ג' תרומות בו באדם – כרם מהר"ל / פרשת תרומה

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל  אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:  וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם…"                  (כה, ב-ג)

"אמרו רבותינו שלש תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם האדנים… ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת לקופות לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד". (רש"י)

חז"ל מתייחסים, מלבד לתרומת הנדבה למשכן שכאן, ל'תרומת חובה' שיועדה לקניית קרבנות הציבור ומוזכרת בתחילת פרשת כי תשא, "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה':" (ל,יג), ולזו שיועדה ליציקת אדני המשכן ומוזכרת בראש פרשת פקודי, "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים,,," (לח, כו), גם האחרונה הייתה חובה על כל אחד בסך מחצית השקל = עשרה גרה. המהר"ל שואל על הדרשה שאלה מתבקשת:

"ואם תאמר: אחר שלא פירש כאן רק תרומה אחת, שהיא תרומת מלאכת המשכן, למה הזכיר שאר התרומות, דאינם שייכים לכאן?"

כלומר, אם מפורשות הן במקומן, למה לרמוז עליהן פה? בתשובתו העקרונית, מרחיב המהר"ל באופי, מהות וקשר התרומות השונות:

"אמנם יש בזה עוד דבר מופלג בחכמה, דאלו שלש תרומות שייכים זה לזה אין האחת בלא האחרת, וכולם הם כאחת. והענין הוא, כי כאשר היה מלאכת המשכן כפרה על מעשה העגל… וחטאו ישראל בשלשה דברים שהם שייכים לאדם; אם בחלק הנפשיי שהוא המחשבה, שהיו מחשבים בעגל שיש בו ממש, ובע"ז… ואם במעשה, שהיו זובחים לו… וחטאו בממונם… שאמר משה "עשו להם אלהי זהב", כלומר 'אתה גרמת להם שהשפעת להם זהב הרבה וכו", כמו שנתבאר לשם. והיו ישראל בשביל זה ראויים להיות נענשים בשלשתן, לפיכך היו צריכים כפרה לשלשתן. וציוה להם לתת ג' תרומות; נגד הנפש והגוף והממון"

בתרומות החובה, שהיו כנגד הנפש והגוף, נתן כל אחד מחצית השקל, כך שבשתיהן יחד נתן שקל שלם:

"וידוע כי כל בני אדם שוים בגוף ובנפש… לכך אמר בשני תרומות שיהיו שוים מחצית השקל. וידוע כי האדם הוא אדם על ידי נפש וגוף, וזהו השקל השלם. והנפש הוא חצי השקל, והגוף הוא חצי השקל. לכך צריך ליתן בעד כל אחד חצי שקל.

עוד מאיר המהר"ל:

"וחצי שקל הוא עשרה גרה… וידוע כי יש באדם בנפש עשרה דברים, ובגוף עשרה דברים, כדאיתא… "ג' שותפין יש באדם, הקב"ה ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן שממנו; עצמות, וגידין, וצפורנים, ומוח שבראש, ולובן שבעין. אשה מזרעת אודם שממנו; עור, ובשר, דם, ושערות, ושחור שבעין. והקב"ה נותן בו; רוח, ונשמה, וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודבור פה, והלוך רגלים, דעה, בינה, והשכל",,, הרי עשרה דברים שנותן הקב"ה, ואביו ואמו נותנים גם כן עשרה דברים. ועשרה דברים שנותן הקב"ה כולם נפשיים קדושים, ועשרה דברים שנותנים אביו ואמו הם כולם גופניים… והנה מיוחדים היו הקרבנות המכפרים על הנפשות, כדכתיב… "לכפר על נפשותיכם", והוא מחצית השקל אשר היו מקריבים ממנו. וכן ממחצית השקל נעשו האדנים וידוע כי האדנים הם בית קבול שבו היו עומדין הקרשים והם יסוד הבנין… והנה החומר עיקר ויסוד בנין הגוף, ולכך מחצית השקל נתנו אותו לאדנים, שהם יסוד הבנין,,, . והנה מפני שכל אלו שלשה תרומות צריכין לשלשתן כפרה על האדם, ואין האחת בלא השנית, נכתבו כלם יחד".

התרומה השלישית, כנגד הממון, אינה חובה כקודמותיה אלא נדבת "כל איש אשר ידבנו לבו", כיוון שגם הממון אינו שווה אצל כל אדם, בניגוד לחלקי הגוף והנפש השווים באותה מידה אצל כולם. ואם תשאל למה בכל אופן לא הגדירה התורה סכום גבוה לעשיר ונמוך לדל, עונה המהר"ל "כי אין הענין כן" ומגדיר את המשוגים 'עשיר' ועני':

"כי אותן שיש להם הרבה, והם רע עין ועיניהם צרה ליתן, אינם עשירים בממון. אבל העשיר הוא שיש לו עין טוב ולב טוב, כי הרע עין הוא חסר, אבל מי שיש לו לב טוב ונותן בעין יפה, זהו עשיר, שהרי יש לו הרבה שנותן ומשפיע לאחרים, וזהו מפני הרבוי שנמצא אצלו, וכמו שאמרו: "איזה עשיר השמח בחלקו". ולפיכך אמרה תורה שיתנו התרומה לפי נדבת הלב… כי לאותו שיש לו נדבת לב ונתן לפי נדבת לבו – נותן לפי העושר. ואם הוא עשיר, ויש לו חסרון עין, אין זה עשיר, והרי כשנותן מעט – נותן לפי מיעוט עשירותו, והכל נכון".

ומסיים:

"ויש לפרש גם כן כי כתב כל השלשה תרומות ביחד להשוות שלשתן, לומר כמו שני תרומות האחרים שבודאי צריך ליתן, אף תרומה זאת השלישית צריך ליתן, ולא תאמר כיון דנדבה באה – אם לא רצה ליתן לא צריך ליתן, לכך הקיש הכתוב שיש ליתן, דהרי מצוה הוא, אלא שיתן מה שידבנו לבו".

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: