ענייני קדימות – גור אריה – פרשת תזריע

לאחר שפירטה, בפרשה הקודמת, בטומאת בעלי החיים, מפרטת התורה בטומאות הבאות מן האדם, ובראשיתם ביולדת. על בסיס ההנחה הספרותית–ערכית שכל החשוב מחבירו קודם לו, מברר המדרש (ויק"ר יד,א) מדוע שינתה התורה והקדימה פה בדיני בעלי החיים לפני תורת האדם: רש"י על אתר מצטט מהמדרש:

"אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף".

ומתייחס המהר"ל לשאלה: מה הקשר בין יצירת האדם לתורת הטומאה וטהרה באדם? וגם אם יש בסיס לקשר, מי אומר שהסיבות שהצדיקו את השינוי מהסדר ביצירת האדם תקפות גם במקרה זה? אולי שם זה מקרה ייחודי שטעמו לא רלוונטי פה?:

"…ואף על גב דגבי בריאה מפרש בגמרא… שאם יתגאה אדם אומרים לו אפילו יתוש קדמך, דבשביל זה נברא אדם אחרון למעשה בראשית, ועוד יש טעמים אחרים שם, ואם כן קשיא, כיון דאותן טעמים לא שייכים (כאן), אם כן בתורתן למה מקדים בהמה חיה ועוף לתורת האדם?. ודוחק לומר איידי דמקדים ביצירה מקדים נמי בתורה… ויש לומר, דגם תורתן, 'איך יהיו מתנהגים?', הוא דבר דומה לבריאה, כמו שהבריאה הוא תיקונם, הכי נמי תורתם היא תקון הוויתם. לכך, כשם שמקדים בבריאה חיה ועופות – הכי נמי בתורתן, דאין התורה אלא גמר תיקונם. ובשביל כך אמרו (שבת פח, א) הוסיף ה"א ב'שישי' (בראשית א, לא), לומר שכל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד ששי בסיון, אם יקבלו ישראל התורה – מוטב, ואם לאו – יחזרו לתוהו ובוהו. וזהו מפני שאין גמר בריאתן רק על ידי התורה, שהיא מתקן העולם, והוא עיקר תיקונו. ואם לא יקבלו – יחזור לתוהו ובוהו, שאין כאן תקון, ולפיכך הכל שם בריאה הוא".

אבל… אם עושים השוואה, שתהיה מלאה, והרי לפי פרק ב' בבראשית האשה נבראה לאחר האדם, אז מדוע פה קודמת תורת האשה היולדת לתורת "אדם כי יהיה בעור בשרו…"?

"ואם תאמר, אם כן היה להקדים גם כן "אדם כי יהיה בו צרעת" דמיירי גם כן בזכר, ואילו "אשה כי תזריע" לא איירי רק באשה, ואשה נבראת באחרונה, ויש לומר, דאדרבא, האשה נבראת תחלה, כי אף על גב לענין שלקח צלע מצלעותיו זה היה אחר בריאת האדם, סוף סוף בריאת חוה תחלה, דהא כתיב (בראשית ה, ב) "זכר ונקיבה בראם ויקרא את שמם אדם", כי נמצא כי קודם לכן מיד נבראת הנקיבה דיו פרצופין (ב"ר ח, א)",

אבל גם אם נאמר שביום השישי, כמתואר בבראשית א, נברא האדם בגוף אחד דו פרצופי שיש בו גם את הזכר וגם את הנקבה, מי אומר שהנקבה נבראה ראשונה, כך שע"פ ההשוואה תורתה תיכתב פה ראשונה, אולי החלק הזכרי נוצר ראשון? את זה מסביר המהר"ל בדרך שמקובלת עליו ובזמנו, גם אם אינה השיח המקובל בימינו:

"ויצירת הנקיבה תחלה. שכן נותן סדר הבריאה; הבהמה, ואחר כך האשה, ואחר כך הזכר, כיון שאתה רואה שהיצירה היה לעולם אשר יותר במדריגה – באחרונה, גם כן כאן היה באחרונה הזכר, שהוא יותר חשוב. ומזה הטעם אמרו רז"ל (נידה מה,ב) שהאשה ממהרת להיות גדולה יותר מהאיש, דהבת בת י"ב ויום אחד, והבן בן י"ג ויום אחד, שזהו תשלום גדלות. וכל זה, שכל דבר שלם יותר – בא באחרונה שלימותו. ולפיכך יצירת הזכר באחרונה, לא בראשונה".

לאור ההשוואה מוצא המהר"ל בעיה אחרת בפרשה הקודמת:

"ואם תאמר, מאחר לפי סדר הבריאה מקדים הפרשיות, אם כן הוי ליה להקדים העופות קודם הבהמה, כמו שהיה בבריאה?, ויש לומר, כיון דכלל הכתוב בהמה ועוף בחד פרשה, אדרבא, יש להקדים פרשת תורת הבהמה. כי בודאי בכל מקום שהם פרשיות מחולקות, ולכל פרשה דיבור מיוחד, שם מקדים לפי סדר הבריאה, אבל כאשר נכלל בדבור אחד, הם כאילו נכתבים שניהם ביחד, מקדים הדבר שהוא עיקר יותר".

המהר"ל חש שחריגת הסדר בבריאה, שיש לה השלכות לפה, צריכה יותר ביסוס ועיגון ולפיכך מסיים:

"ויש בזה דברים גדולים בדברי רבי שמלאי, דסבירא ליה שמן הדין יש להקדים בין בבריאה ובין בתורה בהמה וחיה ועוף לאדם, לפי שהתורה וכן הבריאה נוהגת בדברים אלו כאשר הם נמצאים, כי האדם מציאתו יותר צנוע ונסתר, ולפיכך הוא בא באחרונה, וזה יורה על מעלת האדם, ואין להאריך".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: