבר המדרש:

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-להיכם" לומר: אם מקדישים אתם עצמיכם, מעלה אני עליכם כאלו קידשתם אותי, ואם אין אתם מקדישים עצמכם מעלה אני עליכם כאלו לא קידשתם אותי. או אינו אומר אלא 'אם מקדישים אתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש'? תלמוד לומר "כי קדוש אני", בקדושתי אני, בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי" (ספרא קדושים א).

תוצאה אחרת הנובעת מ"קדושים תהיו" מעלה המדרש על בסיס הפסוק: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך" (תהילים כ): לאחר הביאור היסודי ש"כל טובות וברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינן אלא מציון", וביניהן גם עזרה וסעד, משנה המדרש כיוון ותולה את העזרה וסעד במעשי ישראל:

"מקדש" – מקידוש מעשים שיש בידך. "ומציון יסעדך" – מציון מעשים שיש בידך".

ה'קדש', וגם 'ציון', לא מציינים מקום אלא מתארים את אופי העשייה, שהעזרה והסעד הם רק התוצאות שלה.

 

לצד הנ"ל, ההיגד "קדושים תהיו" יכול להתפרש גם בדרך אחרת, כמתנה נתונה מראש או כייעוד עתידי:

"אמ' ר' יודן: כתיב: "ואתה מרום לעולם ה'" – רוממות את נותן בעולמך – נתתה כהונה לאהרן לעולם, "ברית מלח עולם הוא" (במדבר יח, יט). נתתה מלכות לדוד לעולם, "הלא לכם לדעת כי י"י א-להי ישראל נתן המלוכה" וגו' (דבהי"ב יג, ה). נתתה קדושה לישראל לעולם, "דבר אל כל עדת בני ישראל… קדושים תהיו" (ויק"ר כד,ב).

בזאת רומז הכתוב למקבילה קודמת:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט,ו).

דברים אלו נאמרו לישראל ערב מתן תורה, בשלבי ההכנה לקראת קבלת וז המצוות, ומבחינה זו פרשת קדושים מקבילה לפרשת משפטים ו"קדושים תהיו" הוא ההקדמה וההכנה לפירוט המצוות. על רקע זה מתבהרים דברי המדרש, המהווים בסיס לדברי רש"י על "אל כל עדת בני ישראל":

"תני ר' חייא: מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. ר' לוי אמ': מפני שעשרת הדיברות כלולין בתוכה" (ויק"ר כד,ה).

והולך ר' לוי ופורט את עשרת ההקבלות שבין פרשתנו לאמור במעמד הר סיני.

בדומה לזה, אם כי בדרך הפוכה, מתבארת גם הפתיחה לאיסור ערלה: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל…". באופן פשוט מובן "ונטעתם…" כתיאור מימוש של ייעוד והבטחה המוליכים אל המצוה "וערלתם ערלתו את פריו". על גבי הפשט מייסד המדרש הסבר של הנטיעה כמצוה בפני עצמה:

"ר' יהודה בר' סימון פתח: "אחרי י"י אלהיכם תלכו"… וכי איפשר לאדם לבשר ודם להלוך אחרי הקב"ה?… אלא "ובו תדבקון", וכי איפשר לבשר ודם לעלות בשמים ולהדבק באש?… אלא מתחילת ברייתו שלעולם לא נתעסק אלא במטע תחילה, הה"ד "ויטע י"י א-להים גן בעדן", אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה, "כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויק"ר כה,ג).

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: