פשוטו של מקרא ותלמודו – גור אריה – פרשת משפטים

תכני המצוות המפורשות בפרשת משפטים נידונים ומתפרשים בספרות התורה שבע"פ – במדרשי ההלכה, במשנה ובתלמודים. השוואה בין משמעות לשון הכתובים לבין דרשות חז"ל והכרעותיהם מציפה פער, בהיקף משתנה, בין הצדדים. עם פער זה מתמודדים הפרשנים לסוגיהם, ובכללם רש"י. המהר"ל ב'גור אריה' מגיב ל'מהלכי' רש"י ונעיין בדוגמאות לכך.

 

א.

על גניבת אדם מצאנו שני מקורות:

"וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא, טז)

"כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו… וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא…" (דברים כד, ז)

מה הדין אם אשה גנבה אשה?

ע"פ הגמרא (סנהדרין פה,ב) מהפסוק בדברים ניתן ללמוד שמדובר בכל גנב, בין איש בין אשה, (כי כתוב "ומת הגנב" שהוא הגדרה כללית) ובכל נגנב, בין איש בין אשה, (כי כתוב "גנב נפש" שהוא הגדרה כללית). לשיטתה, הפסוק בשמות נצרך לסייג 'משפטי' אחר.

רש"י אצלנו מבאר שמהפסוק בשמות לומדים שמדובר בכל גנב שגנב איש, כגון רחל שגנבה את שמעון, כי כתוב בסתם לגבי הגנה "וגנב איש…", ומהפסוק בדברים בכל הנגנב ע"י איש, כגון שמעון שגנב את לאה, כי כתוב בכלליות לגבי הנגנב "…גנב נפש".

המהר"ל מעיר שלפי רש"י לא ברור מנין יודעים שאשה שגנבה אשה, כגון רחל שגנבה את לאה, חייבת, ושואל מדוע רש"י לא ביאר כמו הסבר הגמרא שבאותו פסוק מכסה את כל האפשרויות? הסברו הוא:

"ויש לומר שאע"ג שבגמרא בעי קרא לאשה שגנבה אשה, לפי פשוטו אין צריך קרא… כיון דאשה שגנבה איש חייבת, ואיש שגנב אשה נמי חייב, אין לחלק ולפטור אשה שגנבה אשה. ורש"י כתב פשוטו של מקרא, ובגמרא יליף ליה כל דבר, דאין בעלי התלמוד הולכים אחר סברות לפי פשוטו"

דהיינו, בניגוד לרש"י ולאפשרי להבין מפשוטו של מקרא, 'בעלי התלמוד' צריכים מקור משפטי' לכל אפשרות ומכאן נובע הפער בפרשנות במקרה זה.

 

ב.

"אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים: אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ…" (כב,א-ב)

"אם זרחה השמש עליו" – אין זה אלא כמן משל: אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך, כשמש הזה שהוא שלום בעולם, כך פשוט לך שאינו בא להרוג, אפילו יעמוד בעל הממון כנגדו, כגון אב החותר לגנוב ממון הבן, בידוע שרחמי האב על הבן, ואינו בא על עסקי נפשות" (רש"י)

לרש"י, בעקבות המכילתא, הדין הוא כללי. להמחשתו מביאים דוגמא ביחסי אב ובן. הגמרא, לעומתם, רואה ביחסי האב והבן את נושא הפסוק בדווקא ולא רק דוגמא בעלמא. לפער בגישה יש גם השלכות בביאור הביטוי "אם זרחה השמש עליו". המהר"ל מסביר מדוע רש"י נטה מביאור הגמ':

"וטעם של רש"י, דבקרא לא נכתב שמדבר דווקא באב שבא לגנוב לבן… באיזה מקום נזכר חילוק זה בקרא, ולפיכך הניח הגמרא ופירש לפי פשוטו… וממילא למדנו שכל אב שבא על הבן במחתרת שאל יהרגהו,,, ובפירוש המכילתא נכלל הכל בכתוב, ואין צריך לעשות חילוק. ומפני שהוא יותר קרוב לפשוטו, הניח הגמרא, כי בענין אין חילוק, רק למסבר קראי".

עם זאת מעיר המהר"ל שלדעתו דווקא הביאור בגמרא מתאים יותר לפשט:

"אמנם לפי הדקדוק יותר נכונים דברי חכמים בתלמוד, כי אם נפרש "אם זרחה השמש עליו" אם יש לו שלום עמך כמו השמש שהיא שלום בעולם, דבר זה לא נמצא בשום מקום שהשמש היא שלום בעולם, ואין לכתוב ליקח למשל אלא דבר שהוא פשוט, לפיכך פירשו "אם זרחה השמש עליו" 'אם ברור לך', כי בודאי האור יקרא על כל דבר שהוא ברור בכל המקרא, לכך יאמר הכתוב "אם זרחה השמש עליו דמים לו"… והברייתא מפרש כוונת הכתוב והדין היוצא מן הכתוב,[ולא] פירוש הכתוב, שלא באו בתלמוד רק לברר הדינים, ומכל מקום פירוש הכתוב הוא קרוב מאוד".

 

ג.

"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (כג,ב)

"יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו… לפי דברי רבותינו כך פתרון המקרא… ואונקלוס תרגם… ולשון העברי, לפי התרגום, כך הוא נדרש… ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו:…" (רש"י)

מקוצר המצע לא נכנס לתוכן הפירושים ולהתאמתם ללשון הכתוב, רק נאיר שהמהר"ל, למעט מקרים מיוחדים, עקבי ונאמן לשיטתו שאין שום פער בין דרשות חז"ל לפשט הכתובים והראשונים משקפים את האחרונים. לשם כך, גם כפרשן נאמן לרש"י, במקרה הצורך הוא דוחה את רש"י מפני חז"ל באמירה ברורה, כגון במקרה דנן:

"לא ידעתי למה אין המקרא מיושב על אופניו… והשתא הוי שפיר, דכתיב… ומכל שכן שקשה לדברי רש"י, שפירש… והניח רש"י פירוש רז"ל משנה פשוטה, שדברי חכמים במשנה הם קרובים אל הפשט, ולכך אין לזוז מפירושם".

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: