אין מים אלא תורה – מדרש פרשת האזינו

לצד דרשות המלוות את הכתוב, מבארות ומעצימות את כוונתו, ישנן כאלה הבאות להביע רעיון עצמאי סביב נושא מסויים והכתוב הוא רק בחינת רמז להם. הן עומדות לכשעצמן ואינן מתיימרות להשתלב ברצף הפשט. לדוגמא:

יַעֲרֹף     כַּמָּטָר                            לִקְחִי

תִּזַּל      כַּטַּל                              אִמְרָתִי

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא

וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב                     (דברים לב, ב)

רצף שלם של דרשות מובא במדרש ומבוסס על דרשת יסוד מנחה אחת:

"יערף כמטר לקחי" – אין "לקחי" אלא דברי תורה, שנאמר (משלי ד ב): "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו"                 (מדרש תנאים לדברים לב)

ההקבלה בין שני חלקי הפסוק מביאה למסקנה ש'לקח' = תורה. המהלך הדרשני הוא הטמעת המשמעות 'תורה' במאמר "יערוף כמטר לקחי". כתוצאה מכך ובהתאמה לכך הולכים ונדרשים כל חלקי הפסוק והמדרש מציע למעלה מ-15 דרשות שונות המתבססות על משמעויות שונות למילים בפסוק וקישורם לתורה. מעט מהן, בהתאם למסגרת האכסניה, נפרוש להלן:

א.

"כמטר" – מה המטר הזה חיים לעולם, כך דברי תורה חיים לעולם" !

בהקשר זה מתבאר גם המעבר מ'מטר' ל'טל':

"או מה המטר הזה, מקצת העם שמחים בו ומקצת העם מצירין בו – יוצאי דרכים מצירין בו, מפרשי ימים מצירין בו, טחי גגות מצירין בו, מי שבורו מלא מים וכן גתו וגרנו לפניו מצירין בו – יכול אף דברי תורה כל? ת"ל "כטל" – מה הטל הזה כל העם הזה שמחים בו כך דברי תורה כל העם שמחים בהן".

בדרשה אחרת אין מסתפק הדרשן בהקבלת המטר לתורה ככח מחייה באופן כללי אלא מדגיש את רבגוניות ההשפעה:

"מה המטר הזה יורד על האילנות ונותן מטעמים בכל אחד ואחד לפי מה שהוא: בזית לפי מה שהוא, בגפן לפי מה…, בתאנה לפי…, בתמרה…, כך תורה: יש בה בני אדם חכמים, בני אדם נבונים, בני אדם חסידים, בני אדם צדיקים".

דרשה 'נועזת' יותר מטמיעה בגשם, כמו בתורה, כוחות יצירה שונים:

"מה המטר הזה יורד על העשבים ומעלה אותן מהן ירוקין מהן אדומין ומהן שחורים ומהן לבנים כך תורה יש בה מדרש ויש בה הלכות ויש בה קולין ויש בה חומרין ויש בה גזירות שוות ויש בה דינין ויש בה תשובות"

 

ב.

המילה הייחודית "יערף" מזמינה שלל משמעויות וממילא מטמיעה מגוון פעולות שיוצרת התורה:

"ר' [נחמיה] אומר: הוי כונס דברי תורה כללים. יכול כשם שאת כונס כללים כך תהא מוציא כללים? ת"ל "יערף כמטר לקחי" ואין 'עריפה' אלא לשון כנעני, כאדם שהוא אומר לחבירו 'ערוף לי את הסלע הזה' ואין 'עריפה' אלא 'פרוט לי', כך תהא כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא… כטפים הללו של טל שהן קטנות. לכך נאמר: "תזל כטל אמרתי".

וישנן דרשות המבקשות מובן ל"יערף" בלשון הכתוב עצמו, כמו בהקבלה לעגלה ערופה. בהתאם למשמעות שם, מוטמעת המשמעות פה:

"ר' בניה אומ': אם למדת תורה לשמה הרי דברי תורה חיים לנפשך, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם" (משלי ד כב), ואם לאו, סוף שדברי תורה הורגין אותך, שנ' "יערף" ואין 'עריפה' אלא לשון הריגה, דכת' (כא ד) "וערפו שם את העגלה", ואומ' "כי רבים חללים הפילה" (משלי ז כו)

אבל אפשר גם באופן עדין יותר:

"ר' יוסי הגלילי אומ': אין 'עריפה' אלא לשון 'כפרה', שנ': "וערפו שם את העגלה בנחל" – מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים, כך תורה מכפרת על כל עבירות. "כשעירים עלי דשא" – מה שעירים באין על חטאים ומכפרין, כך תורה מכפרת על כל חטאים":

ג.

סוף הדרשה הנ"ל מוליך למשמעויות שונות במילה "שעירים". לעיל הם מתקשרים לשעירי המועדים או יוהכ"פ הבאים לכפר וכך גם התורה. אך שעירים הם גם שדים:

אדם הולך ללמוד תורה תחלה והיא נופלת עליו כשיד הזה. ומנלן שאין שעיר אלא שיד? שנ' (ישע' לד יד) "ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא", ואומ' (ישע' יג כא) "ושעירים ירקדו שם".

דהיינו, המפגש הראשון עם התורה על היקפה ועומק רעיונותיה, יכול להיות מפחיד בתחילה כמפגש עם שד. אמנם, אפשר לבאר 'שעירים' גם כפשוטם, כגשם:

"מה שעירים הללו יורדים על העשבים ומעלין אותן ומגדלין אותן, כך דברי תורה מעלין אותן ומגדלין אותן, שנ' (משלי ד ח) "סלסלה ותרוממך". "וכרביבים עלי עשב" – מה רביבים הללו יורדין על העשבים ומעדנין אותן ומפרנקים אותן, כך דברי תורה מעדנין אותך ומפרנקין אותך, שנ': (שם ד ט) "תתן לראשך לוית חן" ואומ': (שם א ט) "כי לוית חן הם לראשך".

נמצאת השוואת 'לקח' לתורה מתפרנסת מהפסוק כולו ויוצרת השוואה חדשה משלה, של תורה למים. זו תלך ותטמיע עצמה בפסוק אחר, כגון: "הוי כל צמא לכו למים", תתפרנס מכל חלקיו ותיצור חדשות הלאה, וכך הולכת התורה ונחרזת ממקום למקום לכלל אחד.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: