פתיחת אפשרויות – מדרש פרשת ראה

"אמר רבי יהושע בן חנניה: מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת…. תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין, חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי 'קצרה'? – אמר לי: ולא אמרתי לך 'ארוכה'! – נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו: אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם".     (בבלי עירובין נג, ב)

ר' יהושע מבקש המלצה מוגדרת, "באיזה דרך נלך לעיר", אך התינוק לא עונה לשאלה אלא פורש את האפשרויות. ר' יהושע ממוקד באורך הפיזי של המסלול, התינוק רואה בדרך מכלול ומורכבות. התינוק לא ממליץ על אחת האפשרויות ור' יהושע גם לא מבקש עצה.

משל דומה במשמעותו לסיפור הנ"ל מביא המדרש בתחילת הפרשה:

"משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם אתם רואים את שביל זה שתחילתו מישור כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים ואתם רואים את שביל זה שתחילתו קוצים כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור"      (ספרי דברים נג).

ההבדל המשמעותי בין הסיפורים הוא שהיושב על פרשת דרכים בסיפור השני מבקש להדריך את העוברים ושבים מהי הדרך הנכונה ולשכנעם שעדיף להם ללכת בשניה ולא בראשונה.

היתרון בסיפורו של ר' יהושע הוא שהתינוק לא הורה לו באיזו דרך ללכת אלא לימדו כיצד לברר באיזו דרך ללכת.

פרשתנו פותחת:

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"    (דברים יא,כ)

אבל המדרש שואל למה יש צורך בכך הרי ייכתב להלן:

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ"           (דברים ל, יט)

המדרש מבאר את הצורך להורות "ובחרת בחיים" וממנו נלמד הלאה:

"לפי שנאמר "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה", שמא יאמרו ישראל 'הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך חיים ודרך מות נלך באיזו מהם שנרצה'? תלמוד לומר "ובחרת בחיים".

האפשרות שבני ישראל יבחרו ללכת בדרך הקללה או בדרך המות נראית לנו מופרכת, שהרי אומרים להם שהיא לא טובה אז למה שילכו בה? למה שיבחרו ברעתם? מאידך, כיוון שהתורה ניצרכת להוראה "ובחרת בחיים", כנראה שאין הדבר מובן מאליו ויש צורך להורות על כך. כך מבאר המדרש את הנמשל למובא לעיל:

"כך אמר להם משה לישראל: 'אתם רואים את הרשעים שמצליחים בעולם הזה. כשנים ושלשה ימים הם מצליחים וסופם לתהות באחרונה שנאמר (משלי כד כ) כי לא תהיה אחרית לרע וגו'… אתם רואים צדיקים שמצטערים בעולם הזה כשנים ושלשה ימים הם מצטערים וסופם לשמח באחרונה וכן הוא אומר (דברים ח טז) "להטיבך באחריתך" ואומר (קהלת ז ח) "טוב אחרית דבר מראשיתו,,,"

במשל הולכים שתים-שלש פסיעות ומיד הדרך מתהפכת באופייה. לפי זה אכן לא ברור למה ללכת במישור שמיד מתהפך לקוצים. אך בנמשל, בדברי משה, ה'שנים שלושה ימים' הם כל העולם הזה והקוצים מסתיימים רק מעבר לסיבוב, כשלא רואים פיזית את המעבר למישור" ולכן מובנת נטיית ישראל לבחור בדרך הנראית נוחה ומישורית, גם אם מוגדרת כ'מות' או 'רע', כי אותם לא רואים. לכך נדרשת הנחיה מפורשת של משה, היושב על פרשת הדרכים, ואומר "ובחרת בחיים".

אבל כל זה בפרשת ניצבים, לאחר שנסיים את כל ספר המצוות של ספר דברים (פרקים יב – כו) ונגיע לשלב הסיכומים וההמלצות הממוקדות. אבל פרשתנו נוהגת כאותו תינוק בסיפורו של ר' יהושע. היא פותחת אפשרויות: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה", היא מגדירה שהברכה תבוא "אם תשמעון" והקללה אם להפך, אבל בשלב זה של הספר משה רבינו בעיקר פותח אפשרויות ולא מנחה במפורש. כי גם פתיחת האפשרויות היא שלב, נצרך כנראה, בדרך ל"ובחרת בחיים".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: