השפעת המסעות במדבר על גבולות הארץ – מדרש פרשת מסעי

שני מיפרטים טכניים ארוכים מהווים את עיקר הפרשה: א. פרק לג – " אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם..:" ב. פרק לד – "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ". בעוד שבפשט הכתוב פירוט תוואי גבול הארץ מובן כיוון שלאורו תחולק הארץ לנחלות, הרי שסיבת פירוט המסעות במדבר אינה משתמעת במפורש.

המדרש מציע לפירוט המסעות שתי סיבות הפוכות:

"לכך אמר הקב"ה למשה: כתוב המסעות שנסעו ישראל במדבר, כדי שידעו כמה נסים עשיתי להם בכל מסע ומסע"              (תנחומא מסעי א)

"משל למלך שהיה בנו חולה, הוליכו למקום אחר לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה את המסעות, כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת בראשך, כך אמר הקב"ה למשה: מנה להם את כל המקומות, היכן הכעיסוני" (שם ב)

נראה ששני המדרשים מיוסדים על דרשת סמיכות פרשיות, שהרי מיד לאחר פירוט המסעות באה האזהרה "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ". דהיינו, ע"פ הפשט האזהרה הנ"ל מחוברת לפרק הבא, לגבולות נחלת הארץ, וראוי היה שפרק לד יתחיל ממנה והלאה. המדרש מוסיף קומה ומסמיך את האזהרה גם לפירוט המסעות הקודם לה, ועל דרך זו חלוקת הפרקים שלפנינו.

אבל המדרש, על דרך אחרת, מטמיע משמעות בפירוט המסעות הטכני על בסיס ההנחה שאין בתורה פירוט או היגד שהוא רק 'טכני'. אפשר שאיננו יודעים משמעות כל פרט במיפרט, כפי שהיה ידוע לבני אותו דור, אך עבורנו חשובה המשמעות העולה מסך כל הפרטים. המדרש מביע זאת, כדרכו, בהתגלגלות מנושא לנושא עד שמגיע למטרתו. להלן נעקוב אחר דרכו:

"אלה מסעי בני ישראל",            ילמדנו רבינו: מי שנרדף מן הגייס ומן הליסטין, מהו שיחלל את השבת?

כך שנו רבותינו: "מי שהיה נרדף מן הגייס ומן הליסטים, מחלל את השבת ומציל את נפשו, שכך אנו מוצאין בדוד, כשביקש שאול להורגו ברח מפניו וימלט,              אמרו רבותינו: מעשה שבאו כתבים רעים מן המלכות לגדולי ציפורי, באו ושאלו את ר' אליעזר בן פרטא, אמרו לו: 'כתבים רעים באו לנו מן המלכות, מה אתה אומר? נברח?', והיה מתיירא לומר להם "ברחו בשבת", אמר להם: ולי אתם שואלים? לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד. ביעקב כתיב "ויברח יעקב" (הושע יב יג), במשה כתיב "ויברח משה מפני פרעה" (שמות ב טו), בדוד כתיב "ודוד ברח וימלט" (שמ"א יט, יח), ואומר "לך עמי בא בחדריך" וגו' (ישעיה כו כ)",

הבקשה / שאלה "ילמדנו רבנו" היא פתיחה רטורית במדרש להלכה אותה רוצים להציע. בנידון דידן, שפיקוח נפש דוחה שבת.. ר"א בן פרטא, המובא במעשה, מסתמך בתשובתו על הכתוב ביחס ליעקב, משה ודוד, אך התשובה אינה ברורה, שכן איך לומדים מ"ויברח יעקב/משה" או "ודוד ברח" שמותר לדחות בשל כך את השבת? אלא שלדעתו "ויברח" אינו רק היגד מידעי טכני. אם מוזכר שמישהו ברח או הלך או משהו אחר, כנראה התורה רומזת שיש גם חידוש כלשהו באותו מעשה שנעשה וגם לשם כך הוא הוזכר במפורש בכתוב. כך יש להבין את "ויברח משה / דוד", שמעבר לפרט ההיסטורי גם לומדים שהוא ברח בזמן שאפשר היה לחשוב שאין לברוח, כגון שבת, ובא הכתוב ללמד שמותר לברוח בשבת.

מכאן עובר המדרש לטיעונים הלכתיים בנדון, שלא ברור אם ר' אלעזר עצמו אמר אותם או שהם תוספת מדרשית מאוחרת למעשה, מכל מקום, החידוש המדרשי, שכל היגד טכני מכיל חידוש ערכי, חוזר ומתגלגל לפרשתנו:

"אמר הקב"ה [לישראל]: בני הזהרו במצותי, ושמרו את התורה, כי כמה נסים ונפלאות עשיתי לכם מיום שיצאתם ממצרים, והפלתי את שונאיכם, והעברתי אתכם בים, והפלתי פחד ורעדה באויביכם, והשמדתי את האמורי וסיחון ועוג, וכל ארבעים שנה שהייתם במדבר, לא הנחתי אתכם שעה אחת, וכמה נחשים ועקרבים הרגתי לפניכם… לכך אמר הקב"ה למשה: כתוב המסעות שנסעו ישראל במדבר, כדי שידעו כמה נסים עשיתי להם בכל מסע ומסע…".

דהיינו כל מסע מכיל בהגדרת המקום גם את שארע בו, כאמור, על אף שתוכן זה אינו ידוע לנו כי אינו מפורש, אך המשמעות עולה מסך המסעות. מעין זה משליך המדרש כלפי המיפרט השני, גבול הארץ:

"…כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן…" – מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שהיה, ומה שעתיד להיות, הראה לו שמשון עומד מדן, וברק מנפתלי, וכן כל דור ודורשיו, דור ופרנסיו, דור וחכמיו, דור ורשעיו, דור וצדיקיו".         (שם ג).

פשט הכתוב, בסוף ספר דברים, מלמדנו שמשה ראה את הארץ 'ראיה מרחבית' כשעמד על הר נבו. המדרש מלמד שראה את המקום גם בראיה היסטורית, "כל מה שהיה ומה שעתיד להיות". אפשר שרצף שני המיפרטים מלמד שאירועי המסעות במדבר, על המורכבות והאתגרים הדתיים וחברתיים שבהם, מהווים תשתית ושיקוף לתוכן, המורכב והאתגרי, שיתהווה בגבולות הארץ.

בסיום הספר אנו מגלים שהוא מתאר לא רק את אירועי מדבר סיני אלא גם את "מה שעתיד להיות" בגבולות הארץ.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: