ושב ה' – מדרש פרשת ניצבים

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה… וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ… וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ… וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה"           (דברים ל, א-ג)

ההיגד "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" מתפרש בפשט כעשייה של הקב"ה למען עם ישראל. כך גם מתבארים הדי אמירה זו בנביאים:

"כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר ה' וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם וִירֵשׁוּהָ"   (ירמיהו ל, ג)

"וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ"                (עמוס ט, יד-טו)

המדרש, כדרכו, מציג את הצד השני של התמונה, דורש את הכתוב ומטמיע משמעות:

"…ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן, שנאמר: "ושב ה' א-להיך את שבותך" – 'והשיב' לא נאמר, אלא "ושב", מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות".         (בבלי מגילה כט, א)

בסיס הדרשה הוא הבנת המילה "את" במשמעות של "עם", מהלך זה לכשעצמו אינו דרשני, שכן המלה "את" מתפרשת לכמה מובנים במישור הפשט, כמו שמצאנו ב"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב" (שמות א, א), שברורה כוונת הפשט שבאו עם יעקב. הדרשה היא הוצאת ההיגד מהקשרו בפשט וניצול כפל המשמעות של "ושב…את…".

הדרשן אינו מעמיד את ביאורו כאפשרות סותרת ודוחה לפשט, שהרי מהלך כזה יש בו סכנה, כמועלה ע"י ר"ע:

"מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו" (שמ"ב ז כג)… ר' עקיבא אומר: אלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאומרו. אמרו ישראל לפני המקום: פדית את עצמך"

כביכול, בהשבת ישראל דאג הקב"ה בעיקר לעצמו ולא לישראל ולצרתם. הדרשן, כבכל מקום, משלב את מדרשו על גבי מישור הפשט, דהיינו שגאולת ישראל יש בה גם מגאולת השכינה, כפי שבגלות ישראל יש גם מגלות השכינה:

"וכן את מוצא שכל מקום שגלו, שכינה עמהם. (גלו למצרים, שכינה עמהם,) שנ' "הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים בבית פרעה" (שמ"א ב כז), גלו לבבל.. לעילם… לאדום שכינה עמהם… וכשהם חוזרים שכינה חוזרת עמהם שנאמר "ושב ה' א-להיך את שבותך" – 'והשיב' לא נאמר אלא "ושב ה'", ואומר "אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי".                ספרי במדבר פד)

הפסוק האחרון הוא משיר השירים:

"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים"     (שה"ש ד, ח)

לכאורה גם פה אין דרשה אלא 'פשט' הכתוב (דהיינו, פשט המדרש שה'דמויות' במגילה הן הקב"ה וישראל) וכך הוא מבואר במקום אחר בספרי:

"ואומר "אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשוב מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממעונות אריות ומהררי נמרים". רבי אומר משל למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדו אם בקשתני הריני אצל בני כל זמן שאתה מבקשני הריני אצל בני".                (ספרי במדבר קסא)

לא ברור אם "תשוב מראש אמנה" במקום "תשורי מראש אמנה" (וכן "ומהררי" במקום "מהררי") הוא טעות סופר או מסורת נוסח חלופית לזו שבידינו, מכל מקום שיבת ישראל והשכינה משתמעת מהפסוק.       אמנם, ביאור אחר מצוי במכילתא:

"ואומר "אתי מלבנון כלה" – וכי מלבנון היא באה? והלא ללבנון היא עולה? ומה ת"ל "אתי מלבנון כלה"? כביכול [אני ואת מלבנון גלינו], אני ואת ללבנון עולים".                מכילתא דר"י, בא – דפסחא יד)

זוהי דוגמא למדרש על גבי מדרש. הדרשן מבין את המילה 'לבנון' שלא כפשוטה אלא ככינוי לבית המקדש, וזאת על בסיס המדרש:

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" (דברים ג, כה) – …"את הארץ…" זו ארץ ישראל, "ההר הטוב" זו ירושלים, "והלבנון" זה בית המקדש".                   מכילתא דרשב"י יז, יד)

לאור ביאור ה'לבנון' כבית המקדש מחוייבת שאלת הדרשן "והלא ללבנון היא עולה?". נתיב לתשובה פותחת לדרשן הכפילות "אתי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי". הכפילות תוסבר בכך שמדובר בשתי תנועות שונות ביחס ל'לבנון' – אני ואת מלבנון גלינו, אני ואת ללבנון עולים/ נבוא/ נשוב.

תנועה כפולה זו, כפי שהיא מצויה בתשובה/שיבה הפיזית, כך היא גם בתנועה הרוחנית, כשהאדם חוטא ומתרחק, גם השכינה גולה ומתרחקת. וכשהוא "ושבת עד…", גם השכינה שבה עימו, ובכך מתעלה האדם ועמו העולם כולו.

לשנה של טובה ותשובה נכתב ונחתם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: