"וזכרתי את בריתי יעקב" – מדרש פרשת בחוקותי

שלב שיא בהשתלשלות הנובעת מ"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה" הוא כאשר יכנע לבבו הערל של העם וירצו את עוונם. ואז:

"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר"                                                                                                 (ויקרא כו, מב).

הדבר הבולט בפסוק הוא היפוך סדר הצגת האבות. מתחיל ביעקב ומסיים באברהם. וכיוון שיש בכך שינוי מהסדר המתבקש, מבקש המדרש הסבר לכך. אמנם, שני מהלכים מרכזיים מציע המדרש בנושא, הפוכים זה לזה.

יסוד הציר הראשון הוא שמעלת שלושת האבות, לפחות בענין זכותם ויכולתה להגן על בניהם, הינה שווה, ואדרבה, הסדר ההפוך שבפסוק הוא שבא להדגיש זאת. המדרש שלפנינו מתחיל את דרכו, כדרכו, בדיון אחר המתגלגל בסוף לנידוננו:

"…ב"ש אומרים השמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ… ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים… ר' יוחנן בשם חכמים אמר: לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה… אמר רשב"י: תמה אני איך נחלקו אבות העולם על בריית שמים וארץ שאני אומר שמים וארץ לא נבראו אלא כאלפס וכיסוי… אמר ר' אלעזר בר' שמעון: אם כדעת שאמר אבא, בכל מקום הוא מקדים שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר "ביום עשות ה' א-להים ארץ ושמים" אלא מלמד ששניהם שקולין שוין זה כזה".

על דרך זו ממשיך ר' אלעזר ומסדיר את היחסים בין תורים לבני יונה המובאים לקרבן, בין יהושע לכלב, בין משה לאהרן, כבוד אב לכבוד אם, ומסיים בשלושת האבות:

"בכל מקום מקדים אברהם לאבות וכאן "וזכרתי את בריתי יעקוב", מלמד ששלשתן שוין זה כזה". (ויק"ר בחוקותי לו,א)

ישנה הדרגתיות בדעות ביחס לבריאת שמים וארץ. החל מב"ש וב"ה, הרואים בקדימות פיזית שיקוף גם לקדימות ערכית ולכן חשוב מי נברא קודם, ועד ר' אלעזר המנטרל את הזיקה בין שני הצדדים. אפשר שערכית ורוחנית דברים יהיו שווים בערכם, אם כי במישור הפיזי אין ברירה אלא שיופיעו בזה אחר זה או בביטויים שונים, כמו במעמד משה ואהרן או כבוד אב ואם. כך גם לגבי האבות, שחייבים להופיע זה אחר זה, אבל זכותם שווה היא.

הציר השני בהסבר המדרש להזכרת האבות בפסוק בסדר הפוך הוא בכיוון דווקני. דהיינו , יעקב מוזכר ראשון כיוון שמעלתו ייחודית. המדרש מציע מספר ביטויי ייחודיות, בהחלט מפתיעים, למעלת יעקב. המדרש מתייחס לאמור בישעיהו מג,א: "וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה". בפשט הכתוב פונה הקב"ה לעם ישראל, אותו הוא יצר וברא, ומנחמו. אבל המדרש 'מושך' לכיוון אחר:

"ר' פנחס בשם ר' ראובן: אמר הקב"ה לעולמו: עולמי, עולמי, אומר לך מי בראך מי יצרך? יעקב בראך יעקב יצרך, ככתוב "בוראך יעקב ויוצרך ישראל".

שינוי ראשון עושה ר' ראובן בהתייחסות ל"יעקב" ו"ישראל" כאישיות פרטית ולא כעם ולאום. שנית, מושא השיחה הנוכח הוא עולמו של הקב"ה. שלישית, יצירת ובריאת העולם, או יותר נכון: סיבת/תכלית הבריאה, מיוחסת ליעקב אבינו. עוגן הדרשה הוא הביטויים 'יצירה' ו'בריאה', המתקשרים בד"כ לבריאת העולם, כאמור "יוצר אור ובורא רע". משלב זה נוספות דעות נוספות במדרש:

"…בשם רבי לוי אמר: בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב, הה"ד…, בשם רבי חנינא ברבי יצחק אמר: שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות יעקב, דכתיב… א"ר ברכיה: שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל, דכתיב… א"ר אבהו: הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב… בשם ר' שמואל בר נחמן אמר: אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכות יעקב משל ל… כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לשרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו, אמר: כדאי הוא לינצל בזכות יעקב… ורבנן אמרין אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו של יעקב".

האמירה שאברהם אבינו לא ניצל או חי אלא בזכות יעקב, לא באה רק לצורך עצמה אלא היא חידושו של המדרש כלפי פשט הכתוב פה. הפסוק אומר שזכות האבות תעמוד לבנים בשעת צרתם ותביא להצלתם. המדרש מביא את אבותינו, אברהם ויעקב, כדוגמא למהלך הפוך: שהאבות ניצלים בזכות בניהם העתידים לבא. לא העבר מזכה את ההווה, אלא העתיד הוא המצדיק את ההווה. מכאן משליך המדרש לנידוננו: בני ישראל בצרתם לאורך ההיסטוריה יינצלו לא רק בזכות אבותיהם מהעבר אלא גם מבניהם העתידים לבא, אלו שעתידים "לתקן עולם במלכות ש-די" ונמצאת 'זכות בנים' עומדת להם לישראל ואינה תמה לעולם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: