"ונאמן רוח מכסה דבר" – מדרש פרשת ויחי

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵא-לֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱ-לֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה: וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (בראשית נ, כד-כו)

יוסף מגלה לאחיו משהו שהם לא יודעים והוא כן. את המידע הוא קיבל מאביו בשיחת הפרידה שלהם. אז, שידרג יעקב את מעמד אפרים ומנשה לשבטים ועדכן את יוסף במקום קבורת רחל אמו, אך הקדים לכך עדכון על ההבטחה שקיבל מהקב"ה בלוז בארץ כנען: "וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם" (בראשית מח, ד). מכאן הסיק יוסף, שגם אם משפחתו שוקעת אט אט במצרים, בסוף "פקד יפקד א-להים אתכם". על בסיס זה השביע יוסף את 'בני ישראל', שבבא העת יעלו את עצמותיו ממצרים.

אבל, ע"פ המדרש, תכנן יעקב להיות ספציפי יותר בדבריו למליאת האחים:

"ואף יעקב ביקש לגלות את הקץ לבניו שנ' "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים"     (ב"ר צו),

יש להניח שאותו 'קץ' עליו מדובר הוא אשר נאמר לאברהם סבו בברית בין הבתרים:

"גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה… וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל,,, וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה…" (בראשית טו, יג-טז)

הדבר מסתבר שכן הוא לא הראשון שביקש להעבירו הלאה:

"[ויקרא יעקב אל בניו]" – זהו שאמ' הכת' "מסיר שפה לנאמנים" (איוב יב כ) זה יצחק ויעקב, ששניהם ביקשו לגלות מיסטירין שלהקב"ה, יצחק קרא לעשו, בקש לגלות לו את הקץ, וגנזו הקב"ה ממנו, שנ' "ויקרא את עשו בנו הגדול".

ההקשר בו מדובר הוא: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק… וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל… וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי… וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים… בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת" (בראשית כז, ב-ד)

יצחק מבקש לברך את עשו, הבן הממשיך לשיטתו, אבל למה מבקש לגלות את הקץ? יצחק, המהווה משענת מרכזית לעשו, חושש שמותו והסתלקותו יחוללו משבר אצל עשו ומבקש לגבות אותו בידיעת העתיד כמשענת, בגילוי המשברים כחלק מתהליך שסופו הטוב ידוע ומוקצב, לתת לו וודאות כנקודת עוגן. אבל הקב"ה העלים ממנו את המידע:.

"למה הדבר דומה? לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו, בא אותו העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להן היכן הוא דייתיקי שלהן והאוני שלהן, ידע המלך ועמד לו מלמעלה ממנו, ראה אותו העבד והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להן, התחיל אמ' להם בבקשה מכם עבדים שלמלך אתם, היו מכבדין אתו כדרך שהייתי מכבדו כל ימיי".

העבד האב רוצה לעשות בניו בני חורין לא בפועל אלא בחוויתם, ע"י שידעו מתי עת שיחרורם. הוא חושש שעם מותו ישקעו בעבדות וירדו במתח העשייה שלהם ולכן נותן להם נקודת עוגן. המלך המביט עליו מלמדו ש'קיצור הדרך' רק מאריך. הם צריכים לעבוד את המלך כי הם בחרו בכך ולא כי הם מוכוונים לשחרור. כך גם אצל יצחק, הקב"ה לא רוצה בעשו ההולך בדרכי אבותיו כיוון שהוא ממוקד בנקודת הסיום של קבלת הארץ אלא במי שהולך בגלל בחירה בעצם ההליכה והקץ הטוב יגיע מאליו.

"כך יעקב אבינו, אמ' אקרא לבניי להודיע להן אימתי הוא הקץ, מיד נגלה עליו הקב"ה ואמ' לו 'לבניך את קורא, ולי לאו?', שכן ישעיה א' "ולא אתי קראת יעקב" (ישעיה מג כב), כיון שראה אותו יעקב התחיל א' לבניו: 'בבקשה מכם היו מכבדין להק' כדרך שכיבדוהו אבותיי' שנ' "הא-להים אשר התהלכו אבותי לפניו" וגו' (בראשית מח טו), אמרו לו: 'יודעין אנו מה בלבך, שמע ישראל י"י א-להינו י"י אחד'. כיון ששמע יעקב כן נשתחוה, שנ' "וישתחו ישראל על ראש המטה" (בראשית מז לא), התחיל א' בלחישה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

מפיוס השבטים את אביהם אנחנו מבינים את המניע לרצונו לגלות את הקץ – החשש שמא מותו יגרום לקריסה ערכית והרצון לחזקם ע"י גילוי העתיד. השבטים, מחד, מנטרלים את החשש, והקב"ה, מאידך, דוחה את הפתרון:

"אמ' לו הקב"ה: "כבוד א-להים הסתר דבר" (משלי כה ב), אין המידות הללו שלך, שנ' "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר" (שם יא, יג).

דווקא הסתר הדבר, על אף חוסר הוודאות והאונים שהוא יוצר, הוא המוליך לבחירה חופשית ואמיתית והוא המשקף נכונה את הכרעתו של האדם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: